מועדי ישראל

שמות פרק יב – פסח יציאת מצרים

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב מג).¹

במדבר פרק ט – הפסח הראשון והאחרון בשנות המדבר

"וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ: בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ" (במדבר ט ב-ג).²

יהושע פרק ה – הפסח בכניסה לארץ

"וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ" (יהושע פסוק י).³

דברי הימים ב פרק ל – פסח חזקיהו המלך

"וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית ה' בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי: כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלִָם: ⁴… וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם רָב לַעֲשׂוֹת אֶת חַג הַמַּצּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי קָהָל לָרֹב מְאֹד: … וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם נִכְלְמוּ וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבִיאוּ עֹלוֹת בֵּית ה': … כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד".⁵

מלכים ב פרק כג – פסח יאשיהו המלך

"וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח לַה' אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה: כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה: כִּי אִם בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַה' בִּירוּשָׁלִָם" (מלכים ב כג כא-כג).⁶

עזרא פרק ו – פסח בבית שני

"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי הַגּוֹלָה אֶת הַפָּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן: כִּי הִטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם כְּאֶחָד כֻּלָּם טְהוֹרִים וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח לְכָל בְּנֵי הַגּוֹלָה וְלַאֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְלָהֶם: וַיֹּאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים מֵהַגּוֹלָה וְכֹל הַנִּבְדָּל מִטֻּמְאַת גּוֹיֵ הָאָרֶץ אֲלֵהֶם לִדְרֹשׁ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה כִּי שִׂמְּחָם ה' וְהֵסֵב לֵב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲלֵיהֶם לְחַזֵּק יְדֵיהֶם בִּמְלֶאכֶת בֵּית הָאֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (עזרא ו, יט-כב).⁷

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יב כה – מצוות הפסח קשורה בארץ 

"והיה כי תבואו אל הארץ" – זו ארץ שבעה "אשר יתן ה' לכם" – זו ארץ שלושה.⁸ "ושמרתם את העבדה הזאת" ⁹  – גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שכשישראל נכנסין לארץ עתידין לעשות את הפסח. וכן הוא אומר: "ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח וגו' " (יהושע ה י).¹⁰

תוספות מסכת קידושין דף לז עמוד ב – גנות אי עשיית פסח במדבר

הואיל ונאמרה ביאה בתורה סתם¹¹ – בפרשת בהעלותך על בחדש הראשון פירש רש"י דפרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר – למדת שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ולמה לא פתח בזו? מפני שהוא גנותן של ישראל שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד.¹² ואם תאמר: ולמה לא הקריבו? ויש לומר: דסבירא להו כתנא דהכא, דאמר שכל מקום שנאמר ביאה, אינו אלא אחר ירושה וישיבה. ובפסח נאמר ביאה.¹³

מסכת סנהדרין דף יב עמוד א – הפסח של חזקיהו

תנו רבנן: אין מעברין את השנה מפני הטומאה, רבי יהודה אומר: מעברין. אמר רבי יהודה: מעשה בחזקיה מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה, ובקש רחמים על עצמו, דכתיב: "כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד" (דברי הימים ב ל יח).¹⁴ רבי שמעון אומר: אם מפני הטומאה עיברוה – מעוברת. אלא מפני מה ביקש רחמים על עצמו? – שאין מעברין אלא אדר, והוא עיבר ניסן בניסן. רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: מפני שהִשִׁיא את ישראל לעשות פסח שני.¹⁵

אבן עזרא הקדמה לתורה – חיזוק לתורה שבע"פ

וזה לנו האות שסמך משה על תורה שבעל פה, שהיא שמחה ללב ולעצם מרפא, כי אין הפרש בין שתי התורות, ומידי אבותינו שתיהן לנו מסורות, ופסח חזקיהו יחזיק ידי אמונה, כי נעשו על ידי בעלי עצה וזקנה, ולא הקריב הפסח במועדו, ולאכול חמץ בחדש הראשון שלח ידו, ופסח שני כראשון שבעת ימים עשה, ויש ראיות רבות שקבל מעשיו רם ונשא, כי בבית דין היה, ואין ברוחו רמיה.¹⁶

רש"י דברי הימים ב פרק לה פסוק יח – פסח בימי בית ראשון

ולא נעשה פסח כמוהו – (במלכים ב' כ"ג) כתיב כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים, מיום שנחלקו ישראל לשתי ממלכות, שסרו עשרת שבטים מעל מלכי יהודה וישליטו עליהם מלך לבדם. שכל הימים שהיו לשני גוים, היו שבט יהודה ובנימין עושים פסח לשם ה' בירושלים ואלו¹⁷ לשם עבודת כוכבים בבית אל ובדן. ודבר זה לא אירע כל ימי השופטים, שנחלקו ישראל לשתי משפחות. ולא היה להם לכל דור ודור רק שופט אחד, ואותו השופט היה מכריחם ללכת בדרך ה' … וכל י' השבטים היו הולכים לשילה ועושים פסח לשם ה'. וכפסח הזה לא נעשה כל ימי מלכי ישראל ויהודה יחד עושים פסח.¹⁸ אבל בימי יאשיהו שכבר פסק מלכות י' השבטים ומשהחזיר ירמיה י' השבטים, לא המליכו עליהם עוד מלך, אלא יאשיהו מלך עליהם ועשו כולם פסח יחד לשם שמים בירושלים.¹⁹ וזהו לא נעשה כפסח הזה לה' בירושלים.²⁰

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יב

"והיה כי יאמרו אליכם בניכם" – בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה, שסוף התורה עתידה להשתכח. ויש אומרים: בשורה טובה נתבשרו ישראל באותה שעה, שהן עתידים לראות בנים ובני בנים להם, שנאמר: "ויקוד העם וישתחוו וגו' ".²¹

חג שמח

מחלקי המים