פיוט זה נכתב בחודש אלול תשפ"ד בפרוס הימים הנוראים של שנת תשפ"ה ולאחר כשנה למלחמת שבעה באוקטובר (חרבות ברזל) שסיומה טרם נראה באופק.
סְלִיחָה שֶׁטָּחוּ עֵינֵינוּ מֵרְאוֹת הַמַּרְאוֹת
סְלִיחָה שֶׁאָטַמְנוּ אָזְנֵינוּ לְמִשְׁמַע הַקּוֹלוֹת
סְלִיחָה שֶׁקָּהוּ חוּשֵׁינוּ וְקָשְׁחוּ הַלְּבָבוֹת
הִגְבַּהְנוּ חוֹמוֹת
הִגְבַּרְנוּ לֶהָבוֹת
הֶעֱמַקְנוּ מַחְלוֹקוֹת
בָּנִינוּ מַחֲנוֹת
סְלִיחָה שֶׁלֹּא הָיִינוּ אֵיפֹה שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת
סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל שַׁאֲנַנּוּת וִיהִירוּת
סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל פַּלְגָנוּת וְהִתְעַלְּמוּת
עַל מִעוּט סוֹבְלָנוּת
עַל חֹסֶר לְכִידוּת
עַל יֶתֶר חַשְׁדָנוּת
עַל רְדִידוּת וְנַצְחָנוּת
סְלִיחָה וּמְחִילָה כִּי בְּחוֹפְזֵנוּ אִבַּדְנוּ חֲבֵרוּת וִידִידוּת
סְלִיחָה, מְחִילָה וְכַפָּרָה, אִם נִזְכֶּה וְנִרְצֶה
סְלִיחָה, מְחִילָה וְכַפָּרָה אִם רֵעוּת נַרְבֶּה
נִבְנֶה וְנַעֲשָׂה
לַלֵּב מַרְפֵּא
לַמָּךְ מַחֲסֶה
מַעֲלַת חֲבֵרֵנוּ תָּמִיד נִרְאֶה
סְלִיחָה, מְחִילָה וְכַפָּרָה, עֵת נִהְיֶה רְאוּיִים זֶה לָזֶה