ספרי דברים פיסקא סז – החובה היא על המלך
רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ: למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק. איני יודע איזה יקדום אם למנות להם מלך אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק? תלמוד לומר: "ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק" (שמות יז טז) – משישב המלך על כסא ה' את מכרית זרע עמלק. ומנין שכסא ה' זה המלך? שנאמר: "וישב שלמה על כסא ה' למלך" (דברי הימים א כט כג).1
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מס' דעמלק בשלח פרשה ב – החובה עדיין של הקב"ה
"ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' וגו' ", ר' יהושע: אומר לכשישב הקב"ה על כסא מלכותו ותהי ממלכתו, באותה שעה מלחמה לה' בעמלק. ר' אלעזר המודעי אומר: נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו אם אניח נין ונכד של עמלק תחת מפרס כל השמים.2
פסיקתא דרב כהנא (בובר) פרשת זכור – לפני החורבן ואחריו
כתיב: "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה יט), וכתיב: "מחה אמחה את זכר עמלק" (שמות יז יד). כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? אלא, עד שלא פשט ידו בכסא, אמר: "תמחה את זכר עמלק". ומשפשט ידו בכיסאו של הקב"ה, אמר: "כי מחה אמחה את זכר עמלק". וכי אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקב"ה? אלא על ידי שהחריב את ירושלים.3
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כא עמוד ב – הרב את ריבנו
לאחריה מאי מברך?4 ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם [האל] הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם וכו'.5
תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק ד הלכה א – הרב את ריבך
כיצד הוא מברך עליה? זכיי טבחא בשם רבי יוחנן: הרב את ריבך והנוקם את נקמתך הגואלך והמושיעך מכף עריציך.6
במדבר רבה כב ב – נקמת ה' או נקמת בני ישראל
"לתת נקמת ה' במדין" – הקב"ה אמר: "נקום נקמת בני ישראל" ומשה אמר: "לתת נקמת ה' במדין". אמר הקב"ה להם: אינו אלא דִיקֵי שלכם שגרמו לי להזיק אתכם.7 אמר משה לפני הקב"ה: ריבון העולמים! אם היינו ערלים או עובדי עבודת כוכבים או כופרים במצוות, לא היו שונאים אותנו. ואינן רודפים אחרינו אלא בשביל תורה ומצוות שנתת לנו, הלכך הנקמה היא שלך: "לתת נקמת ה' במדין".8
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה יב זכור – למה דווקא יוסף
בעמלק כתיב "ולא ירא אלהים" וביוסף כתיב "את האלהים אני ירא" (בראשית מב יח). אמר ר' יהושע בן לוי: אף לעתיד לבוא עתידין ראשי השבטים להזדווג עם שרו של עשו ואינו נופל בידם. וכיון ששרו של יוסף בא ומזדווג לו, מיד הוא נופל לפניו.9 למה? שכל אחד ואחד כשבא להזדווג לו מיד הוא מסלקו בתשובות. לראובן אומר: נחשדת על אשת אביך. לשמעון וללוי אומר: אף אתם הרגתם את שכם. וליהודה אומר: אף אתה נחשדת על כלתך. ולכל השבטים הוא מסלק לומר: אתם מכרתם את אחיכם. כיון ששרו של יוסף בא להזדווג לו, מיד נופל לפניו, שאין לו מה להשיבו.10
אסתר רבה פרשה ד "ונשמע פתגם המלך" – אמחה היא חכמתו של הקב"ה
אמר ר' יהודה בר' סימון: "ונשמע פתגם המלך" – זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שאמר בחכמתו ובתבונתו "מחה אמחה את זכר עמלק" – כי רבה היא.11
שבת שלום ושמחת פורים12
מחלקי המים