פיוטים

וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ: וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה: … וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: (שמות פרק ב).

הפיוט שלהלן מבוסס על פסוקי המקרא הנ"ל ועל דרשות חז"ל על ריבוי שמותיו של משה: "ירד" – זה משה, ולמה נקרא שמו ירד – שירד להם לישראל מן בימיו. "גדור" – שגדר פרצותיהן של ישראל, "חבר" – שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים. "סוכו" – שנעשה להם לישראל כסוכה.¹ "יקותיאל" – שקיוו ישראל לאל בימיו. "זנוח" – שהזניח עוונותיהן של ישראל. אביו קרא לו חבר כי בעבורו נתחבר עם אשתו, ואמו קראה לו יקותיאל כי הניקה אותו משדיה, ואחותו קראה לו ירד כי ירדה אליו אל הנהר לראות מה יהיה בסופו. ואהרן קרא לו אבי זנוח כי זנח אבי את אמי והשיבה בעבור זה. וקהת זקנו קרא לו אביגדור כי בעבורו גדר אלהים פרץ בישראל.

 

 לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים

וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּו …

שֶׁנָתְנוּ לוֹ חֲטָאָיו וְנָתְנָה לוֹ כְּמִיהָתו …

שֶׁנָתְנוּ לו שׂונְאָיו וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ …

(מתוך שירה הידוע של זלדה)

 

שֵׁמוֹת רַבִּים

הָיוּ לוֹ לְמֹשֶׁה

סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים

מַסְתִּיר וּמְגַלֶּה,

סֵפֶר עָלָיו דָּרְשׁוּ

חֲכָמִים וְטוֹבִים

וּמִשָּׁם דַּלּוּ

סוֹדוֹת וְרָזִים,

שֵׁמוֹת נֶעֱלָמִים

טְמוּנִים רְמוּזִים

בֵּינוֹת לַפְּסוּקִים.

לְלַמְּדֵנוּ אֳרָחוֹת חַיִּים

קוֹרוֹת הָעִתִּים וְדִבְרֵי הַיָּמִים

 

"חֶבֶר" קָרָא לוֹ אָבִיו

עַל שֶׁחִבֵּר וְאִחָה

שִׁבְרִי הַמִּשְׁפָּחָה

"יְקוּתִיאֵל" קָרְאָה לוֹ אִמּוֹ

עַל שֶׁזָּכְתָה לְהָנִיק

אֶת פְּרִי בִּטְנָהּ

וְאַהֲרֹן אָחִיו

קְרָא לוֹ "אָבִי זָנוֹחַ"

כִּי עָזַב אָבִיו

אֶת אִמּוֹ לְלֹא מָנוֹחַ

וְגַם אֲחוֹתוֹ מִרְיָם נָתְנָה לוֹ שֵׁם

וְגַם סָבָא קְהָת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם

וַחֲכָמִים דָּרְשׁוּ בּוֹ עוֹד שֵׁמוֹת רַבִּים

אָבִי-גְּדוֹר רֹאשׁ לְכָל הַגּוֹדְרִים

אָבִי שׂוֹכוֹ אוֹ שֶׁמָּא סוֹכוֹ

עַל שֶׁסּוֹכֵךְ סֻכָּה עַל צֹאן מַרְעִיתוֹ

עֲוֹנוֹתֵיהֶם הִזְנִיחַ וְהִשְׁכִּיחַ

תִּקְוָה בָּהֶם הֵצִית וְהִפִּיחַ

מַן לְפִתְחָם הוֹרִיד וְהֵנִיחַ

פְּרָצוֹת יִשְׂרָאֵל גָּדַר וְהַטִּיחַ

 

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים

וְאָבִיו וְאִמּוֹ, אֶחָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ

וְגַם אֲנָשִׁים רַבִּים וְטוֹבִים

חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת, דּוֹרְשֵׁי מִקְרָאוֹת

 

יָפוֹת הַדְּרָשׁוֹת

עַל עֲשָׂרָה הַשֵּׁמוֹת

לְכָל שֵׁם דְּרָשׁוֹת וּרְמִיזוֹת נָאוֹת

כָּל שֵׁם פָּן אַחֵר

בְּאִישִׁיּוּתוֹ מַעֲצִים

כָּל שֵׁם מְעַטֵּר

תְּכוּנַת גְּדוֹל הַנְּבִיאִים

אַךְ מִכֻּלָּם עָלָה וְהִתְעַלָּה

הַשָּׂם שֶׁבָּקַע מִלֵּב שֶׁל חֶמְלָה

 

בְּכָל הַמִּקְרָא

מֹשֶׁה הוּא שְׁמוֹ

שֶׁנָּתְנָה לוֹ בִּתְיָה

הִיא בַּת פַּרְעֹה

בַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּרְדָה

לִרְחֹץ בַּנָּהָר

וּמֵרָחוֹק שָׁמְעָה

בְּכִי בְּקוֹל מַר

קוֹלוֹ שֶׁל נַעַר

בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם

קוֹל תָּלוּשׁ וְחָלוּשׁ

וְעוֹד רֶגַע נָדַם

קוֹלו שֶׁל אָדָם, קוֹלו שֶׁל אָדָם

 

שָׁלְחָה אֲמָתָהּ

וַתִּפְתַּח הַתֵּבָה

נַעַר בּוֹכֶה

הִיא רָאֲתָה

עַל מָה וְלָמָּה לֹא שָׁאֲלָה

"מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה"

הִכִּירָה גַּם יָדְעָה

וּלְרֶגַע לֹא הִסְּסָה

לְעֵינֵי שִׁפְחוֹתֶיהָ

פָּעֲלָה וְעָשְׂתָה

בֵּין צַו הַמֶּלֶךְ לְצַו לִבָּה

הָיְתָה הַבְּחִירָה

פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה

וְגָבְרוּ הָרַחֲמִים

וְגָבְרָה הַחֶמְלָה

וְנֶחְקַק שֵׁם מֹשֶׁה בְּכָל הַתּוֹרָה

וְגָבַר עַל כָּל מִקְרָא וּדְרָשָׁה

 

וּמִכָּאן לֶקַח הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה

לְכָל הָעוֹסְקִים בְּתוֹרַת מֹשֶׁה

מְפַלְפְּלִים וְטוֹעֲנִים בְּסֻגְיָה

מִזֶּה וּמִזֶּה

כָּל סְיָג וְחֻמְרָה

מִקָּצֶה עַד קָצֶה

אֶת כַּף הֲלָכָה כְּחוּט הַשַּׁעְרָה

תַּכְרִיעַ כַּף שֶׁל "לִפְנִים" מִן הַשּׁוּרָה

אֶת כַּף גְּדֵרוֹת חֻמְרוֹת וְאִסּוּרִים

תַּכְרִיעַ כַּף שֶׁל חֶמְלָה וְרַחֲמִים

כְּכַפָּהּ שֶׁל בִּתְיָה שֶׁשָּׁלְחָה אֲמָתָהּ

וּלְמֹשֶׁה נָתְנָה שֵׁם וְחַיִּים