מועדי ישראל

מים ראשונים: כבר הזכרנו נושא זה בקצרה בדברינו באחד באדר משמיעים על השקלים, כאן נרחיב מעט ונתמקד במחלוקת רב ושמואל מה קוראים בתורה בשבת שקלים, או במילים אחרות: מהי 'פרשת שקלים'.

מסכת מגילה דף כט א, ב – מחלוקת רב ושמואל

תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים.¹ בשלמא על הכלאים – דזמן זריעה היא.² אלא על השקלים מנלן? אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: דאמר קרא "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה" (במדבר כח יד). אמרה תורה: חֲדֵשׁ והבא קרבן מתרומה חדשה.³ וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן וקרינן באחד באדר, כי היכי דליתו שקלים למקדש.⁴ … דתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום.⁵

….

מאי פרשת שקלים? רב אמר: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי" (במדבר כח א),⁶ ושמואל אמר: "כי תשא" (שמות ל יא-טז).

בשלמא למאן דאמר "כי תשא" – היינו דקרי לה 'פרשת שקלים', דכתיב בה "שקלים".⁷ אלא למאן דאמר "את קרבני לחמי לאשי", הכא מידי שקלים כתיבי התם? – אִין (כֵּן), טעמא מאי – כדרבי טבי.⁸

בשלמא למאן דאמר "צו את בני ישראל" – משום דכתיבי קרבנות התם, כדרבי טבי. אלא למאן דאמר "כי תשא", קרבנות מי כתיבי? שקלים לאדנים כתיבי!⁹ – כדתני רב יוסף: שלש תרומות הן, של מזבח למזבח, ושל אדנים לאדנים, ושל בדק הבית לבדק הבית.¹⁰

בשלמא למאן דאמר "כי תשא" היינו דשני האי ראש חדש משאר ראשי חדשים, אלא למאן דאמר "צו את בני ישראל … את קרבני לחמי לאשי", מאי שָׁנֵי?¹¹ שָׁנֵי! דאילו ראשי חדשים¹² קרו שיתא בעניינא דיומא, וחד קרי בדראש חודש, ואילו האידנא קרו תלתא בעניינא דיומא וארבעה קרו בדראש חודש.¹³

….

מיתיבי: חל להיות בפרשה הסמוכה לה, בין מלפניה בין מלאחריה – קורין אותה, וכופלין אותה.¹⁴ בשלמא למאן דאמר כי תשא – היינו דמתרמי בההוא זימנא, אלא למאן דאמר צו את קרבני, מי מתרמי בההוא זימנא? – אִין, לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין.¹⁵

תניא כוותיה דשמואל: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן. ¹⁶

אמר רבי יצחק נפחא: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין בהן, אחד בעניינו של יום, ואחד בשל ראש חודש, ואחד בכי תשא.¹⁷

אחרית דבר – לשיטת שמואל

כאמור כבר לעיל (הערה 7) שיטת שמואל היא שהתקבלה להלכה, למרות שבפשט המקרא תרומת השקלים שבפרשת כי תשא היא חד-פעמית ואינה של קרבנות ציבור למזבח. גם הקריאה במפטיר של התרומה למקדש בימי יואש המלך ויהוידע הכהן הגדול היא תרומה לבדק הבית, לא לקרבנות ולהוצאות השוטפות! אך נראה שגברה המילה "שקלים" ובזכותה הועדפה הקריאה בשיטת שמואל של "כי תשא".¹⁸ נראה עוד, שגם נשיאת הראש "כי תשא את ראש בני ישראל", מוטיב כופר הנפש: "ונתנו איש כופר נפשו … ולא יהיה בהם נגף", הנתינה השווה של כל אחד מישראל ובסכום קבוע: "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם", הכריעו לטובת שיטה זו. יש משהו חגיגי, מחייב ומעודד בפסוקים שבראש פרק ל בשמות, פרשת כי תשא.¹⁹ נראה שלא בכדי אומצה שיטה זו גם בפיוטי ארץ ישראל לשבת שקלים (אולי לאחר ששיטת שמואל פשטה בכל קהילות ישראל).

האם תיתכן סיבה נוספת לקביעת ההלכה כשמואל, היינו להעדפת הקריאה בפרשת "כי תשא"?

אחרית דבר – לשיטת רב

שיטת רב שקוראים בשבת שקלים בפרשת הקורבנות בספר במדבר אמנם לא התקבלה להלכה, אבל יש לה טיעון חזק. היא מתמקדת ביעד של מצוות נתינת השקלים – קורבנות הציבור: תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. ואנו רוצים להציע חיזוק רעיוני (לא להלכה כמובן) לשיטת רב שאולי בכל זאת הביא אותה מבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא ונהגה במקצת קהילות ארץ ישראל זמן מה עד שנדחתה סופית בתלמוד הבבלי.²⁰ העיתוי של א' באדר שחל בשבת, שבמשנה שקלים נשמע עיקר,²¹ אך בלוח השנה שלנו הוא נדיר. ברוב שנים, ראש חודש אדר חל באמצע השבוע ואת פרשת שקלים קוראים בשבת שלפני. אך כאשר אחד באדר בו משמיעים על השקלים חל בשבת,²² כגון בשנת תשפ"ה בה נכתב דף זה, נראה שיש טעם טוב לשיטת רב. בשיטת שמואל על פיה אנו נוהגים מוציאים שלושה ספרי תורה כפי שראינו לעיל. אך לשיטת רב מספיק ספר תורה אחד (!) אפשר לקרוא את פסוקים א-טו של פרק כח בספר במדבר שיוצרים רצף נאה של מצוות שקלים ועניני דיומא: קרבן תמיד יום ביומו, מוספי שבת (שבשבת רגילה לא נקראים משום שהם רק שני פסוקים) ומוספי ראש חודש.²³ והרי לנו המשולש: שקלים, שבת, ראש חודש, בקריאה רציפה ובמקום אחד בתורה.²⁴

מחלוקת הצדוקים והפרושים – מי תורם למקדש²⁵

מגילת תענית: מן רש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד²⁶

סכוליון נוסח פ: שהיו הצדוקים אומרים: מביאים תמידין משל יחיד. זה מביא שבת אחת וזה מביא שתי שבתות וזה מביא שלושים יום. ומה היו אומרין, אמרו: כתוב בתורה: "את הכבש אחד תעשה בבקר וגו' ".²⁷ אמרו להם חכמים: אי אתם רשאין לעשות כן, לפי שאין קרבן ציבור אלא מכל ישראל, שנאמר: "צו את בני ישראל… תשמרו להקריב לי במועדו" – שיהו כולם באין מתרומת הלשכה… וכשגברו עליהם ונצחום עשאום ימים טובים.²⁸

חודש טוב והרבו בשמחה

מחלקי המים