מבוא למדרשים

פתרון תורה

עדכון אחרון: 31/10/2021

ילקוט פתרון תורה הוא חיבור המכיל מדרשים מספרות חז"ל (ללא ציון מקורותיהם) ופירושים לתורה, על פי פרשות השבוע. בראש כל פרשה מובא פיוט החתום בשם 'האיי'. ככל הנראה, הילקוט המקורי הכיל דרשות לכל חמשת חומשי התורה, אך כתב היד היחיד שהגיע לידינו מחיבור זה מכיל רק את הדרשות לחומשים ויקרא, במדבר ודברים. הילקוט נערך ככל הנראה בידי רב האיי גאון ששימש כגאון בישיבת סורא, או בידי חכם אחר, בבבל, בסוף המאה התשיעית או בתחילת המאה העשירית.

שם הילקוט

השם 'פתרון תורה' מופיע בקולופון1 בסוף כתב היד היחיד של החיבור.2 אולם, ייתכן שזהו השם שהעניק סופר כתב היד לחיבור, ולא עורך החיבור עצמו. מבדיקה שערך נ' אלוני ברשימות ספרים שהתגלו בגניזת קהיר, הוא הגיע למסקנה ששמו המקורי של החיבור היה 'מדרש התורה'. הוא הראה שהכינוי 'פתרון' היה שגור בידי הקראים, בעוד שהחכמים הרבניים העדיפו את הכינוי 'פירוש'. אלוני הסיק מכך, שהשם 'פתרון תורה' ניתן לילקוט בידי אחד ממעתיקי כתב היד, שהיה שייך לעדת הקראים.

ייחוס הילקוט

שאלת ייחוסו של הילקוט קשורה לפיוטים המופיעים בראש כל פרשה בילקוט. כאמור, כל פרשה פותחת בפיוט החתום בשם האיי. א"א אורבך, המהדיר של הילקוט, סבר שאין קשר בין הפיוטים שבראש הפרשות לבין הילקוט עצמו, ושיער שהילקוט התחבר בידי חכם או דרשן שפעל בתקופת רב האיי גאון. לדעתו, חכם זה הנציח את שם רב האיי גאון בסוף הפיוטים. אלוני קבע, על סמך רשימות ספרים מן הגניזה, המזכירות פירוש על התורה של רב האיי גאון, שרב האיי גאון עצמו חיבר את הילקוט, והוא זה שכתב את הפיוטים שבראש הפרשות.3

חוקר הפיוט ע' פליישר, חקר את הפיוטים שבראש הפרשות בילקוט על פי הצורה, החריזה, הלשון והתכנים שלהם, והגיע למסקנה שנתוני המקום והזמן העולים מהם תואמים את המקום והזמן של רב האיי גאון. פליישר סבר, שלמרות רמתם הירודה יחסית של פיוטים אלו, רב האיי גאון עצמו חיבר אותם, מכיוון שלא מתקבל על הדעת שפייטן אחר בזמנו של רב האיי גאון יחתום בשם האיי כשמו של הגאון, מבלי לתת סימן שהוא איננו רב האיי גאון עצמו. כמו כן, פליישר שיער שלא סביר שרב האיי חיבר פיוטים אלו לצורך אחר, והם הובאו אל הילקוט בידי מחבר הילקוט, אלא רב האיי חיבר את הפיוטים במיוחד על מנת לקשט את הילקוט.4 לכן, פליישר שיער שרב האיי גאון לקח חלק באחד משלבי העריכה של הילקוט.

לשון הילקוט

לשון הילקוט הוא כלשון מקורות חז"ל שהובאו בו, כלומר עברית, ארמית גלילית וארמית בבלית. מחבר הילקוט הקפיד בדרך כלל על מסירה מדויקת של המקורות שעמדו לפניו, ושמר על הכתיב המקורי של המקורות הארץ ישראליים. אולם, יחד עם זאת, ניכרת השפעה של הכתיב והתחביר הבבליים. בחלקים הפרשניים של הילקוט, המשקפים את לשונו של מחבר הילקוט, ניכרת השפעה של הפרסית בתחביר המשפטים. לדוגמה, בשימוש במילה 'יש' בכל חלקי המשפט: "'נתתי גשמיכם בעתם' (ויקרא כ"ו, ד) וג' דע כי ראש כל ברכות ירידת גשם יש, וראש כל קללות סגירת ועצירת מטר יש".5

זמן הילקוט ומקומו

שאלת זמנו ומקומו של הילקוט תלויה בשאלת ייחוסו. א"א אורבך, הניח כאמור, שאין ללמוד מזהות מחבר הפיוטים שבראש הפרשות בילקוט על זהות מחבר הילקוט עצמו, ולכן בחן את זמנו של הילקוט מהיבטים אחרים. הוא בדק את המקורות שעמדו בפני בעל הילקוט, וציין שהמקור המאוחר ביותר שבעל הילקוט עשה בו שימוש הוא ספר השאילתות לרב אחאי גאון (אמצע המאה השמינית בבבל). כמו כן, בעל הילקוט מזכיר את החכם הקראי בנימין נהאונדי (אמצע המאה התשיעית) ומצטט מתוך פירושו. אורבך שיער, כי הילקוט התחבר בסוף המאה התשיעית או בתחילת המאה העשירית בבבל. כך סוברים גם החוקרים הרואים ברב האיי גאון את מחבר הילקוט, או אחד מעורכיו. י' ברודי, לעומת זאת, מציע לאחר את זמנו של הילקוט, מכיוון שבעל הילקוט עשה שימוש נרחב במקורות ארץ ישראליים, דבר שלא היה נפוץ אצל גאוני בבל לפני רס"ג.

מבנה הילקוט ותכניו

כאמור, כתב היד היחיד של הילקוט שהגיע לידינו כולל רק את החומשים ויקרא, במדבר ודברים,6 אך הילקוט המקורי הכיל דרשות ופירושים לכל חמשת חומשי התורה. זאת ניתן ללמוד מהפניה בתוך הילקוט לדרשה שהובאה בפרשת משפטים בחומש שמות.

כאמור, הילקוט מחולק לפרשות ובראש כל פרשה מובא פיוט.7 הפיוטים שבראש כל פרשה בנויים מבתים של ארבע שורות חורזות. אחרי כל בית מובא פסוק (ולעתים שניים ושלושה פסוקים). שורות הפיוט פותחות באותיות האלף-בית לפי סדרן, כשלעתים האותיות שי"ן ותי"ו נכפלות. בבית האחרון, לאחר האות תי"ו, מובאת החתימה – האיי. הפיוט מסתיים בפסוק הראשון של הפרשה. לדוגמה:

'הטיבה ה' לטובים' וג' (תהילים קכ"ה, ד)
הכל מפיקים סלסול יה

ועונה הוא לקוראיו במרחב יה

זיהר לאוהביו דעת תושיה

חושקיה יאכל פריה

ככ' 'פרי צדיק עץ חיים ולוקח' וג'

(משלי י"א, ל)

אל במכונו מקשיב לחשון

בחר בעם נצורי כאישון

גאולים הציל מרפשון

דברת מות וחיים ביד לשון

ככ' 'מות וחיים ביד לשון' וג'

(משלי י"ח, כא)

מלך נשגב בשמי ערץ

נורא ומביט בכל קצוי הארץ

סגולים נבחרים מכל דרי ארץ

עדות בם שמים וארץ

ככ' 'הקהילו אלי את כל זקני' וג'

(דברים ל"א, כח)

 

טוב הארץ תאכלו

ימיכם בטוב תבלו

כבודכם יוחלף אם בה' מעלו

לחרב ארץ תאוכלו

ככ' 'אם תאבו ושמעתם' וג'

(ישעיהו א', יט)

וכת' 'אם תמאנו ומ" וג' (ישעיהו א', כ)

שדי נורא עלילה

שופט אמת בלא עולה

תורה אם תעזבו לחללה

תבוא עליכם עונש קללה

ככ' 'והקללה אם לא תשמעו' וג'

(דברים י"א, כח)

פודה ומציל נם לאום נמוכה

ציוויי אם תשמרו תמצאו ארוכה

קמיכם אכניע ואשפילם ממלוכה

רווח תמצאו בשמעכם ברכה

ככ' 'את הברכה אשר תשמעו' וג'

(דברים י"א, כז)

השמיע צורי ומלכי

אומץ חוקות לציר מחנכי

ירד אלי ומצות חינכי

ידע לי צור אנכי

ככ' 'ראה אנכי נותן לפני' וג' (דברים י"א, כו)8

הנושאים העיקריים בפיוטים אופייניים לשירה הפייטנית: תיאור גדולת ה'; בחירת ישראל; השכר הצפוי לצדיקים והעונש הצפוי לרשעים; קורות עם ישראל ומהות המצוות. פרט למקרים בודדים, הפיוטים שבילקוט לא נשענים על דרשות חז"ל. פליישר, הסבור שרב האיי גאון חיבר פיוטים אלו, ציין שהם אינם ממיטב יצירתו של הגאון, ומשער שהוא חיבר אותם בתקופת נעוריו.

בפרשות הילקוט עצמן מובאים מדרשי חז"ל ממקורות שונים, ללא ציון המקורות. המקורות המובאים בילקוט מגוונים ומשתנים בהתאם לכל פרשה: משנה, תוספתא, מדרשי תנאים, מדרשי אגדה של האמוראים, תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי, מדרשים מאוחרים ומדרשים קטנים. לילקוט פתרון תורה יש חשיבות בחקר מדרשים אבודים, מכיוון שמובאות בו לעתים דרשות הלכתיות בסגנון שונה מהדרשות הידועות לנו ממדרשי התנאים, המעידות על כך שהיו קיימים מדרשי הלכה נוספים. ואכן, מ' כהנא נעזר בדרשות לספר דברים המובאות בילקוט לצורך שחזור מדרש ההלכה האבוד ספרי זוטא דברים.9 כמו כן בילקוט מופיעים דרשות, סיפורים ומשלים, הידועים לנו מחיבורים המאוחרים לילקוט, אשר בעל הילקוט שאב אותם, ככל הנראה, ממקור אגדי קדום יותר שאבד מאתנו, לדוגמה:

מעשה היה בבתו של ענק שנכנסה לפרדס ואכלה רמון אחד והשליכה קליפתו והיו מרגלים כמינים שם. כיון שראו אותה קליפה היו סבורים שמערה היא ונכנסו כולם לתוכה שנים עשר איש. וההיא שאכלה רימון אמרה אלך ואשליכה את הקליפה, שלא יראה אבי, נכנסה והשליכה אותה חוץ לפרדס, אמרו זה לזה ראה גבורתה, מה שהיתה סבורה שאנו חגבין, וכיון שבאו אצל ישראל אמרו להן 'ונהי בעינינו כחג' (במדבר י"ג, לג) וג'.10

סיפור זה מופיע בחיבור הדר זקנים של בעלי התוספות על התורה, המאוחר לזמנו של ילקוט פתרון תורה. א"א אורבך שיער, שמקורו של הסיפור במדרש אגדה לספר במדבר, שהגיע לידיו של בעל הילקוט בבבל, ומאוחר יותר הגיע גם לצרפת ולאשכנז.

בנוסף למדרשים, מובאים בילקוט גם פירושים לתורה שהתחברו על ידי עורך הילקוט. אורבך ציין, שלעתים קשה להכריע האם אלו פירושים של עורך הילקוט או דרשות ממקור לא ידוע, אך בדרך כלל בפירושים אלו מופיעים מינוחים ייחודיים, המעידים שאלו פירושים של עורך הילקוט. הפירושים מתאפיינים באריכות לשון, בלימוד הסתום מתוך מה שמפורש במקום אחר ובאנלוגיה בין פסוקים שונים. לפעמים מובאים פירושים בסגנון של רמזים; למשל, בפסוק "שמע ישראל" (דברים ו', ד) יש שש מילים הרומזות לשישה סדרי משנה, ובפסוק "ואהבת את ה' אלהיך" (שם, ה) יש עשר מילים הרומזות לעשרת הדיברות.11

אורבך זיהה בפירושיו של עורך הילקוט סימנים להשקפותיו בנושאים שונים. בפירושיו מצוי פולמוס כנגד האמונה הדואליסטית, כנגד הנצרות, כנגד האסלאם וכנגד הקראים (אם כי הוא לא מכנה אותם כך). עורך הילקוט מקלל את היהודים שנטו לאמונה הדואליסטית, הוא מתווכח עם הטענה הנוצרית שנוצרים הם העם הנבחר, ומאשים את המוסלמים המתמקדים באמונה ולא במעשים. עיקר דברי הפולמוס בילקוט מופנים כנגד הקראים ועוסקים בדחיית פירושיהם לפסוקים שונים.

בפירושים שונים ובדרשות שעורך הילקוט בחר להכניס לילקוטו, ניכרת נימה מוסרית חזקה ושאיפה לגאולה, לדוגמה:

ולמה נקראו ישר' ענבים וגפנים?… וכמו שהגפן פונים מפניה כל עשבים ואילונים עד שימצא בתיקונו, כך ישר' כשיחזרו לארץ ישר' אותו העת יהיו כל הגוים כאין ומפנים מפני ישר', וישבו הם לבדד, כמו שכ' 'רעה עמך בשבטך צאן' (מיכה ז', יד) וג' ואותו העת יגלה רחום אליהו זכור לטוב ושם נראהו בעינינו כמו שכת' 'קול צופיך נשא' (ישעיהו נ"ב, ח) וג', ויבנה ביתו וישכלל היכלו שנ' 'בונה ירושלים ה" (תהילים קמ"ז, ב) וג'.12

חוקרת הפיוט ש' אליצור טוענת, שבניגוד להנחה הרווחת במחקר שהפייטנים השתמשו במדרשים ועיבדו אותם לצורך פיוטיהם,13 בילקוט פתרון תורה קיימת התופעה ההפוכה. היא הראתה, שעורך פתרון תורה השתמש בפיוטים של הפייטנים יניי ור' אלעזר הקליר14 ועיצב אותם בצורת דרשות בתוך הילקוט. לדוגמה, בפתרון תורה מובאת דרשה העוסקת בטעמים וברמזים לפרטים שונים בדיני פרה אדומה. דרשה זו היא עיבוד של פיוט של הקליר מתוך הקדושתא 'אחת שאלתי' לשבת פרה:

                 פתרון תורה15                             הקליר קדושתא 'אחת שאלתי'16

ולמה באפר המת מים חיים

רמז למתים כי הם חיים

ולמה נקראת חטאת ומי נדה

רמז למקור נפתח לחטאת ולנדה

ולמה מזה ממנה שלישי ושביעי

רמז לקימת שלישי וישועת שביעי

ולמה כהן שוחט וטובח ושורף

רמז לטובח גדול זובח ושורף

ולמה נוכח אוהל מועד דמה יזה

רמז לדמם ונצחם למלבוש יזה

ולמה עורה ובשרה ודמה ופרשה

רמז לבשר גבורים ודם נסיכים לשרשה…

…ולמה אפר שלה על מים חיים?

נתן רמז למתים שהן חיין לעתיד.

ולמה נקראת חטאת ומי נדה?

רמז למקור נפתח לחטאת ולנדה.

ולמה מזין ג' וז'?

רמז לקימת שלישי וישועת שביעי.

ולמה כהן גדול שוחט ושורף?

רמז לטבח הגדול שהק' טובח.

ולמה נכח אהל מוע'?

רמז הרי ישר'

ול' עורה ובשרה ודמה פורשה?

רמז 'בשר גבורים תאכלו ודם נסיכ" (יחזקאל ל"ט, יח) וג'…

אליצור הראתה, כי הדרשה בפתרון תורה תלויה בפיוט הקליר, ותלות זו מבהירה קשיים שונים בהקשר של הדרשה ובמשמעותה. אליצור ציינה, כי בדרשה ויתר עורך הילקוט על החריזה של הפייטן ועל המקצב של הפיוט. כמו כן, הפסוקים שהפייטן שיקע בפיוטו חזרו בדרשה ללשון הפסוק המקורית.

מהדורה ביקורתית17

ילקוט פתרון תורה יצא לאור בידי א"א אורבך בשנת 1978, על פי כתב היד היחיד של החיבור, ועל פי כמה דפים מכתב יד אחר של הילקוט שנמצאים ברשות י' טובי. המהדורה כוללת מבוא, מקבילות והערות. נוסח המהדורה מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן. לאחר הוצאת המהדורה, אורבך הוציא לאור חוברת עם תיקונים והשלמות, בשל טעויות ודילוגים שנגרמו במהדורת הילקוט. בשנת 1995 מ' בית-אריה הוציא לאור מהדורת צילום של כתב היד, הכוללת מבוא.

ביבליוגרפיה

מהדורת הילקוט

ספר פתרון תורה, מהד' א"א אורבך, ירושלים תשל"ח.

ספר פתרון תורה: ילקוט מדרשים ופירושים, מהד' צילום, ירושלים תשנ"ה.

מחקרים

א"א אורבך, 'מבוא', בתוך: ספר פתרון תורה, מהד' אורבך, ירושלים תשל"ח, עמ' יא-לג.

נ' אלוני, 'ספר "מדרש התורה" לרב האיי בן נחשון גאון', עלי ספר ט, תשמ"א, עמ' 56-62.

ש' אליצור, 'מפיוט למדרש', בתוך: מ' בר-אשר (עורך), ספר היובל לרב מרדכי ברויאר ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' 383-397.

י' ברודי, לתולדות נוסח השאילתות, ניו יורק-ירושלים תשנ"ב, עמ' 121-122.

א"מ הברמן, 'מהדורת ספר פתרון תורה לרב האיי', סיני פו, תש"ם, עמ' קפז-קצא.

מ' כהנא, ספרי זוטא דברים, ירושלים תשס"ג.

ע' פליישר, 'ציונים לנחלתו הפייטנית של רב האיי גאון: פתיחות השיר במדרש פתרון תורה', מחקרי ירושלים בספרות עברית י-יא, תשמ"ח, עמ' 661-681.

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     קולופון הוא רשומה שמופיעה בדרך כלל בסוף כתב היד, הכוללת בדרך כלל את שמו של הסופר שכתב את כתב היד, את התאריך ואת המקום שבו נכתב כתב היד ואיחולים שונים. בכתב היד של ספר פתרון תורה חותם הסופר: "כתבתי זה פתרון תורה ברוב עמלי ועניי אני יוסף העני והדל בן מרנא ורבנא פאר השליחים והדר המצליחין מ' שמואל זצ"ל...". כתב היד נכתב בעיר סמבאדגאן (שהייתה ככל הנראה בצפון מזרח אירן), בשנת 1328 לספירה.
  2. .     כתב יד בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים 5767°4.
  3. .     אולם נ' דנציג מטיל ספק בזיהוי זה בספרו, מבוא לספר הלכות פסוקות, ניו יורק-ירושלים תשנ"ב, עמ' 121, הערה 27.
  4. .     פליישר ציין, כי אמנם אין קשר בין הפיוטים לפרשות הילקוט עצמן, אך קשר כזה אינו מחויב המציאות, שהרי הילקוט היחיד שבו מופיע קישוט של פיוט בראש הפרשות הוא מדרש הגדול, המאוחר לפתרון תורה (ראה במבוא למדרש הגדול). לדעתו, רב האיי בחר לא לעגן את תוכני הפיוטים בתכנים של הדרשות בילקוט.
  5. .     פתרון תורה אם בחוקותי, מהד' אורבך עמ' 104.
  6. .     אמנם קיימים מספר דפים נוספים שהם שרידים של כתב יד אחר של החיבור, אך גם בהם יש דרשות לפרשות מחומשים אלו בלבד.
  7. .     י' חסידא הוציא לאור את הפיוטים עוד לפני שהמדרש עצמו יצא לאור. ראה: רב האיי גאון רשויות לפרשיות בתורה, מהד' יש"י חסידא, ירושלים תשל"ז.
  8. .     פתרון תורה ראה, מהד' אורבך עמ' 252-253.
  9. .     ראה במבוא למדרש ספרי זוטא דברים.
  10. .   פתרון תורה שלח לך, מהד' אורבך עמ' 155.
  11. .   ראה: פתרון תורה ואתחנן, מהד' אורבך עמ' 243.
  12. .   פתרון תורה ואתחנן, מהד' אורבך עמ' 241-242.
  13. .   הנחה זו הובילה לעתים את חוקרי המדרש לקבוע שזמנו של המדרש קדום לזמן הפייטן, כאשר התגלתה זיקה בין פיוטיו לבין דרשות במדרש. אליצור טענה, שלעתים ההשפעה הייתה בכיוון ההפוך: דרשנים השתמשו בפיוטים של פייטנים שקדמו להם ועיצבו אותם בתור דרשות. לכן, יש לנקוט ביתר זהירות כאשר קובעים את זמנם של המדרשים בהשוואה לזמנם של הפייטנים.
  14. .   על ר' אלעזר הקליר ראה במבוא לשיר השירים רבה, הערה 34.
  15. .   פתרון תורה חקת, מהד' אורבך עמ' 182-183.
  16. .   ש' אליצור, '"אחת שאלתי" – קדושתא לשבת פרה לרבי אלעזר בירבי קיליר', קובץ על יד י (כ), תשמ"ב, עמ' 11-55.
  17. .   על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל, הערה 55.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה