וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר־אֹכֶל: וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ: (בראשית מב ז-ח).
"וַיַּכֵּר" או "וַיִּתְנַכֵּר"?
כְּהֶרֶף עַיִן יוֹסֵף הִרְהֵר
וְלֹא אִחֵר
בָּחַר לְהִתְנַכֵּר
בִּ"מְרַגְּלִים אַתֶּם"
לְהִתְעַמֵּר
כִּי חֲלוֹמוֹת וּשְׂנָאוֹת
הוּא זוֹכֵר
וְלִסְלֹחַ וְלִשְׁכֹּחַ
אֵינוֹ מְמַהֵר
הַאִם הוּא עוֹבֵר עַל נוֹקֵם וְנוֹטֵר?
הַאִם קִיּוּם הַחֲלוֹמוֹת יְרַצֶּה וִיכַפֵּר?
וַיַּעֲלוּ לְנֶגֶד עֵינָיו
תְּלָאוֹתָיו וּכְאֵבָיו
וַיִּתְנַכֵּר אֶל אֶחָיו
וַיְשַׁלְּחֵם לְהִתְיַסֵּר
בְּשִׁמְעוֹן שֶׁיֵּאָסֵר
בְּכֶסֶף מִשְׁנֶה צוֹבֵר
בִּגְבִיעַ כֶּסֶף לְהִתְגַּדֵּר.
כִּי הוּא בְּשֶׁלּוֹ מִסְתַּגֵּר
וְרַק לְדָבָר אֶחָד
שׁוֹאֵף חוֹתֵר
עִם אָח קָטָן
לָשׁוּב וּלְהִתְחַבֵּר
גַּם אִם לֵב אָב זָקֵן הוּא שׁוֹבֵר.
עַד קוֹל בִּנְיָמִין
חָנַן וְהִתְגַּבֵּר
אֶת אָח "וַיִּתְנַכֵּר"
הֵמֵס וְעִרְעֵר
וְחִוֵּר לְיוֹסֵף שֶׁדַּי לְהִתְאַכְזֵר
הִגִּיעָה עֵת לְפַשֵּׁר וּזְמָן לְבַשֵּׂר
עָקֹב לְיַשֵּׁר, פְּעָרִים לְגַשֵּׁר.
וּבָעֵת וַיִּגַּשׁ יְהוּדָה
נְכוֹחוֹת לְדַבֵּר
הִסְתַּלֵּק "וַיִּתְנַכֵּר", וְגָבַר "וַיַּכֵּר"
וְהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו
וְשָׁב לְאַשֵּׁר וּלְקַשֵּׁר.
הַחָזְרָה הָאַחֲוָה לִבְנֵי יַעֲקֹב?
רִיב אַחִים, נִסְלַח וְהִתְכַּפֵּר?