תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: (מיכה ז כ).1
ויקרא רבה פרשה לד סימן ח – ארבע שיטות של חסד
ר' סימון בשם ר' לעזר אמר בה ארבע שיטות.2
ר' סימון בשם ר' לעזר אמר: מי הוא שעשה חסד עם מי שלא היה צריך חסד? אברהם עם מלאכי השרת, שכתוב: "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו" (בראשית יח ח) – וכי היו אוכלים? אמר ר' יודן: נראין כאילו אוכלין והראשון ראשון מסתלק. וראה מה פרע הקב"ה לבניו: המן והבאר והשליו וענני כבוד מקיפין עליהן. והרי דברים קל וחומר: ומה אם מי שעשה חסד עם מי שלא היו צריכין חסד ראה מה פרע הקב"ה לבניו, מי שהוא עושה חסד עם מי שהוא צריך חסד על אחת כמה וכמה!3
אבות דרבי נתן נוסח א פרק לג – צדקה ומשפט הם חסד
ולא עוד, אלא שהיה אברהם אבינו עושה צדקה תחילה ואח"כ משפט, שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח יט). בזמן ששני בעלי דינין באין לפני אברהם אבינו לדין ואמר אחד על חבירו: זה חייב לי מנה, היה אברהם אבינו מוציא מנה משלו ונותן לו4 ואמר להם: סדרו דיניכם לפני. וסדרו דינן. כיון שנתחייב אחד לחבירו מנה, אמר לזה שבידו המנה: תן המנה לחבירך. ואם לאו, אמר להם: חלקו מה שעליכם והיפטרו לשלום.5 אבל דוד המלך לא עשה כן, אלא עושה משפט תחילה ואחר כך צדקה, שנאמר: "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" (שמואל ב ח טו). בזמן שבעלי דינין באין לדין לפני דוד המלך, אמר להם: סדרו דיניכם. כיון שנתחייב אחד לחבירו מנה היה מוציא מנה משלו ונותן לו. ואם לאו, אמר להם: חלקו מה שעליכם והיפטרו בשלום.6
בראשית רבה נח ט פרשת חיי שרה – חסד קבורת שרה
"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה" (בראשית כג יט) – זהו שאמר הכתוב: "רודף צדקה וחסד, ימצא חיים, צדקה וכבוד" (משלי כא כא). "רודף צדקה" – זה אברהם שנאמר: "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". "וחסד" – שגמל חסד לשרה. "ימצא חיים" שנאמר: "ושני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים". "צדקה וכבוד" – אמר רבי שמואל בר יצחק: אמר לו הקב"ה: אני אוּמָנוּתי גומל חסדים. תפסת אומנותי, בוא לבוש לבושי: "ואברהם זקן בא בימים".7
רש"י בראשית פרק כד פסוק יד – המבחן לרבקה
אותה הוכחת – ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי ליכנס בביתו של אברהם. ולשון הוכחת – ביררת.8
בראשית רבה פרשה ס סימן ב – החסד המתגלגל
"ועשה חסד עם אדוני אברהם" (בראשית כד יב) – הִתְחַלְתָּ – גמור. רבי חגי בשם ר' יצחק אמר: הכל צריכין לחסד, אפילו אברהם שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד, שנאמר: "ועשה חסד עם אדוני אברהם" – התחלת גמור.9
בראשית רבה פרשה נח סימן ז – החסד של בני חת
"ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו וכו' " – אמר ר' פנחס: מלמד שנעלו דלתותיהן והלכו לגמול חסדים לאברהם.10
בראשית רבה סב ג – החסד בקבורת אברהם
אמר רבי תנחומא: והלא מקבורתה של שרה לקבורתו של אברהם ל"ח שנה והכא את אומר: "שמה קֻבַּר אברהם ושרה אשתו?" אלא בא ללמדך שכל מי שגמל חסד לשרה זכה לגמול חסד לאברהם".11
מסכת כתובות דף ח עמוד ב – בברכת אבלים
אמר לו: קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים, פתח ואמר: אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' " (בראשית יח יט). אחינו, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם, ברוך אתה משלם הגמול.12
בראשית רבה פרשה נד סימן ב – החסד של אבימלך לאברהם
"כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" (בראשית כא כג)13 – מה חסד עשה לו? אלא שאמר לו: "הנה ארצי לפניך" – ואעפ"כ לא קבל עליו.14
מסכת כלה רבתי פרק ט הלכה ו – איפה מידת הרחמנות של אברהם?
דרש רבא:, כל מי שיש בו שלוש מידות הללו, בידוע שהוא מזרעו של אברהם: רחמן ובישן וגומל חסדים.15 בשלמא גומל חסדים, שנאמר: "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם"; בישן נמי כדדרש רבא, דדרש רבא: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את" – ולא עד עכשיו. אלא רחמן, הא אברהם לא רחים על בריה! היינו רבותיה דאברהם, להודיעך חיבתו בהקדוש ברוך הוא.16
רמב"ן בראשית פרק כד פסוק א – מידת "בכל" של אברהם
ורבי יהודה דרש כי בת היתה לו, דאפילו ברתא לא חסריה רחמנא (שם קמא א), והיא הברכה "בכל", כי היה לו כל אשר יחמדו האנשים לא חסר דבר. ובאו אחרים והזכירו שם הבת.17 ובאמת שאין הכוונה לאחרים והמחלוקת להם עם רבי יהודה להודיע אותנו שם הבת הזאת בלבד, וחלילה להם שיוציאו ברכתו של אברהם שהיא גדולה וכללית לענין זה, שיאמר הכתוב כי ברך אתו השם בבת אחת ששמה כך.18
אבל אחרים חדשו בפירוש הכתוב הזה ענין עמוק מאד ודרשו בזה סוד מסודות התורה. ואמרו כי "בכל" תרמוז על ענין גדול, והוא שיש להקב"ה מדה תקרא "כל", מפני שהיא יסוד הכל, ובה נאמר (ישעיה מד כד) אנכי ה' עושה כל, והוא שנאמר (קהלת ה ח) ויתרון ארץ בכל הוא.19 יאמר, כי יתרון הארץ וטובה הגדולה השופע על כל באי עולם בעבור כי בכל היא, והיא המדה השמינית מי"ג מדות,20
ומדה אחרת תקרא בת נאצלת ממנה, ובה הוא מנהיג את הכל, והיא בית דינו של הקב"ה הנרמז במלת וה' בכל מקום (ב"ר נא ב), והיא שנקראת כָּלָה בספר שיר השירים, בעבור שהיא כלולה מן הכל, והיא שחכמים מכנים שמה כנסת ישראל במקומות רבים בעבור שהיא כנוסת הכל. והמדה הזאת היתה לאברהם כבת, כי הוא איש החסד ויתנהג בזו. ולכך אמרו אחרים כי אין הברכה הזאת שנתברך בכל רומזת על שהוליד בת משרה אשתו, או שלא הוליד, אבל היא רומזת ענין גדול שברך אותו במדה שהיא בתוך מדת הכל ולכן תקרא גם היא כל, כלשון "כי שמי בקרבו" (שמות כג כא). והנה הוא מבורך בשמים ובארץ, ולכך אמר בה' אלהי השמים ואלהי הארץ.21
שבת שלום
מחלקי המים