להחזיק טובה לתלמידים | מחלקי המים

מיוחדים

להחזיק טובה לתלמידים

מיוחדים, תשפ"ו

עדכון אחרון: 25/08/2026

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: (דברים לב מו).1

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שלה

"ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום" – צריך אדם להיות לבו ועיניו ואזניו מכוונים לדברי תורה וכן הוא אומר: "בֶּן אָדָם שִׂים לִבְּךָ וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר אֹתָךְ … וְשַׂמְתָּ לִבְּךָ לִמְבוֹא הַבַּיִת בְּכֹל מוֹצָאֵי הַמִּקְדָּשׁ" (יחזקאל מד ה).2 ומה בית המקדש שנראה בעינים ונמדד ביד צריך אדם שיהו לבו ועיניו ואזניו מכוונים, דברי תורה שהם כהררים התלויים בשערה על אחת כמה וכמה.3

"אשר תצום את בניכם לשמר לעשות", אמר להם: צריך אני להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי; אף אתם צריכים שתחזיקו טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם. מעשה שבא רבינו מלדיקיא ונכנס רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר בן יהודה וישבו לפניו.4 אמר להם: קִרְבוּ!5 לכם אני צריך, להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי. אף אתם צריכים שתחזיקו טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם. אילו אין משה גדול ואילולא אחרים קבלו תורה על ידו, לא היתה שוה. אנו על אחת כמה וכמה. לכך נאמר: "אשר תצום את בניכם".6

ראו נוסח אולי בהיר קצת יותר של המעשה, במדרש תנאים לדברים (הופמן) דברים פרשת האזינו פרק לב פסוק מו: "מעשה שבא רבינו מלדקיא, נכנס ר' אלעזר בירבי שמעון ור' יוחנן בן ברוקה וישבו לפניו. אמר להן: קרובו לכאן, קרובו לכאן! לא זז מקרבן עד שקירבן לפני רגליו. אמר להם: צריכין אנו להחזיק לכם טובה שקיימתם את התורה אחרינו. אף אתם צריכין להחזיק טובה לדורות הבאים אחריכם שהן מקיימין את התורה אחריכם. או אינו אלא, משה רבן של כל הנביאים, שאילולי אחרים שקיימו את תורתו מה היתה תורתו שוה".

מורה טוב מפנים שתלמידיו הם שמקיימים אותו ומחזיק להם טובה. מה הייתה שווה תורת משה ותורתם של כל חכמי הדורות שעברו אילולי אנחנו שמקיימים אותה! הבו שבח והלל לדורות הנוכחים והבאים.

גמרא תענית דף ז עמוד א – ומתלמידי יותר מכולם

אמר רב נחמן בר יצחק: למה נמשלו דברי תורה כעץ, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, לומר לך: מה עץ קטן מדליק את הגדול – אף תלמידי חכמים, קטנים מחדדים את הגדולים.7 והיינו דאמר רבי חנינא: הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן.8

מחלקי המים

מים אחרונים: הביטוי להחזיק טובה מופיע במקורות בהקשרים לא מעטים וראוי לדף בפני עצמו. ראו למשל בגמרא יומא פו ע"ב שהקב"ה מתפייס וסולח לאדם שעבר עבירה בסתר "ולא עוד, אלא שמחזיק לו טובה". ומנגד, בגמרא כתובות סח ע"א על עניים שאינם הגונים: "בואו ונחזיק טובה לרמאין, שאלמלא הם היינו חוטאין בכל יום". ויש עוד. אך בהקשר נושאנו כאן, נראים מתאימים דברי רבן יוחנן בן זכאי באבות דרבי נתן נוסח א פרק יד: "אם עשית תורתך הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת". ואולי עוד יותר, דברי משה לקב"ה באגדה על לקיחת התורה בגמרא שבת פט ע"א: … אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה? אמר לו הקב"ה למשה: משה, בדאי אתה? – אמר לפניו: ריבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי?". משה לא מחזיק טובה לעצמו!

הערות שוליים

  1. אלה דברי משה לאחר שקרא לפני בני ישראל את שירת האזינו. ראו שלושת הפסוקים שם: "וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ". ראו דברינו לא דבר ריק הוא מכם בפרשת האזינו. וכאן נתמקד בפסוק האמצעי שמובא למעלה.
  2. ראו פסוק דומה ביחזקאל פרק מ פסוק ד. ובנוסח ספרי המודפס חלו שיבושים בציטוט זה ואנו הרשינו לעצמנו לתקן.
  3. עד כאן, דרשה על חציו הראשון של הפסוק שהאדם צריך אדם לכוון לבו ועיניו ואוזניו לשמוע דברי תורה ("הררים התלויים בשערה", לקוח ממסכת חגיגה פרק א משנה ח). ברוח זו, היינו מצפים לדרשת המשך פשוטה ומשלימה כגון שבאותו אופן אתם גם מצווים לצוות את בניכם שישמרו גם הם את ציווי התורה, שיהיו גם לבותיהם שלהם, עיניהם ואוזניהם מכוונים לשמוע דברי תורה ולקיימה. ומה שנכון לבנים, נכון לתלמידים שמרגע שנוסדו בתי ספר ולא כל אב יכול ללמד את בנו, החובה עוברת ליחסי רב תלמיד (ספרי דברים לד, רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א). אבל המדרש להלן סולל דרך שונה ומפתיעה.
  4. בריחוק מקום כסימן של כבוד. ראו באבות דרבי נתן נוסח א פרק מ מתי מתקרב ויושב הוא רצוי ומתי מתרחק ויושב הוא רצוי.
  5. התקרבו אלי, למה אתם יושבים רחוק ממני?
  6. על מנת שתתקיים התורה לאורך הדורות צריך שיתקיימו שני תנאים. שהדור הנוכחי הוא למדן מעמיק ולומד תורה כראוי (ולוואי בדרגתו של משה), ובה בעת, שהוא גם מלמד טוב ומשכיל להעביר את התורה לדור הבא. אם לא שני תנאים אלה – איז זה שוה. ואנחנו שאיננו כמשה, לפחות נקפיד על התנאי השני, היינו להחזיק טובה לתלמידים. אפשרות אחרת להסביר משפט קשה זה (ובהנחה שנפל שיבוש במשפט ועל סמך נוסח מדרש תנאים לדברים להלן) היא שאפילו גדול כמשה, אם לא היו מי שקבלו תורה ממנו, כל פעלו לא היה שוה.
  7. שראש הישיבה או מגיד השיעור פונה בתחילת השיעור אל התלמידים ואומר: מי מוכן לחזור ולסכם את הסוגיה שלמדנו עד כאן? וכשאחד התלמידים ששם נפשו בכפו וחוזר על השיעור של אתמול, ראש הישיבה (הקתדרא) נזכר בעצמו בלימוד של אתמול  וממשיך משם(מתוך "עולם הישיבות").
  8. וכמעט דרשנו: עץ חיים היא למי שמחזיק תלמידים טובים שסופם עולים עליו.  ונראה שאפשר לחבר לכאן גם את הדרשות על הפסוק "מכל מלמדי השכלתי". וביותר, את הדרשה על הערבים, שיר השירים רבה  פרשה א: "בשעה שעמדו ישראל לקבל התורה, אמר להם: אני נותן לכם תורתי - הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואתננה לכם. אמרו: אבותינו עורבים אותנו. אמר להם הקב"ה: אבותיכם יש לי עליהם. ... אמרו לפניו: רבש"ע, נביאינו ערבין לנו. אמר להם: יש לי עליהם, שנאמר: "והרועים פשעו בי (ירמיה ב ח אמרו: הרי בנינו עורבים אותנו. אמר הקב"ה: הא ודאי ערבים טובים! על ידיהם אתננה לכם, זהו שכתוב: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהלים ח ג)".

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה