פרשות השבוע

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם: וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר: וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ: (בראשית כט א-ג).

רש"י בראשית כט ג – אבן גדולה שבגינה נאספו

רגילים היו להיאסף לפי שהייתה האבן גדולה.¹

רשב"ם בראשית כט ב – שלא יפלו שם ולא ישאבו משם

רובצים עליה – ממתינים עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן: והאבן גדולה על פי הבאר – שלא יפול אדם או שלא ישאבו ממנה שאר בני אדם.²

פירוש רד"ק על הפסוק – משטר מים

והאבן גדולה – לפי שלא היה שם מים אחרים להשקות צאן אנשי העיר, שמו אבן גדולה על פי הבאר, כדי שלא יוכלו להשקות אלא בהיותם יחד, וישקה זה אחר זה. ואם ישקו זה לבדו וזה לבדו, ישאב כל אחד לנפשו והנשארים בשוקת ילכו לבטלה וישפכו … כי לא ישתו הצאן לרצון אלא השאובים לשעתם. לפיכך שמו אבן גדולה על פי הבאר, שלא יוכלו להסיעה עד שיהיו יחד כל הרועים.³

בראשית רבה ע יב פרשת ויצא – גבורתו וכוחו הפיסי של יעקב

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל … ויגש יעקב ויגל את האבן" – א"ר יוחנן: כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית.⁴

בראשית רבה פרשה ע סימן ח – הכל סמלי ונבואי

"וירא והנה באר בשדה" – רבי חמא בר חנינא פתר בו שש שיטות: "וירא והנה באר בשדה" – זו הבאר;⁵ "והנה שלושה עדרי צאן" – משה ואהרן ומרים; "כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים" – שמשם כל אחד ואחד מושך מים לדגלו ולשבטו ולמשפחתו … "ונאספו שמה כל העדרים" – בשעת המחנות, "והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה" – בשעת המסעות. דבר אחר:  "והנה באר בשדה" – זו ציון, "והנה שלושה עדרי צאן" – אלו שלושה רגלים, "כי מן הבאר ההיא ישקו" – שמשם היו שואבים רוח הקודש, "והאבן גדולה" – זו שמחת בית השואבה, "ונאספו שמה כל העדרים" – באים מלבוא חמת ועד נחל מצרים, "וגללו את האבן" – שמשם היו שואבים רוח הקודש, "והשיבו את האבן למקומה" – מונח לרגל הבא.⁶

מדרש תהלים (בובר) מזמור כד – אבן פלאית שהגיעה מארץ ישראל

… וכי יש אבנים בבבל? אלא מלמד שקמה האבן מארץ ישראל, ובאתה וישבה לה על פי הבאר. ר' הונא בשם ר' יוסף אמר: ירד המלאך באותה שעה ונדמה כדמות ארי של אבן, וישב על פי הבאר.⁷

בראשית רבה פרשה ע סימן יב – השפעת המפגש עם רחל

"וישק יעקב לרחל" – כל נשיקה לתפלות חוץ משלוש: נשיקה של גדוּלָה, נשיקה של פְּרָקִים, נשיקה של פְּרִישׁוּת … ,⁸ רבי תנחומא אמר: אף נשיקה של קריבות, שנאמר: "וישק יעקב לרחל" – שהיתה קרובתו.⁹

"וישא את קולו ויבך" – למה בכה? … שראה האנשים מלחשים אלו לאלו, אמרו: מה בא זה לחדש לנו דבר ערוה? שמשעה שלקה העולם בדור המבול, עמדו אומות העולם וגדרו עצמן מן הערוה. זאת אומרת, שאנשי מזרח גדורים מן הערוה.¹⁰

מדרש אגדה (בובר) בראשית כט כב – בזכות יעקב נבעו המים

"ויאסוף לבן את כל אנשי המקום". עשה כינופיא עם כל אנשי המקום ואמר להם: אתם ראיתם קודם שבא חסיד זה בינינו עצימות מים היה. ואפילו אבן אחת שעל פי הבאר לא היינו יכולים לגלול עד שנאסוף כל העדרים, ואחר כך יגללו.¹¹ ועכשיו בזכותו נבעו המים, והוא לבדו גלל את האבן. והנה שואל את רחל, ואם אתן אותה לו, ילך מעמנו.¹² אבל אם רצונכם אתן לו את לאה, ויעבוד עוד ברחל. ויאמרו לו: הין, שאלמלא כן היה ליעקב שיתפוס את לבן בדין, אלא שבאו עמו אנשי מקומו.¹³

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק כט – המים יקרים בשדה

"ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים". כי חוץ משלושה עדרי צאן שהיו רובצים על הבאר, היו עוד שאר עדרים, לכך אמרו לו: "עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן". לא מפני כובד האבן שעל פי הבאר, אלא מפני שלא היו משקין אלו מחוץ לאלו, כי אם בבת אחת, שהמים לעולם יקרים בשדה. לכן נאמר: "עד אשר יאספו כל העדרים". ויש לומר כי מפני כובד האבן שעל פי הבאר, שכן אמר למטה: "ויגש יעקב ויגל את האבן". שאם נאמר כי חתום היה הבאר בחתימת כל העדרים, שלא ישקו זה בלא זה, אם כן היאך השקה יעקב את צאן לבן בלא רשות כל העדרים? לכך לא נוכל לומר אלא שגדולה היתה האבן, ומפני כובד שלה אמרו הרועים עד אשר יאספו.¹⁴

שמות רבה פרשה א סימן לב – משה בדרכם של יצחק ויעקב

"וישב בארץ מדין וישב על הבאר" (שמות ב טו) – קלט דרך אבות.¹⁵ שלושה נזדווגו להם זיווגיהם מן הבאר: יצחק ויעקב ומשה. ביצחק כתוב: "ויצחק בא מבוא באר לחי רואי" (בראשית כד), ועוד שנזדמנה רבקה לאליעזר למעין. יעקב – "וירא והנה באר בשדה" (בראשית כט). משה – "וישב על הבאר".¹⁶

שמות רבה פרשה כ סימן א – לא משליכים אבן לבאר מים¹⁷

התחיל הקב"ה אומר למשה: לך אמור לפרעה: "שלח את עמי ויעבדוני במדבר" (שמות ז טז) . הלך ואמר לו. התחיל אומר: "מי ה' אשר אשמע בקולו … וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה ב). התחיל משה אומר להקב"ה: הרי הוא אומר: מי ה' ואינו רוצה לשלח! אמר לו: מהיכן מצרים שותים? א"ל: מנילוס. א"ל: הפוך אותו לדם. א"ל: איני יכול להופכו! יש אדם שותה מן הבאר ומשליך אבן לתוכה?  … הלך אהרן והכהו ונהפך לדם. ולמה לא הכה אותו משה? אמר: הושלכתי לתוכו ולא הזיקני ואני מַכֵּהוּ?¹⁸

אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ו – תחילתו של רבי עקיבא

מה היה תחילתו של ר' עקיבא? אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים" (איוב יד יט)?¹⁹ מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשים כברזל – על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה.²⁰ הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א"ל: רבי, למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית וּלְמָדָהּ. אלף תיו ולמדה. תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.²¹

שבת שלום

מחלקי המים