מועדי ישראל

תהלים פרק קכב

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ:

עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:

יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:

שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה':

כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:

שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:

לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:

לְמַעַן בֵּית ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:

 

אבן עזרא תהלים פרק עו פסוק ג – שלוש משמעויות לשם "שלם"

ויהי בשלם –  היא ירושלים. אולי נקראה כן כי היא שלימה כנגד שער השמים.¹ או שהיא ראויה להיות בשלום,²  או קראוה כן על דרך תפילה כדרך שאלו שלום ירושלים.³

מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה כ – שלום של תיקון לחורבן

אמר ר' יהושע בן לוי: אמר הקב"ה לישראל: אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני, היו שואלין בשלומה ואני מוחל לכם. הדא הוא דכתיב: "שאלו שלום ירושלים". ואומר: "ודרשו את שלום העיר" (ירמיהו כט ז),⁴ ואומר:  "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", ואומר: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך". ומי שהוא אוהב שלום ורודף שלום, ומקדים שלום ומשיב שלום, הקב"ה מורישו העולם הזה והעולם הבא, שנאמר: "וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום" (תהלים לז יא).⁵

מסכת מגילה דף יז עמוד ב – אחרי ברכת השנים וקיבוץ גלויות

ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? – דכתיב: "ואתם הרי ישראל  ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו ח). וכיון שנתקבצו גליות – נעשה דין  ברשעים … וכיון שכלו המינים – מתרוממת  קרן צדיקים … והיכן מתרוממת קרנם? – בירושלים, שנאמר: "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך". וכיון שנבנית ירושלים – בא דוד … וכיון שבא דוד –  באתה תפילה … וכיון  שבאת תפילה – באת עבודה … וכיון שבאת עבודה – באתה תודה.⁶

מדרש תנחומא פרשת צו סימן ז – החזרת הגלויות תהיה בשלום

אמר ר' שמעון בן גמליאל: כמה דיו משתפך וכמה קולמוסין משתברין וכמה עורות אבודים וכמה תינוקין מתרצעין⁷ ללמוד דבר שלא היה בתורה – ראה כמה גדול כח השלום.⁸ וכן אתה מוצא בשרה, כיון שבאו מלאכי השרת לאברהם ואמרו לו: "למועד אשוב אליך כעת חיה" (בראשית יח) – באותה שעה "ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן". והקב"ה לא אמר לאברהם אלא: "למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי".⁹ וכל כך למה? בשביל השלום. ולעולם הבא כשיחזיר הקב"ה את הגליות לירושלים בשלום מחזירן שנאמר: "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך".¹⁰ וכן הוא אומר: "הנני נוטה אליה כנהר שלום" (ישעיהו סו יב).¹¹

תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים פרק ג הלכה ב – בעלייה לרגל¹²

משנה: כיצד מעלין את הבכורים. כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנים ברחובה של עיר ולא היו נכנסים לבתים ולמשכים היה הממונה אומר: "קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו".¹³

גמרא: … בדרך היו אומרים: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך". בירושלים היו אומרים: "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים" [תהילים קכב א ב]. בהר הבית היו אומרים: "הללויה הללו אל בקדשו וכו' ". בעזרה היו אומרים: "כל הנשמה תהלל יה הללויה" [שם קנ א ו].¹⁴

אבן עזרא תהלים פרק קכב פסוק ב – עומדות רגלינו בשעריך ירושלים

עומדות היו רגלינו – הטעם עמדנו להסתכל בנייני החומות ויופי השערים והנכון כי היא היתה מלאה אדם והיינו מתערבים בשערים לא נוכל להיכנס מרוב העם הבאים והיוצאים.¹⁵

 

יום ירושלים שמח

מחלקי המים

מים אחרונים: ונראה שיש להוסיף עוד ועוד דרשות על פרק זה בתהלים ואולי פשוט לקרוא אותו באופן חגיגי ביום טוב זה.