פיוטים

בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת

שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת

רְאֵה אֱלֹהִים הַדִּמְעָה לִמְחוֹת

בְּחֵיקְךָ וּבְנֹאדְךָ אוֹתָהּ תָּשִׂים

חָלַף שְׁבוּעַ עָמָל וּתְלָאוֹת

הַחַמָּה כְּבָר בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת

הַשֻּׁלְחָן עֱרוּךְ דּוֹלְקִים הַנֵּרוֹת

רַק אַתֶּם כָּאן חֲסֵרִים ….

הִבְטַחְנוּ לְהַמְשִׁיךְ לִצְעֹד וְלִבְנוֹת

בַּחֹל לַעֲשׂוֹת וּבַשְּׁבִיעִי לִרְצוֹת

אַךְ לֹא הִבְטַחְנוּ לֹא לִבְכּוֹת

בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים, בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים

בָּאנוּ עָדֶיךָ בּוֹרֵא כָּל נְשָׁמוֹת

קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּצִלְּךָ לַחֲסוֹת

אוֹר וְתִקְוָה לְפָנֶיךָ לְהַעֲלוֹת

כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים

עֲשֵׂה אוֹתָנוּ רְאוּיִים לִזְכּוֹת

הֲבִינֵנוּ פֵּשֶׁר כָּל הַקּוֹרוֹת

בִּזְכוּת אוֹתָן נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת

אֲשֶׁר בִּגְנָזֶיךָ מְאִירִים וּמַזְהִירִים

פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

תְּמוֹךְ יְתֵדוֹתֵינוּ בַּל נִמֹּוט

אָנָּא הָשֵׁב לָנוּ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת

וְלוּא נִהְיֶה גִּזְבָּרִים נֶאֱמָנִים

בְּהֵיטִיבְךָ הַפְּתִילוֹת וּבְהַעֲלוֹתְךָ הַנֵּרוֹת

שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא יִזְכּוּ עוֹד לִרְאוֹת

הַנֵּר יִכְבֶּה וְהֵן יוֹסִיפוּ אוֹר לְהַעֲלוֹת

עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וְקֵץ הַיָּמִים