דבר אחר: "החדש הזה לכם" (שמות יב ב). זהו שכתוב: "אשרי הגוי אשר ה' אלהיו" (תהלים לג יב), משבחר הקב"ה בעולמו, קבע בו ראשי חדשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חֹדש של גאולה שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידים ליגאל, שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז טו), ובו נולד יצחק ובו נעקד, ובו קבל יעקב את הברכות ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר: "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב), משל למלך שהוציא את בנו מבית האסורין אמר עשו אותו יום טוב לכל הימים, שבו יצא בני מחֹשך לאור, מעול ברזל לחיים, מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה. כך הוציא הקב"ה לישראל מבית האסורים, שנאמר: "מוציא אסירים בכושרות" (תהלים סח ח), מחשך וצלמות, שנאמר: "ויוציאם מחשך וצלמות" (תהלים קז יד), מעול ברזל לעול תורה; מעבדות לחירות, שנאמר: "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים יד א), משעבוד לגאולה, שנאמר: "גואלם חזק ה' צבאות שמו" (ירמיה נ לד); לכך קבע להם שמחה שהוא נפרע מאויביהם עליהם, שנאמר: "ואתן אדם תחתיך ולאֻמים תחת נפשך" (ישעיה מג ד).
(שמות רבה פרשה טו פסקה יא)
פרשת החודש בזכות אברהם שהקריב תור וגוזל מה כתיב אחריו התאנה חנטה פגיה אלו הצדיקים והישרים, והגפנים סמדר נתנו ריח אלו הבינונים שעשו תשובה, מכאן ואילך קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך, כשיצאו ישראל ממצרים אמר להם הקב"ה אין לכם חדש אחר גדול מזה לפיכך נקרא ראשון שנאמר ראש חדשים, ד"א ראשון הוא לכם כביכול הקב"ה שנקרא
הפרשה הרביעית בין ארבע הפרשיות, ושבת פרשת החודש תחול תמיד בשבת האחרונה של חודש אדר (או אדר ב' בשנה מעוברת), או בשבת ר"ח ניסן.
מפטירים ביחזקאל מה: התימנים מתחילים מפסוק ט "כה אמר ה' אלקים רב לכם נשיאי ישראל חמס" ומסיימים "ושמן הין לאיפה" (מו יא). האשכנזים מתחילים בפסוק טז "כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל" ומסיימים ב"למען אשר לא יפוצו עמי איש מאחזתו" (מו יח), ואילו הספרדים מתחילים בפסוק יח "כה אמר ה' אלקים בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש" ומסיימים בפסוק טו (בבקר בבקר עולת תמיד).
ראשון אִמַּצת לפרח שושנים אמוץ לעורר מרדם ישנים בזכרך ברית ראשונים
בצפון חדשים גם ישנים גלותו בדת שִנּונים גזר ראש לארבעה שנים
ארבעה ראשי שנים במחזה בארת זה מזה לחוזה
כאשר שמענו כן נחזה גוננו במגן בחֹדֶש הזה
[ברוך אתה ה' מגן אברהם]
(קרובות למוסף שבת פרשת החודש לרבי יוסי בר יוסי, בתוך 'סידור עבודת ישראל', עמ' 701)