יֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא־יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו: (בראשית מה ג).
וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַּגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם: (בראשית מג ז).
עוֹדְךָ חַי בְּנִי יוֹסֵף, עוֹדְךָ חַי?
אֵיךְ חָרְשׁוּ עָבְרוּ עָלַי
עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת יִסּוּרַי
מֵאָז נִפְרַדְנוּ שָׁם בְּאֶמְצַע הַגַּיְא
וּפְסִיעוֹתֶיךָ לִוּוּ חֶרֶשׁ אֶת פְּסִיעוֹתַי
וְאַתָּה הוֹלֵךְ וּמִשְׁתָּאֶה לְפֵשֶׁר מַעֲשַׂי,
אֵיךְ זֶה אַבָּא שׁוֹלֵחַ אוֹתִי אֶל אָחִי?
מִי שֶׁשְּׂנָאוֹ אָחִיו, לֹא יִרְאֶה בְּשִׂנְאָתָם אֵלַי?
אָכֵן, שְׁלַחְתִּיךָ יוֹסֵף בַּעֲוֹנֹתַי
וּמֵאָז יוֹם יוֹם אֲנִי מִתְיַסֵּר בְּכִלְיוֹתַי
רָגְשׁוּ מַצְפּוּנַי וְעָצְמוּ גַּעֲגוּעַי
עוֹדֵךְ חַי בְּנִי יוֹסֵף, עוֹדְךָ חַי?
אֵימָתַי אִם עוֹד אֶרְאֶךָּ, אֵימָתַי?
מִינִי אוֹתוֹ יוֹם נִמְהָר אָבְדוּ עִתּוֹתַי
כָּלוּ בִּדְמָעוֹת עֵינַי
חֳמַרְמָרוּ נֶהֶפְכוּ מֵעַי
וְלִבִּי יוֹם יוֹם עָלַי דָּוַי
מִשְּׁמֹעַ נִחוּמִים אָטַמְתִּי אֶת אָזְנַי
עַד מָתַי, יוֹסֵף עַד מָתַי?
לֹא שָׁלַחְתָּ לִי אִגֶּרֶת, בֶּן זְקוּנַי
אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם מִלֵּאתָ אֹסֶם וּמְלַאי
פָּרִית וְרִבִּית בְּחֵיק נָכְרִיָּה וְלֹא בְּאַקְרַאי
וְלִי אָבִיךְ לֹא הָיָה לְךָ פְּנַאי!
הֲנָשִׁתָּ בֵּית אָבִיךְ, אָמַרְתָּ: דַּי?
תְּכָפוּנִי צָרוֹת אַבָּא, צָרוֹת עַד בְּלִי דַּי
טָפְלוּ הֶעֱלִילוּ אַשְׁמוֹת שָׁוְא עָלַי
הִפְשִׁיטוּ כֻּתְנָתִי נָשְׂאוּ רְדִידַי
בְּשַׁלְשְׁלוֹת אֲסָרוּנִי, קָשְׁרוּ רַגְלַי וְיָדַי
צַמָּתוֹ בַּבּוֹר רִגְעֵי חַיַּי,
אָרְכוּ יָמַי נָקְפוּ לֵילוֹתַי
אָמַרְתִּי נִגְזַרְתִּי וְאָבַדְתִּי וַדַּאי
אַלְלַי לִי אַבָּא אַלְלַי לִי אַלְלַי
בּוֹדֵד נָשָׂאתִי תְּפִלָּה חֶרֶשׁ
לְאֵל שַׁדַּי
שֶׁיֹּאמַר דִּי לְצָרוֹתַי
כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתַּנִי אַתָּה אַבָּא לְהִתְפַּלֵּל
בְּאֶרֶץ יַלְדוּת מְגוּרַי
הִנְנִי אַבָּא, עוֹדֶנִּי חַי
דְּמוּת דְּיוֹקָנְךָ אַבָּא שָׁמַרְתִּי בַּחֲשַׁאי
כָּל יוֹם חָשַׁבְתִּי, הֲלוֹא תִּשְׁלַח אַחֲרַי
לָדַעַת גּוֹרָלִי וּמָה אוֹדוֹתַי
אֵיךְ לֹא שָׁלַחְתָּ לִי אַבָּא, לֹא חָקַרְתָּ מַעֲשַׂי
אֵיךְ לֹא חָקַרְתָּ עֲלִילוֹת אֶחָי?
וְשָׁמַע תְּפִלָּתִי אַל כָּל חַי
גָּאֵל וּפָדָה נַפְשִׁי מִבֵּית אֲסוּרַי
וְעָלוּ וּבָאוּ תְּפִלּוֹתַי וְתַחֲנוּנִי
וּמִפֵּשֶׁר חֲלוֹמוֹת זָרִים
הִתְגַּשְּׁמוּ וְנִפְלְאוּ חֲלוֹמוֹתַי
אַבְרֵךְ יִקְרְאוּ וְעַל בֶּרֶךְ יִכְרְעוּ
כָּל מִצְרַיִם לְפָנַי
הִנְנִי אַבָּא, עוֹדֶנִּי חַי!
וּבְבַקָּשָׁה אַל תִּשְׁאֲלַנִי
לָמָּה לֹא שָׁלַחְתִּי לְךָ אַגְרוֹתַי
הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי
וְעִם כּוֹתֵב תּוֹרַת אֵל חַי
עַד יָבוֹאוּ פַּרְשָׁנֵי הַדּוֹרוֹת וִיגַלּוּ סוֹדוֹתַי
אַךְ לָמָּה זֶה אוֹסִיף וְאֶהֱגֶה ביגוניי
לָמָּה אוֹסִיף תַּנּוֹת קוֹרוֹתַי וְסֵפֶר מַעֲשַׂי
אוֹדֶה בְּכָל לֵב וְאֶהֱגֶה בְּהֶגְיוֹנַי
עַד יִבְּלוּ שִׂפְתוֹתַי וַיִּכְלוּ מִלּוֹתַי
שֶׁבַח וּתְהִלָּה אַבִּיעָהּ לְאֵל שַׁדַּי
הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹתֶיךָ וּתְפִלּוֹתַי
הָעוֹנָה צָרוֹתֶיךָ אָבִי וְצָרוֹתַי
כִּי תַּמּוּ יִסּוּרֶיךָ וְכֻלּוֹ יִסּוּרַי
כִּי הִנֵּה אַתָּה אַבָּא, הִנֵּה אַתָּה חַי
וְהִנֵּה אֲנִי יוֹסֵף בִּנְךָ, אַבָּא,
עוֹדֶנִּי חַי
(רַק חֲבָל שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁסַּבָּא יִצְחָק כְּבָר לֹא חַי)
אוֹדְךָ ה' כִּי עוֹד אָבִי חַי
אוֹדְךָ ה' כִּי עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי
וְגַם סַבָּא יִצְחָק בְּלֵב כֻּלָּנוּ חַי.