מבוא למדרשים

ספרֵי זוטא במדבר

עדכון אחרון: 31/10/2021

מדרש ספרי זוטא הוא מדרש תנאים פרשני לספר במדבר. המדרש המקורי אבד, ולא הודפס עם שאר המדרשים בתחילת המאה ה-16. המדרש המצוי בידינו הוא שחזור המדרש המקורי, מתוך חיבורים שונים ומכמה קטעי גניזה. המדרש היה ככל הנראה בעיקרו מדרש הלכה, אך היו בו גם דרשות של אגדה. הוא נערך בארץ ישראל במהלך המאה השלישית.

גילוי המדרש מחדש

מדרש ספרי זוטא היה ידוע לחכמי ימי הביניים, אך כאמור הוא לא נדפס בראשית המאה ה-16 עם שאר המדרשים ואבד. י"ל צונץ היה הראשון שהחל לאסוף ציטוטים מתוך המדרש מכתבי הראשונים. החוקרים שבאו בעקבותיו ניסו לשחזר את המדרש על פי קטעי גניזה שפרסם ש' שכטר, הכוללים: קטעים מן המדרש על פרשות מטות ומסעי; מובאות מתוך ילקוט שמעוני; מובאות מתוך מדרש הגדול וציטוטים מכתבי הראשונים. ד"ה קניגסברגר הוציא לאור שני פרקים מתוך המדרש המשוחזר לפרשות במדבר ובהעלותך. ח"ש הורוויץ הכין מהדורה ביקורתית למדרש כולו המשוחזר על פי קטעי הגניזה ומובאות מן המדרש. 13 שנים לאחר מכן י"נ אפשטיין איתר ופרסם קטע גניזה גדול מן המדרש לפרשת פרה.

שם המדרש

משמעות השם 'ספרֵי זוטא' בארמית הוא 'ספרֵי הקטן'. שם זה בא להבדיל אותו ממדרש התנאים ספרֵי במדבר, שכונה בידי כמה ראשונים 'ספרי רבתי' (ספרי הגדול). אולם, מ' כהנא (מדרשי הלכה) מציין, כי היקף המדרש בקטעי הגניזה שנמצאו לא מצומצם יחסית להיקף מדרש ספרי במדבר, ולכן סביר לטעון כי הכינוי זוטא לא נועד לתאר את היקף המדרש, אלא את נדירותו. המדרש נקרא בימי הביניים גם בשמות 'ספרי של פנים שני', 'ספרי ירושלמי', 'ברייתא דספרי', 'מדרש פנים אחרים של וִישַלחו', 'וִישַלחו זוטא'. הכינויים 'פנים שני' ו'פנים אחרים' מציינים כי זהו מדרש אחר או שני למדרש ספרי במדבר. השם 'וִישַלחו' מעיד כי המדרש התחיל כמו מקבילו, ספרי במדבר, בפירוש על הפסוק: "צו אל בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב" (במדבר ה', ב).

ייחוס המדרש

ספרי זוטא שייך לקבוצת המדרשים מבית מדרשו של רבי עקיבא,1 וניתן לזהות בו מספר מקבילות למדרש ספרא. עם זאת, נראה כי מדרש ספרי זוטא שייך לענף אחר בבית מדרשו של רבי עקיבא, שכן שהוא כולל שמות תנאים, טרמינולוגיה וביטויי לשון ייחודיים. כמו כן, יש במדרש הלכות השונות בתוכנן ובניסוחן מן ההלכות מבית מדרשו של רבי עקיבא. החוקרים הצביעו על כך שבין המקורות שמהם שאב המדרש, כלולים דברי הלכה מבית מדרשו של רבי אליעזר בן יעקב. חכם זה מוזכר פעמים רבות במדרש, ובנוסף יש בספרי זוטא גם משפטים אנונימיים, המצוטטים במקורות אחרים בשמו של רבי אליעזר. כמו כן, נמצאים בספרי זוטא ביטויי לשון ייחודיים האופייניים לרבי אליעזר בן יעקב, והידועים לנו ממדרשי הלכה אחרים. לדוגמה, 'אין במשמע אלא' במקום 'אין לי אלא', 'כלפי שאמרה התורה' במקום 'לפי שנאמר', ועוד. בספרי זוטא ניתן למצוא גם מקורות מבית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר ברבי שמעון.

על זהותו של עורך המדרש קיימת מחלוקת בקרב החוקרים. רד"צ הופמן סבר כי אמירתו של ר' יוחנן בתלמוד הבבלי "סתם ספרֵי ר' שמעון",2 כלומר שהמשפטים האנונימיים במדרש ספרי הם מפי רבי שמעון בר יוחאי, מתייחסת לספרי זוטא,3 ולכן הצביע על רשב"י כעורך המדרש. ח"ש הורוויץ סבר כי עורך המדרש הוא רבי אליעזר בן יעקב. ע"צ מלמד טען כי ר' חייא היה עורכו של המדרש. הוא מסתמך על משפטים אנונימיים בספרי זוטא המובאים במקורות אחרים בשם תני ר' חייא, וכן על מקום מושבו של רבי חייא – ציפורי, שהִנו המקום בו נערך המדרש, לדעתו. ואילו י"נ אפשטיין וש' ליברמן הצביעו על בר קפרא כחכם שערך את המדרש. מ' כהנא (מדרשי הלכה) סבר כי לא ניתן לענות על שאלה זו, עד אשר יימצאו עדי נוסח נוספים למדרש זה ולמדרשים נוספים מאותו בית מדרש.

לשון המדרש ומקומו

לשונו של המדרש היא עברית הזהה ללשון המשנה והתוספתא בצירוף מילים יווניות, אולם סגנון החיבור שונה מכל שאר מדרשי התנאים שבידינו. י"נ אפשטיין הציע את ציפורי כמקום עריכת המדרש. הוא מסתמך על השוואה בין ספרי זוטא ובין התלמוד הבבלי. בבבלי נכתב בנושא שיעור חלה: "שבעה רבעים קמח ועוד חייבת בחלה, שהן ששה של ירושלמית, שהן חמשה של ציפורי" (עירובין פג ע"ב). ואילו בספרי זוטא נכתב: "איזו היא [עיסה] גדולה? שבעת רבעים של מדבריים וקב וחצי ירושלמיים שהן חמשת רבעים משלנו".4 החילוף בין 'של ציפורי' ל'שלנו' מעיד לדעתו, כי המדרש נערך בציפורי. אולם, ש' ליברמן חלק עליו וטען כי לא ייתכן שספרי זוטא נערך בגליל, מקום מושבו של הנשיא, שכן מתוכן המדרש עולה כי הוא מהווה אופוזיציה לנשיא;5 הוא מציע את לוד, מרכז התורה השני בחשיבותו בתקופת התנאים, כמקום עריכתו של המדרש.

אולם, השערתו של ש' ליברמן בדבר זהות עורך המדרש ומקומו מצריכה דיון נוסף, מכיוון שנמצאה כתובת על אבן בבית כנסת עתיק בדבורה שבגולן שעליה כתוב "זה בית מדרשו שהלרבי אליעזר הקפר".6 כמו כן יש לבחון, האם כתובת זו מכוונת לרבי אליעזר הקפר, או לבנו, שהיה ידוע בשם בר קפרה.

מבנה המדרש ותכניו

המדרש הוא פירוש רציף לספר במדבר. עדי הנוסח של המדרש לא מאפשרים לקבוע מה היה היקפו המדויק של המדרש, אך מהשם 'וישלחו זוטא', שבו הוא כונה בימי הביניים, משתמע שהמדרש התחיל בפירוש על במדבר ה', ב. מקטע הגניזה של המדרש עולה, שהמדרש דילג על חטיבת הפסוקים בבמדבר ל"א, כה – ל"ה, ח, כמו מדרש ספרי במדבר. ככל הנראה המדרש הסתיים בפרק ל"ה, ולא כלל את הפרק האחרון של ספר במדבר. המדרש המקורי, ככל הנראה, חולק לחטיבות גדולות על פי התוכן, וכל חטיבה כזו התחלקה לפרשות. שרידים לחלוקה זו נמצאו בשני קטעי גניזה של המדרש.

יש להניח, כי חטיבות האגדה בספרי זוטא באו ממקור משותף לאגדה המופיעה בספרי במדבר, וההבדלים בין החיבורים התבטאו בעיקר בהלכה. אולם, מ' כהנא (מדרשי הלכה) טוען כי במקרים בודדים ניתן לזהות גם בדרשות האגדה סימנים למונחים הייחודיים שמאפיינים את החלק ההלכתי במדרש. כמו כן, ישנן דרשות אגדיות השונות באופן עקיב מאלו שבספרי במדבר.

ש' ליברמן חיבר מחקר מקיף על ספרי זוטא והצביע על ייחודו של המדרש, בהשוואה למדרשי התנאים האחרים המצויים בידינו.7 ליברמן הצביע על כך שמצויות בספרי זוטא הלכות אחדות החולקות על משנתו של רבי יהודה הנשיא ואינן מופיעות בכל מדרשי ההלכה. אפילו התוספתא, שעל פי טבעה מוסיפה הלכות שאינן מופיעות במשנה, אינה מכילה כל כך הרבה הלכות אנונימיות החולקות על המשנה.8 כמו כן, יש בספרי זוטא ביטויים שאינם מופיעים בשום מקום אחר, ושמות של תנאים המופיעים רק במדרש זה. לדוגמה: במסגרת עיסוק בדיני יציאת איש ממקומו בשבת, דן הספרי זוטא במקרים שבהם אדם הוצא ממקומו באונס:

…תלמוד לומר 'אל יצא איש ממקומו' (שמות ט"ז, כט) – יהא לו מקום וכמה אמרו ארבע אמות, וכן מי שיצא שכור וכן מי שהוציאתו רוח רעה וכן מי שהוציאוהו גוים או ליסטים אין לו אלא ארבע אמות.9

הלכה זו מופיעה בשינויים במשנה: "מי שהוציאוהו עובדי כוכבים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות" (עירובין פ"ד מ"א).

אחד ההבדלים בין שני המקורות הוא השינוי בסדר רשימת הגורמים שהוציאו את האדם באונס. שינוי זה גרם להוספת 'ליסטים' לספרי זוטא בשל מטבע הלשון 'רוח רעה, גויים ליסטים' המופיעה גם במקומות אחרים.10 אולם, ההבדל המשמעותי הוא הוספת השיכור להלכה, כאדם שעשה מעשה באונס. דוגמה כזו לא נזכרת בשום מקום אחר במשנה.

דוגמה נוספת: אחד השלבים המקדימים להשקיית האישה הסוטה בבית המקדש כלל סדרת פעולות שמטרתן לגרום לאישה להודות שאכן סטתה תחת בעלה ונטמאה. הודאה כזו מאפשרת להפסיק את טקס הבדיקה. פעולות אלו מתוארות כך במשנה:

היתה מתכסה בלבנים – מכסה בשחורים, היו עליה כלי זהב וקטליאות, נזמים וטבעות – מעבירים ממנה כדי לנוולה ואחר כך מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה                                 (סוטה פ"א מ"ו).

ואילו בספרי זוטא סוג החבל הנקשר על האישה הוא אחר:

יחגרנה בחבל של מגג, ר' אליעזר אומר שני חגורים היה חוגרה אחד למעלה מדדיה ואחד למטה מדדיה.11

דבריו של ר' אליעזר אודות שני חבלים אינם מופיעים בשום מקום אחר.

ש' ליברמן התמודד גם עם העובדה שרבי יהודה הנשיא ורבי נתן אינם מוזכרים במדרש ספרי זוטא אפילו פעם אחת, למרות שמובאות בו הלכות שלהם. הוא הסיק מכך כי עורך מדרש ספרי זוטא לא הכיר בעליונות של משנת רבי, ולכן הוא 'קנס' את רבי יהודה הנשיא ואת רבי נתן בנו של ראש הגולה בבבל, ונמנע במכוון מלהזכיר אותם.12 השערה זו הובילה את ש' ליברמן לקבוע כמקום סידורו של המדרש את לוד, שהייתה מרכז התורה הגדול ביותר מחוץ לגליל.

מהדורה ביקורתית13

ח"ש הורוויץ פרסם מהדורה ביקורתית של מדרש ספרי זוטא בצירוף מבוא, הערות וחילופי נוסחות בלייפציג בשנת 1917. המהדורה התפרסמה כנספח למהדורה הביקורתית שהכין לספרי במדבר. כאמור, המהדורה משחזרת את מדרש ספרי זוטא מתוך קטעי גניזה ומתוך מובאות בכתבי הראשונים ובחיבורים שונים. ח"ש הורוויץ הבחין בתוך המהדורה בין הקטעים שמקורם בקטעי הגניזה או בציטוטים ישירים של מדרש ספרי זוטא, שאותם הדפיס באותיות גדולות, לבין מקורות משוערים שנדפסו באותיות קטנות. אולם, עם גילוים של עדי נוסח נוספים למדרש זה ולחיבורים אחרים שעליהם התבסס ח"ש הורויץ הוכיח מ' כהנא (ספרי זוטא), כי הוא שילב במהדורתו בטעות גם קטעים שמקורם אינו בספרי זוטא אלא בחיבורים אחרים, כמו: המשנה, מדרשי תנאים שונים, שני התלמודים, אבות דרבי נתן, הרמב"ם ועוד. כמו כן, חוקרים שונים איתרו קטעים נוספים מן המדרש בחיבורים שונים, שלא נכללו במהדורת הורוויץ.14 נוסח הפנים של מהדורת הורוויץ מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

ביבליוגרפיה

ממהדורות המדרש, עדי נוסח ופירושים

ד"ה קעניגסבערגער, ספרי זוטא א, פרנקפורט תרנ"ד; ב, פלעשן תרס"ז.

ספרי דבי רב: ספרי על ספר במדבר וספרי זוטא, מהד' ח"ש הורוויץ, לייפציג תרע"ז.

י"ז יוסקוביץ, ספרי זוטא לסדר במדבר עם פירוש אמבוהא דספרי, לודז תרפ"ט.

י"נ אפשטיין, 'ספרי זוטא פרשת פרה', תרביץ א, ספר א, תר"ץ, עמ' 46-78.

א"ז גרבוז, ספרי זוטא על ספר במדבר עם פירוש ספירי אפרים, ירושלים תש"ט.

  1. Schechter, ‘Fragment of Sifre Zuta’, JQR 6, 1894, pp. 656-663.

מחקרים

י"נ אפשטיין, מבואות לספרות התנאים משנה, תוספתא ומדרשי-הלכה, ע"צ מלמד (עורך), ירושלים-תל אביב תשי"ז.

ח"ש הורוויץ, 'מבוא', בתוך: ספרי דבי רב ספרי על ספר במדבר וספרי זוטא, מהד' הורוויץ, לייפציג תרע"ז.

מ' ויס, מבוא לתורה שבעל פה, יחידה 2: מדרש הכתוב ומדרשי ההלכה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב תשנ"א.

מ' כהנא, ספרי זוטא דברים, ירושלים תשס"ג = כהנא, ספרי זוטא.

ש' ליברמן, ספרי זוטא – תלמודה של לוד, ניו יורק תשכ"ח.

ע"צ מלמד, פרקי מבוא לספרות התלמוד, ירושלים תשל"ג.

י' פרנקל, מדרש ואגדה, יחידה ט, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב תשנ"ז.

  1. Kahana, ‘The halakhic Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 3-105 כהנא, מדרשי הלכה =.

Idem, ‘Sifre Zuta Numbers (SZN)’, Encyclopaedia Judaica 18, Detroit 2007, pp. 566-567.

H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     על הקריטריונים לחלוקת המדרשים לפי בתי מדרש, רשימת המדרשים על פי בתי המדרש וגישות במחקר החולקות על כך, ראה בהרחבה במבוא למדרשי התנאים.
  2. .     סנהדרין פו ע"א.
  3. .     זאת בניגוד לדעתו של ע"צ מלמד. ראה במבוא למדרש ספרי במדבר.
  4. .     ספרי זוטא במדבר ט"ו יט, מהד' הורוויץ עמ' 283.
  5. .     ראה להלן במבנה המדרש ותכניו.
  6. .     ראה: ד' אורמן, 'כתובות יהודיות מן הכפר דבורה שבגולן', תרביץ מ, תשל"א, עמ' 399-408.
  7. .     ליברמן סייג את כל מסקנותיו בכך שהמדרש המצוי בפנינו לא בהכרח משקף נאמנה את המדרש המקורי, מכיוון שהמדרש שבפנינו הוא ליקוט של מקורות שככל הנראה עברו עיבוד ותיקון. ראה לעיל בפרק גילוי המדרש מחדש.
  8. .     יחסית להיקף שני החיבורים.
  9. .     ספרי זוטא במדבר ט"ו לב, מהד' הורוויץ עמ' 287.
  10. .   מטבע לשון זו מופיעה למשל במשנה שבת פ"ב מ"ה; תוספתא עירובין פ"ג ה"ח, מהד' ליברמן עמ' 100.
  11. .   ספרי זוטא במדבר ה' יח, מהד' הורוויץ עמ' 235.
  12. .   בניגוד לדעתו של ליברמן, ע"צ מלמד טוען, כי העובדה שרבי יהודה הנשיא ורבי נתן אינם מופיעים במדרש כלל לא מתמיהה, מכיוון שעורך המדרש לא שנה כלל ברייתא של בית רבי, אלא מדרש מבית רבי אליעזר בן יעקב כמות שהוא, ולכן רבי ורבי נתן אינם מוזכרים בו. מ' כהנא (מדרשי הלכה) טוען כי היעדרו של ר' נתן מן המדרש אינו תופעה ייחודית לספרי זוטא במדבר, אלא הוא אופייני למדרשים מבית מדרשו של רבי עקיבא.
  13. .   על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל, הערה 55.
  14. .   ראה: כהנא, ספרי זוטא, עמ' 43, הערה 18.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה