מיוחדים

מים ראשונים: מלכות אדום היא המלכות או הגלות הרביעית שלאחריה צפוי לעמוד מלך המשיח שיגאל את עם ישראל מכל גלויותיו ושעבודיו לאומות העולם. אדום היא המלכות הרביעית והאחרונה. קבלה/מסורת זו חוצה את עולם המדרש לאורך ולרוחב. יסודה במדרשים על ברית בין הבתרים: אברהם שבחר לו המלכויות ומלחמת ארבעת המלכים, יעקב שראה את אדום עולה בסולם וחשב שאין לו ירידה. כך גם בדברי הנביאים, ירמיהו, עמוס, עובדיה, מלאכי ועוד על אדום.¹ דניאל על ארבע המלכויות ועוד. לא בכדי מעתיקים הדרשנים את עשו לאדום ומשם למלכות רומא ולנצרות. ראו רשימת הממלכות בפיוט מעוז צור. הכל על מנת למתוח את המלכות הרביעית עד בוא הגאולה. ארבע מלכויות ולא יותר. והנה מסתבר שיש מלכות נוספת, 'חמישית' … היא ישמעאל!

תודות: בדף זה נעזרנו רבות במאמר של דב ספטימוס, תחת אדום ולא תחת ישמעאל, ציון מז. ראו מידע נוסף במים האחרונים. תודה שלוחה גם לד"ר רוני שוויקה מפרויקט הכי גרסינן על סיוע בנוסחאות השונות של גמרא שבת להלן.

בראשית רבה פג פרשת וישלח – גלות אדום היא האחרונה

"אלוף מגדיאל, אלוף עירם" (בראשית לו מג) – יום שמלך לוטינוס, נראה לר' אמי בחלום: "היום מלך מגדיאל". אמר: עוד מלך אחד נתבקש לאדום. אמר ר' חנינא איש צפורי: למה נקרא שמו עירם? שעתיד לערום תיסווריות (אוצרות) למלך המשיח.²

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) דורשי רשומות  – בשביעית יצא לחפשי

"כי תקנה עבד עברי", והלא לא היה לו לסמוך לאלה המשפטים אלא כי יריבון כי ינצו… וכי יכה איש שהן דינין!³ דורשי רשומות אומרין: לפי שנצטוו במרה על הדינין ונתן להם עשרת הדברות, אמר משה: ריבונו של עולם, שמא יתעה יצר הרע את בניך ויעברו על המצוות ותגלה אותן מלפניך ותמכרם לעבדים?⁴ לכך פתח "כי תקנה עבד עברי" – כשתקניאם⁵ למלכויות אל ישתעבדו בהן יותר משש מלכיות. "שש שנים יעבוד": בבל ומדי ופרס ויון ואשור ורומי. "ובשביעית יצא לחפשי חנם" – אמר לפניו: רבש"ע אל ישתקעו ביד רומי אלא זכות עשה עמהם חנם, ובשביעית יצא לחפשי חנם.⁶

גמרא שבת דף יא עמוד א – תחת ישמעאל ולא תחת נכרי

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: תחת ישמעאל ולא תחת נכרי (גוי), תחת נכרי (גוי) ולא תחת חַבָּר, תחת חַבָּר⁷ ולא תחת תלמיד חכם, תחת תלמיד חכם ולא תחת יתום ואלמנה.⁸

רבינו חננאל מסכת שבת יא ע"א – תחת נכרי ולא תחת ישמעאל

אמר רב תחת נכרי ולא תחת ישמעאל. תחת ישמעאל ולא תחת חַבָּר שהן רעים כדגרסינן ביבמות (סג ב).⁹ תחת חבר ולא תחת ת"ח. כלומר אין בו כח להציל מיד הרשעים בזרוע רמה.¹⁰ וכל שכן, יתום ואלמנה:¹¹

רבי בחיי בן אשר¹² דברים ל ז פרשת נצבים – תחת אדום ולא תחת ישמעאל

וכן אמרו במדרש משלי: "תחת שנואה כי תבעל" (משלי ל כג), זה עשו, שנאמר: "ואת עשו שנאתי" (מלאכי א ג). "ושפחה כי תירש גברתה" (משלי ל כג) – זה ישמעאל הבא מהגר. ומפני שבני ישמעאל קשין לישראל יותר מבני עשו, לכך קראן הכתוב "אויביך". וכן אמרו: תחת אדום ולא תחת ישמעאל. וכן מצינו בהקב"ה שאמר: "על רבעים לשונאי" (שמות כ ה), אבל באויביו נאמר: "וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ" (תהלים לז כ). למדך כי האויבים אין להם הישארות כלל … ושתי האומות האלה קראן שלמה "שתי בנות", והזכיר שהן מזומנות לגיהנם, הוא שאמר: "לעלוקה שתי בנות הב הב" (משלי ל טו).¹³

בית אלוקים למבי"ט¹⁴ שער היסודות פרק מז – אדום קרוב יותר לישראל

כיון שגלה זרע ישראל הבן המיוחד, לא יאות שימשלו עליהם בנים זרים, כי אם בני אבותיהם אברהם יצחק ויעקב, כי הם קרובי ישראל יותר משאר האומות וירחמו עליהם בגלותם, והקרוב קרוב מרחם יותר. וכמו שאמרו: תחת אדום ולא תחת ישמעאל, כי כל מה שסבלנו מהם צער ויסורין, הכל היה בעונותינו, ולא בכל זמן הגלות כי אם מזמן לזמן כפי מה שגזרו עלינו עונותינו. ולא הגיעו אלינו הצרות מכולם, כי אם ממעטים מושלים שבהם. ואולי כי קצתם לא היו מהם¹⁵ ורובם היו מרחמים קצת עלינו להיותם קרובים אלינו.¹⁶ וזה היתה סבה אלהית מתחילה, שיתברכו אלו הבנים עשו וישמעאל במעלה וכבוד בזכות אבותם אברהם ויצחק להשאיר לנו שריד, שאם היינו גולים בין אומות אחרות כמעט כסדום היינו וכו'.

משיבת נפש בראשית טו טז – אדום הוא עשו הוא תרבות מתוקנת יותר

בעוונותינו הרבים עתה אנחנו תחת ידי אדום הוא עשו ונתגדל בחיקו של יצחק ומזרעו של אברהם אבינו, החזיקו להם מדות טובות יותר מכל האומות, ובסידור מדינות הנהגות ישרות כמו בהכנסת אורחים, תקנו להם בתים ומחזיקים להם דלים עוברים ושבים, תקנו להם בתים ומחזיקים בהם חולאים ומחוסרי איברים, תקנו להם בכל עיר ועיר גומלי חסדים חבורה וחבורה, ממיתים על הגניבה ועל הגזל לתקון העולם, והרבה דברים כאלה מקפידים על שפיכת דמים שבועות שוא והרבה תיקונים, ודיינים ושופטים יש להם.¹⁷

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמעון בן יוחאי – מרוכב על גמל לרוכב על חמור

אלו הן הנסתרות שנגלו לרבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוי במערה מפני קיסר מלך אדום, ועמד בתפילה ארבעים יום וארבעים לילה והתחיל כך: "ה' אלהים צְבָאוֹת עַד־מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ" (תהלים פ ה).¹⁸ מיד נגלו אליו סתרי הקץ וסתומות והתחיל לישב ולדרוש: "וירא את הקני" (במדבר כד כא).¹⁹ כיון שראה מלכות ישמעאל שהיא באה, התחיל לומר: לא דיינו מה שעשה לנו מלכות אדום הרשעה, אלא אף מלכות ישמעאל.²⁰

מיד ענה לו מטטרון שר הפנים ואמר לו: אל תירא בן אדם, שאין הקב"ה מביא מלכות ישמעאל אלא כדי להושיעכם מזאת הרשעה. והוא מעמיד עליהם נביא כרצונו ויכבוש להם את הארץ, ובאים הם ויחזיקוה בגדולה, ואיבה גדולה תהיה ביניהם ובין בני עשו. ענה לו רבי שמעון ואמר: ומנין שהם ישועה לנו? אמר לו ולא כך ישעיה הנביא (כא ז): "וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב"?. מפני מה הוא מקדים רכב חמור לרכב גמל? לא היה צריך לומר אלא "רכב גמל רכב חמור"!²¹ אלא כיון שהוא יוצא רוכב על גמל צמחה מלכות בידי רוכב על חמור. דבר אחר: רכב חמור כמו רוכב על חמור, מיכן שהם תשועה לישראל כתשועת רוכב על חמור.²²

מים ביניים הבאים בסעודה: המדרש האחרון יכול לשמש כראש גשר למעבר מהשיטה "תחת אדום ולא תחת ישמעאל" – שהיא על בסיס נוסח רבנו חננאל בגמרא שבת; לשיטה הנגדית "תחת ישמעאל ולא תחת אדום" שהיא על בסיס רוב נוסחי גמרא שבידינו.²³ למעבר זה ניתן לצרף את הפסוק בתהלים קכ ה: "אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר". ראו פירוש רד"ק שם: "וזָכַר הגלות אשר בישמעאל ולא זכר אשר באדום, כי רוב גלות ישראל בין הישמעאלים". לאמר, הרבה תלוי בראייה הסובייקטיבית של כל פרשן ודרשן, מקומו ותקופתו.

שו"ת יכין ובועז חלק ב סימן טו²⁴ – תחת ישמעאל ולא תחת אדום²⁵

עוד שאלת על ענין מה שאמרו רבותינו ז"ל תחת אדום ולא תחת ישמעאל כי יש אומרים שלא אמרו אלא תחת ישמעאל ולא תחת אדום ושאלת להודיעך הלשון האמתי והיכן זכרוהו ז"ל.

תשובה: מאמר זה זכרוהו רז"ל בפרק קמא דשבת וכך היא גירסת הגמרא: "ואמר רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: תחת ישמעאל ולא תחת גוי תחת גוי ולא תחת חבר תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם תחת תלמיד חכם ולא תחת יתום ואלמנה". ולא הזכירו אדום כלל, אלא שרש"י ז"ל פירש גוי אדומיים ופירש תחת ישמעאל לשמשו ולא תחת גוי והם אדומיים, מפני שהיו רשעים ביותר. ותחת אדום אעפ"י שהם רשעים ביותר ולא תחת חבר הם הפרסיים הרשעים שהיו רשעים יותר ומצירים ומצערים מאד לישראל וכו'.²⁶

נתיבות עולם נתיב התורה פרק יב²⁷ – תחת ישמעאל, אדום וישראל הם הפכים גמורים

ובפרק קמא דשבת (י"א ע"א): "אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: תחת ישמעאל ולא תחת גוי, תחת גוי ולא תחת חבר, תחת חבר ולא תחת ת"ח, תחת ת"ח ולא תחת יתום ואלמנה". פירוש: אלו דברים הם דברי חכמה אף כי נראה שהם פשוטים. ורוצה לומר כי ימצא לישראל מתנגדים מן האומות מצד שהם אומות נבדלים מחולקים כמו האומה של ישמעאל מתנגדים לישראל במה שהם אומה מחולקת כמו כל שני דברים מחולקים יבוא התנגדות זה לזה, אבל אדום יותר מתנגדים כי ישראל ואדום הם הפכים לגמרי כי כאשר זה קם זה נופל ואי אפשר שיהיה להם שום חיבור. ולפיכך אדום רוצה תמיד להתגבר על ישראל שבזה הם למעלה. ומכל מקום, אם ישראל מכניעים עצמם לאדום ונותנים לאדום הממשלה אינם חפצים יותר,²⁸ לכך תחת ישמעאל ולא תחת אדום וכו'.²⁹

עין איה שבת א כז – תחת ישמעאל ולא תחת אדומי

מי שצריך לסור למשמעת איש בעל תאות שפלות, היא קשה מאד, כי אין לערוך שרירות לב של איש מתמכר לתאות נפשו. מכל מקום אינו כ"כ קשה כמו להיות מסובל תחת עול אכזרי אשר לא ידע רחם. ישמעאלים הם שטופי זימה, מעשרה קבים זימה תשעה נטלה ערביא, ע"כ מדותיהם נשחתות והנתון תחתם יסבול הרבה. מכל מקום, גרוע מזה הנתון תחת אדום, האומה שמתנתה היא החרב, ודם ורצח הוא מבחירי תענוגיה. על כן: תחת ישמעאל ולא תחת אדומי³⁰.

מים ביניים 2: ראינו את האסכולה המעדיפה (יחסית) את אדום על פני ישמעאל, ואת זו ההפוכה, שעדיפים הישמעאלים על פני אדום (הנוצרים), האם תיתכן גישה שלישית ואולי יותר? התשובה היא כן.

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יח – ישמעאל ביחד עם אדום

קדמוני חבלי מות³¹ – בבל וכשדים. נחלי בליעל – מדי ופרס. חבלי שאול – יון ומקדון. מוקשי מות – ישמעאלים ואדום. רבנן אמרי: ולמה כתוב בגלות ראשון ובגלות רביעית "מות" – חבלי מות, מוקשי מות?. זו הֶחִרִיָבה בית ראשון, וזו החריבה בית שני. ר' אבא בר כהנא אמר: שזו גזרה שמד, וזו גזרה שמד.³²

שכל טוב (בובר) שמות יב מב פרשת בא – מוזכרים בנשימה אחת

וכן אתה מוצא במלכי יהודה ובמלכי ישראל ובמלכי בית חשמונאים, עד אשר מאס הקב"ה בהם מרוב הכעסותם וניאצותם והגביר עליהם את אדום והחריבו בית שני ואנו בניהם נמקים בגולה תחת אדום וישמעאל ויתר הגוים אשר בכללם ומחכים לישועתו.³³

מסכת גיטין דף יז עמוד א  – לפני ואחרי החַבָּרִים

… אדהכי אתא ההוא חברא, שקלה לשרגא מקמייהו.³⁴ אמר: רחמנא! או בטולך או בטולא דבר עשו.³⁵ למימרא, דרומאי מעלו מפרסאי, והתני רבי חייא, מאי דכתיב: "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" (איוב כח כג)? יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת רומיים, עמד והגלה אותם לבבל!³⁶

לא קשיא: הא מקמי דניתו חברי לבבל, הא לבתר דאתו חברי לבבל.³⁷

של"ה פרשת שמיני תורה אור³⁸ – ישמעאל הוא המשך של אדום, לאדום יש קצת קדושה

… ועתה על ידי שר אדום, כי גם היושבים תחת ישמעאל נקראים גלות אדום, וכמו שכתב הרמב"ן פרשת בלק (במדבר כד כ).³⁹ עיין שם. ואמר: מנין יש קדושה לאדום להיות לו אחיזה כל זמן שישראל תחתיו?⁴⁰ אחיזה זו זכה מעת "וזרח משעיר למו" (דברים לג ב), שאז קיבל עשו קצת קדושה שנתגלתה השכינה לשר שלה.⁴¹

ספר סדר היום⁴² סדר ההגדה וכוונתה – האם אנו בגולה בני חורין?

מתחילין הא לחמא עניא אף על פי שאינו מן הענין של ההגדה, משום שעם היות שאנו עושים עצמינו בני חורין והרי אנו משועבדים תחת אדום וישמעאל … אינו דומה שעבוד זה לשעבוד מצרים. שאע"פ שאנו משועבדים עתה, לא אבדה תקותינו ולא נגזרה תאותנו והרי הרשות בידינו לעשות כרצוננו. וכל דצריך ייתי ויפסח ובידינו להאכילו ולהשקותו. ואם תאמר: סוף סוף משועבדים אנחנו ועבדים! אין ענין עבדותנו כלום דהא אנו מובטחים ועומדים ומצפים ומקוים הישועה בכל עת ובכל שעה ואם השתא הכא, אפשר לשנה הבאה שנהיה בארעא דישראל. ואם כעת אנו עבדים, לשנה הבאה נהיה בני חורין בעה"י כי ישועת ה' כהרף עין.⁴³

מחלקי המים

מים אחרונים 1: בדף זה נעזרנו רבות במאמר של דב ספטימוס, “תחת אדום ולא תחת ישמעאל” שפורסם ב־כתב העת ציון (גיליון מז, חוברת ב, תשמ״ב), עמודים 103–111. הדגש המרכזי במאמר זה הוא ההתחקות אחר היווצרותה וגלגולה של האמרה "תחת אדום ולא תחת ישמעאל" והשימוש שנעשה בה בפרט ע"י יהודים ש"טעמו" מנחת ידם של שניהם, ועברו מצד לצד או יכלו לעבור והחליטו להישאר בצד שכבר מוכר להם עם כל צרותיו, כגון בספרד בשנות הרקונקיסטה, שחלקים משמעותיים בה עברו מספר פעמים מיד ליד.

מים אחרונים 2: אם נחזור לגמרא שבת הנ"ל, יש רגליים לדבר שלא מדובר כאן בעם או אומה ובגלות/שעבוד של עם ישראל תחתיהם, אלא ביחידים. היינו, באדם שנקלע לשליטתו של אדם אחר, עקב חוב כספי למשל. ראו לשון רש"י בגמרא שם: "תחת ישמעאל לשמשו". כך מתחברת האמרה בטבעיות ובנוחות להמשכה: "תחת נכרי (גוי) ולא תחת חבר, תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם, תחת תלמיד חכם ולא תחת יתום ואלמנה".⁴⁴ כך גם מתורצת השאלה כיצד הכירו חכמי התלמוד הבבלי את ישמעאל שעלה לגדולה במאה השביעית אחרי חתימת התלמוד? והתשובה היא שמדובר בישמעאלי פרטי (ערבי) ולא באומה שלטת. זאת ועוד, לקטע גמרא זה יש מספר נוסחאות ובאחת מהן (אוקספורד 366) הנוסח הוא: "תחת איש ולא תחת אשה, תחת אשה ולא תחת ישמעאל, תחת ישמעאל ולא תחת גוי וכו' ". ראו שוב מדרש אגדה (בובר) שמות כב כא פרשת משפטים: " … אמרו חכמינו ז"ל: תחת ארי ולא תחת כנעני, תחת כנעני ולא תחת חבר, תחת חבר ולא תחת תלמידי חכמים. תחת תלמידי חכמים ולא תחת יתום ויתומה מפני שדמעתן מצויה". באופן זה, מתבהר מאמר רבא בר מחסיא לגמרי, אך האסמכתא ממנו למשמעות ההיסטורית של גלויות ישראל ומצב ישראל בעמים, מתפוגגת. אבל זה כוחם של חכמי עם ישראל לאורך כל הדורות. לדרוש, לפרש ולחדש כרוחב רוחם וחכמתם.

מים אחרונים 3: במספר פרשנים מצאנו את הביטוי "תחת ישמעאל ולא תחת ישראל" וגם זה נראה שייך להערה הקודמת שמדובר ביחידים. ברמת היחיד ובהיבט האנושי האינדיבידואלי, יש 'ישמעאלים' (נכרים, אדומים, גויים בכלל) שיחסם למי שמשועבד להם עדיף בהרבה על פני יהודי וישראלי השולט ביהודי / ישראלי נתין. ראו אלשיך פרשת כי תבוא: "אשר יציק לך אויביך שבשעריך, ועל כן בהיות בקרבך עושה לישראל הרעה הגדולה הזאת טוב לך תנתן ביד אויביך שבחוץ ותכבש העיר ועבדת את אויביך ותהיה תחת אדום ולא תחת ישראל … כל צרתך לא תהיה רק בעבוד את אויבך ואוכלים נכסיך לא כליון, וזה טוב לך כי תלקה ותחיה, וטוב לך גם כן תנתן ביד אויב מהיותך במצור. ומה גם בבית שני שהיו האויבים בפנים קשים מאשר בחוץ וכו' ". כיבוש חיצוני עדיף על פני עצמאות שמלווה כל העת במריבות פנימיות קשות. את זה לומד אלשייך מהתוכחה הקשה של ספר דברים. ראו גם בן דורו של ר' פרחיה מסכת שבת דף יא עמוד א: "תחת ישמעאל ולא תחת ישראל. שגדולה אונאת ישראל מאונאת ישמעאל, וכל שכן יתום ואלמנה שגדולה אונאתם מכולם".