מבוא למדרשים

מדרש ויושע

עדכון אחרון: 31/10/2021

מדרש ויושע הוא מדרש קצר הדורש את שני הפסוקים שלפני שירת הים (שמות י"ד, ל-לא) ופסוקי שירת הים עצמה (שמות ט"ו, א-יח), על פי סדרם. המדרש נערך ככל הנראה בסוף המאה ה-11 או בתחילת המאה ה-12.

שם המדרש

מלבד השם 'מדרש ויושע', מופיעים בכתבי היד של המדרש גם השמות 'אגדות על ויושע' ו'דרש אל ויושע'. שמות המדרש קשורים לפסוק המקדים את שירת הים "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים" (שמות י"ד, ל). ככל הנראה, המדרש בעריכתו הראשונית נפתח בפסוק זה.1

זמן המדרש ומקומו

המדרש נערך ככל הנראה בסוף המאה ה-11 או בתחילת המאה ה-12. י"ל צונץ הצביע על איחורו של המדרש על פי לשונו – עברית המכילה, ביטויי לשון מן המדרש המאוחר, דוגמת "יתברך שמו של הקב"ה", "אמרו חכמים ז"ל", ועוד. כמו כן, נראה כי עורך המדרש עשה שימוש במדרשים מאוחרים. בעל ילקוט שמעוני ורבנו בחיי הכירו את המדרש וציטטו ממנו.2

ר' מיקוה טענה, כי מעיון בעדי הנוסח של המדרש (35 כתבי יד וקטעי גניזה) עולה שמדרש ויושע נערך בשתי עריכות שונות. העריכה הראשונה התרחשה, לדעתה, במאה ה-11 או ה-12 באשכנז, ואילו העריכה השנייה התרחשה במאה ה-12 או ה-13 בארץ תחת שלטון האסלאם (בספרד, בצפון אפריקה או במזרח). לדעתה, המדרש בעריכתו הראשונה היה קצר, והוא בוצע בעל פה על ידי דרשנים בבית הכנסת כמעין פירוש לקריאה בתורה של שירת הים. בשל תפקידו הליטורגי של המדרש, הוא נכלל במחזורים באיטליה ובצרפת. לדעתה, ישנה גמישות ושוני רב בטקסט של המדרש בכתבי היד השונים השייכים לעריכה הראשונה, מכיוון שהמדרש בוצע בעל פה.

העריכה השנייה של המדרש, לפי מיקוה, התאפיינה בעריכה ספרותית, ונוספו לו תיאורים של רגשות, דיאלוגים, אירוניה ודרמה. כמו כן, המדרש הושפע ממוטיבים ספרותיים אסלאמיים, בשל הסביבה הגאוגרפית שבו הוא נערך. לדעתה, מדרש ויושע מהווה שלב התפתחות הסיפור העברי של ימי הביניים, אך עם זאת, המדרש שמר על האופי הפרשני ועל המבנה הפרשני העוקב אחר הפסוקים לפי סדרם.

מבנה המדרש ותכניו

הדרשות במדרש ויושע מסודרות על פי סדר הפסוקים, כפי שמופיע בדרך כלל במדרש פרשני. כל יחידה פרשנית נפתחת בציטוט של פסוק משירת הים, ואחריו מובאת דרשה על פסוק זה. הדרשות המובאות הן בדרך כלל דרשות רחבות בסגנון המקרא המשוכתב, כלומר, הן מספרות מחדש את הסיפור המקראי, תוך הרחבה מדרשית, לדוגמה, סיפור חייו של משה, הכולל את לידתו, ילדותו בבית פרעה ותקופת שהותו במדיין. במדרש ויושע קיימת תופעה של דרשות זהות שהובאו בכתבי יד שונים של המדרש תחת פסוקים שונים. לדעת ז' פרדס-פינשטיין, תופעה זו מעידה על כך שהזיקה בין הפסוק לדרשה המובאת עליו איננה זיקה מחייבת. כלומר, המדרש מכיל טקסט גמיש שעורכים ומעתיקים המירו את חלקיו השונים אלו באלו, אם כי העורכים והמעתיקים הקפידו לשמור על המבנה הכללי של המדרש בהבאת דרשה בצמוד לפסוקים, על פי סדרם.

פרדס-פינשטיין הראתה, כי מדרש ויושע מכיל מקבילות דרשניות רבות למדרשים קדומים ומאוחרים, ביניהם מדרשי תנאים, מדרשי אמוראים, התלמודים, מדרשי תנחומא-ילמדנו, מדרש שמות רבה, מדרש תהילים, פרקי דרבי אליעזר ודברי הימים של משה רבנו. פרדס-פינשטיין סברה, כי מלבד שימוש במקורות שעמדו לפניו, עורך המדרש עיצב את המקורות מחדש תוך שינויי סגנון, ואף הוסיף דרשות חדשות משל עצמו. לדעתה, ניתן לזהות רמזים לכך שעורך המדרש יצר זיקות במדרש להפטרות שהיו נאמרות בבית הכנסת, בשלוש ההזדמנויות שבהן נקראה שירת הים (בפרשת בשלח, בשביעי של פסח בארץ ישראל ובשמיני של פסח בחוץ לארץ).

פרדס-פינשטיין הצביעה על כמה נושאים ומוטיבים מרכזיים המופיעים במדרש. ביניהם:

  1. עיקרון מידה כנגד מידה בהנהגת ה' את העולם. לדוגמה, בחלק מכתבי היד של המדרש מובאת דרשה המציינת, שכל אחת מעשר המכות שהביא הקב"ה על המצרים הייתה עונש של מידה כנגד מידה על התנהגות שלילית של המצרים כלפי בני ישראל: מכת דם באה מכיוון שהמצרים מנעו מבנות ישראל לטבול, מכת צפרדע באה מכיוון שהמצרים דרשו מבני ישראל לדוג עבורם דגים ושרצים, מכת כינים באה מכיוון שהמצרים דרשו מבני ישראל לנקות ולטאטא את בתיהם, וכו'.3
  2. דברי שבח לה' על הנסים. במדרש מתוארים נסים רבים שנעשו לשם מפלת המצרים ולשם הצלת ישראל. לדוגמה: לידתם הפלאית של ילדי ישראל במצרים,4 מלאך בדמות סוסה נקבה זירז את סוסי המצרים להיכנס לים,5 ועוד.
  3. תיאור פמליה של מעלה ומעשי המלאכים השונים. לדוגמה: המלאך גבריאל הציל את משה ממוות בילדותו, כשהסיט את ידו מן הזהב אל הגחלת בבית פרעה;6 המלאך מיכאל התעמת עם עוזא שר מצרים על תום שנות השעבוד של ישראל במצרים,7 ועוד.
  4. תיאור גאולת העתיד. רוב התיאורים של חזון העתיד הם בבואה של אירוע מן העבר. לדוגמה: כשם שה' עשה נסים לישראל בזמן גאולת מצרים, כך הוא עתיד לעשות להם בגאולה העתידה ולנקום באדום.8 לעתים הגאולה בעתיד תשלים אירועים שלא הסתיימו בעבר, לדוגמה:

ואמרו חז"ל בשעה שנשא משה ידיו להקב"ה עמד הברד בין השמים ובין הארץ, שנאמר 'ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרוש כפיו אל ה' ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה' (שמות ט', לג) אלא הוטל בין שמים וארץ, עד שבא יהושע ונלחם עם אותן שלשים ואחד מלכים והשליכם הקב"ה עליהם, שנאמר 'רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב' (יהושע י', יא). והנשאר ימטיר הקב"ה על גוג ומגוג שנאמר 'ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב' (זכריה י"ד, ג).9

מהדורה ביקורתית10

למדרש ויושע הותקנה מהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית, בידי ז' פרדס-פינשטיין במסגרת עבודת מוסמך בירושלים בשנת 1994. מהדורתה מבוססת על חמישה כתבי יד של המדרש ועל הדפוס הראשון, וכוללת מדור מקבילות.

מיקוה ניתחה את נוסח המדרש והשתלשלותו בכתבי היד השונים. כמו כן, היא הציגה את הטקסט המלא של המדרש על פי שני כתבי יד, המייצגים את שתי העריכות של המדרש, זה מול זה.11 היא צירפה למדרש תרגום לאנגלית ופירוש נרחב. במסגרת מחקרה, מיקוה גם בחנה את המדרש בכלים ספרותיים והיסטוריים ודנה בזיקה של המדרש לסיפור העברי בימי הביניים.

ביבליוגרפיה

ממהדורות המדרש

דפוס ראשון: חבור המעשיות והמדרשות, קושטא רע"ט.

ספר דברי חכמים, מיץ תר"ט.

א' ילינק, בית המדרש א, לייפציג תרי"ג.

י"ד אייזנשטיין, אוצר המדרשים א, ניו יורק תרע"ה.

ז' פרדס-פינשטיין, מדרש ויושע: מבוא, מהדורת טקסט ודיון, עבודה לשם קבלת התואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ד.

מחקרים

ז' פרדס-פינשטיין, מדרש ויושע: מבוא, מהדורת טקסט ודיון, עבודה לשם קבלת התואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ד.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

M.D. Herr, ‘Midrashim, Smaller’ Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, pp. 187-190.

R.S. Mikva, Midrash VaYosha and the Development of Narrative in Medieval Jewish Exegesis, Submitted in Partial Fulfillment of Requirements for The Degree of Doctor of Philosophy in Midrash, New York 2008.

H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     בחלק מכתבי היד המדרש נפתח בתיאור מצוקתם של ישראל על שפת ים סוף, ובסיפור דרשני רחב של עקדת יצחק, המסתיים בבקשתו של אברהם שזכותו בעקדה תגן על עם ישראל בעתיד. ככל הנראה, דרשה רחבה זו נוספה למדרש בשלב מאוחר.
  2. .     ילקוט שמעוני בשלח רמז רמא, הוצ' מוסד הרב קוק עמ' 301; פירוש רבנו בחיי על התורה שמות י"ד, י.
  3. .     ראה: מדרש ויושע שמות ט"ו, ז, מהד' אייזנשטיין עמ' 153.
  4. .     ראה: מדרש ויושע שמות ט"ו, א, מהד' אייזשטיין עמ' 149.
  5. .     ראה: מדרש ויושע שמות ט"ו, י, מהד' אייזנשטיין עמ' 154.
  6. .     ראה: מדרש ויושע שמות ט"ו, ב, מהד' אייזנשטיין עמ' 149.
  7. .     ראה: מדרש ויושע שמות י"ד, ל, מהד' אייזנשטיין עמ' 148.
  8. .     ראה: מדרש ויושע שמות ט"ו, יד, מהד' אייזנשטיין עמ' 154.
  9. .     מדרש ויושע שמות ט"ו, ז, מהד' אייזנשטיין עמ' 153.
  10. .   על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל, הערה 55.
  11. .   כתב יד אוקספורד 135 מייצג את העריכה המוקדמת של המדרש, וכתב יד פריס 716 מייצג את העריכה המאוחרת של המדרש.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה