וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ: (בראשית כח י-טו).
ויקרא רבה כט ב – נתיירא יעקב ולא עלה
"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה … והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" – ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמעון בן מנסיא משום ר' מאיר: הראהו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יוון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר לפניו: ריבון העולמים כשם שיש לאלו ירידה כך יש לי ירידה? אמר לו הקב"ה: "אל תחת" – עלה, שאתה עולה ואין אתה יורד. ואעפ"כ נתיירא ולא עלה. …
ר' מאיר היה דורש: "בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו" (תהלים עח לב) – מדבר ביעקב שלא האמין ולא עלה. אמר לו הקב"ה: יעקב, אילו האמנתה ועליתה שוב לא היית יורד. עכשיו שלא האמנתה ולא עלית, הרי בניך נאחזים באומות ומסתבכים במלכויות. ממלכות למלכות, מבבל למדי וממדי ליוון ומיוון לאדום. אמר לפניו: ריבון העולמים, לעולם? אמר לו הקב"ה: "אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק … ושב יעקב ושאנן ואין מחריד" (ירמיה ל י).
עֲלֵה יַעֲקֹב, עֲלֵה לְרֹאשׁ הַסֻּלָּם
הֲשָׁקַף מִלְּמַעְלָה עַל כָּל הָעוֹלָם
אַל תֵּחַת יַעֲקֹב,
אַל תִּירָא מֵהַמַּלְאָכִים
אַתָּה הֲרֵי נִבְרֵאתָ
בְּצֶלֶם אֱלֹהִיםִ
נָפַחְתִּי בְּאַפְּךָ נִשְׁמַת חַיִּים
אַל תִּירָא מִפַּחִים וְחַתְחַתִּים
אֱחֹז שָׁלָב אַחַר שָׁלָב
בְּקוֹרוֹת הַסֻּלָּם
נְקֹט דּוֹר אַחַר דּוֹר
בְּקוֹרוֹת הָעוֹלָם
שָׂא תִּקְוָה וְאוֹר
בְּגָאוֹן וּבְרֹאשׁ מוּרָם
עֲלֵה יַעֲקֹב, בִּי בִּטְחוֹנְךָ
כָּאן לְמַעְלָה הָאִיקוֹנִין שֶׁלְּךָ
עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד
בְּיָדִי חֲקוּקָה
הוֹד מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל
בִּזְרוֹעִי חֲתוּמָה
הַסֻּלָּם הוּא סֵמֶל, יַעֲקֹב
סֵמֶל לְכוֹחֲךָ, לְעֹז רוּחֲךָ
הֲלוֹא יִשְׂרָאֵל יְהֵא שִׁמְךָ
הן שַׂרְתָּ עִם אֵל וְיָכֹלְתָּ לְךָ
אִם רַק תִּרְצֶה, יַעֲקֹב,
אִם רַק תִּרְצֶה, עָלֹה תַּעֲלֶה – עָלֹה תַּעֲלֶה
אֲנִי כָּאן לְמַטָּה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
אֵינֶנִּי מַלְאָךְ, אֲנִי בֶּן אָדָם
רֶגֶל שְׁלִישִׁית שֶׁל הַכִּסֵּא
הַלְּוַאי וְאֶזְכֶּה
אֲנִי בִּמְנוּסָה מְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה
מֵאָב פָּגוּעַ וְאָח שׂוֹנֵא
אֵלֶיךָ תְּפִלָּה אֲנִי נוֹשֵׂא
בְּצֵל כְּנָפֶיךָ אֶשְׁקֹט וְאֶחֱסֶה.
דַּי לִי בְּכָךְ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
שֶׁאַתָּה נִצָּב עַל רֹאשׁ הַסֻּלָּם
וַאֲנִי לְמַטָּה רַק בֶּן אָדָם
אֲנִי עִם מַלְאָכִים עוֹד אֶתְגּוֹשֵׁשׁ
מִנְּגִיעָתָם בִּירֵכִי, עַד אֶתְאוֹשֵׁשׁ
מִיָּדְךָ הַבְּרוּכָה רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ
בֶּגֶד אֶת גּוּפִי לְכַסּוֹת
וְלֶחֶם אֶת נַפְשִׁי לִסְעֹד
קוֹרַת גַּג וּמִשְׁפָּחָה אוֹהֶבֶת
וְשִׁיבָה בְּשָׁלוֹם לְאֶרֶץ מוֹלֶדֶת
הַחֲיֵנִי וְחַזְּקֵנִי לְעֵת הַזֹּאת
אַמְּצֵנִי וְסַעֲדֵנִי אֱלוֹהֵי הָרוּחוֹת
וּמֵרֹאשׁ הַסֻּלָּם
רַק אַתָּה שָׁם
רְאֵה סֵבֶל כָּל הַדּוֹרוֹת
הַבֵּט צַעַר עֹל מַלְכוּיוֹת
פְּדֵה בָּנַי שֶׁחֲפֵצִים לִחְיוֹת
הַשָּׁב תְּשִׁיבֵם אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת
לֹא עוֹד מְנוּסָה, לֹא עוֹד גָּלוּיוֹת
מחלקי המים