הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: (דברים לב א)
רש"י דברים פרק לב פסוק א – השמים והארץ עדים
האזינו השמים – שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר (לעיל ל יט). שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים, וכן ותשמע הארץ. ולמה העיד בהם שמים וארץ? אמר משה: אני בשר ודם למחר אני מת, אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם? לפיכך העיד בהם שמים וארץ, עדים שהן קיימים לעולם. ועוד, שאם יזכו, יבואו העדים ויתנו שכרם. הגפן תתן פריה, והארץ תתן יבולה, והשמים יתנו טַלָּם. ואם יתחייבו, תהיה בהם יד העדים תחילה (לעיל יא, יז), "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה", ואחר כך "ואבדתם מהרה" על ידי האומות.1
הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: (דברים לא כח).2
רש"י ישעיהו פרק א פסוק ב – עדים מכוונים
"שמעו שמים והאזיני ארץ – משה אמר: "האזינו השמים ותשמע הארץ" (דברים לב), למה שינה ישעיה את הלשון? שנו רבותינו בדבר זה ומדרשות רבים בפרשת האזינו בספרי.3 ונחלקו חכמים עליהם ואמרו: אין הדבר כן, אלא בזמן שהעדים באים ומעידים ונמצאו דבריהם מכוונין עדותן קיימת ואם לאו אין עדותן קיימת. אילו לא בא ישעיה ונתן שמיעה לשמים והאזנה לארץ, היו שמים מעידים ואומרים: כשנקראו לעדות זו בימי משה שאמר: העידותי בכם היום, בהאזנה שמענו; והארץ מעידה: אני נקראתי בלשון שמיעה. ואין עדותן מכוונת. בא ישעיה וחלף את הדבר נמצאו שניהם מעידים בלשון האזנה ובלשון שמיעה.4
רמב"ן דברים פרק לב פסוק א – השמים והארץ של בריאת העולם
"האזינו השמים" – על דרך הפשט, צדקו דברי רבי אברהם כי הכתובים יתנו עדיהם בכל הדברים שהם קיימים ועומדים. וכן, שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו ב), וגם אבן יהושע, כי שם כתיב (יהושע כד כז) כי היא שמעה.5 ועל דרך האמת, הם השמים והארץ הראשונים הנזכרים בבראשית, כי הם יבואו בברית עם ישראל, על כן אמר שיאזינו השמים וישמעו התנאים ואיך יעשה בהם.6
ספרי פסקא שו (א)7 – הטבע שאינו משנה את מדתו
אמר לו הקב"ה למשה: אמור להם לישראל: הסתכלו בשמים שבראתי לשמשכם, שמא שינו את מדתם? או שמא אמר גלגל חמה אינו עולה מן המזרח ומאיר לכל העולם … הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם, שמא שינתה את מדתה? שמא זרעתם בה ולא צמחה, או שמא זרעתם חטים והעלת שעורים? או שמא אמרה פרה זו: איני דשה ואיני חורשת היום, או שמא אמר חמור זה: איני טוען ואיני הולך? וכן לענין הים הוא אומר: "אשר שמתי חול גבול לים" שמשעה שגזרתי עליו שמא שינה את מדתו ואמר אעלה ואציף את העולם? …8
וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וכו': (דברים יא יז).9
ספרי דברים שם – למי יקבול המלך?
רבי נחמיה אומר: משל למלך שיצא בנו לתרבות רעה. התחיל קובל עליו לאחיו והתחיל קובל עליו לאוהביו והתחיל קובל עליו לשכניו והתחיל קובל עליו לקרוביו. לא זז האב ההוא להיות קובל והולך, עד שאמר: שמים וארץ! למי אקבול עליך …10
ספרי שם – שרשרת רבי מאיר
רבי מאיר אומר: כשהיו ישראל זַכָּיִים, הם היו מעידים בעצמם שנאמר: "ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם" (יהושע כד כב)11 … קלקלו בעצמם … העיד בהם שבט יהודה ובנימין … קלקלו שבט יהודה ובנימין … העיד בהם את הנביאים … קלקלו בנביאים … העיד בהם את השמים שנאמר: "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ".12
קלקלו בשמים … העיד בהם את הארץ … קלקלו בארץ … העיד בהם את הדרכים … קלקלו בדרכים … העיד בהם את הגויים … קלקלו בגויים … העיד בהם את ההרים … העיד בהם את הבהמה … העיד בהם את העופות … העיד בהם את הדגים … העיד בהם את הנמלה, שנאמר: "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם" (משלי ו ו). רבי שמעון בן אלעזר אומר: עלוב היה אדם זה שצריך ללמוד מן הנמלה. אילו למד ועשה עלוב היה? אלא שצריך ללמוד מדרכיה ולא למד.13
ספרי דברים פיסקא שו – מחלוקת הקב"ה ומשה
משה העיד בהם בישראל שני עדים שהם קיימים לעולם ולעולמי עולמים, שנאמר: "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" והקב"ה העיד בהם את השירה, שנאמר: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא יט). אין אנו יודעים עדותו של מי קיימת, אם של הקב"ה אם של משה. כשהוא אומר: "וענתה השירה הזאת לפניו לעד" (שם לא כא), הא של הקב"ה מקיימת של משה ולא של משה מקיימת את של הקב"ה. ומפני מה העיד בהם משה בישראל שני עדים שהם חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים? אמר: אני בשר ודם ולמחר אני מת. מה אם ירצו ישראל לומר לא קבלנו את התורה? מי מכחישם? לפיכך העיד בהם שני עדים שהם חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים. והקב"ה העיד בהם את השירה. אמר: השירה תעיד בהם מלמטה ואני מלמעלה.14
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו – משה הפדגוג
דבר אחר: האזינו השמים. משל למלך שמסר את בנו לפידגוג להיות יושב ומשמרו. אמר אותו הבן כסבור אבה15 שהועיל כלום שמסרני לפידגוג? עכשיו הריני משמרו כדי שיאכל וישתה וישן ואלך אני ואעשה צרכיי. אמר לו אביו: אף אני לא מסרתיך לפידגוג אלא שלא יהא מזיזך.16 כך אמר להם משה לישראל: שמא אתם סבורים לברוח מתחת כנפי שכינה או לזוז מעל הארץ? ולא עוד, אלא שהשמים כותבים, שנאמר: "יגלו שמים עוונו" (איוב כ כז), ומנין שאף הארץ מודעת? שנאמר: "וארץ מתקוממה לו" (שם, המשך הפסוק).17.
תנחומא (בובר) פרשת האזינו סימן א – הנימה האישית של משה
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (דברים לב א). זה שהכתוב אומר: "נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו" (משלי טז כו). מה ראה משה לקרוא לשמים ולארץ בשעת פטירתו? אלא ללמדך שקרא אותם לצוותן על עצמו. אמר להם: הרי גזר עלי הקב"ה שאמות, תנו דעתכם היאך תהיו מקבלין אותי בכבוד, שתהיו מסתכלין בי כאילו אני חי ומדבר דברי תורה לעולם. "האזינו השמים" שכבר אמרתי לכם: "העידותי לכם היום את השמים ואת הארץ" (דברים ד כו). תנו דעתכם שלא תהיו מקטרגים על ישראל לאחר מותי, אלא כך תהיו זכורים כאילו אני חי, עומד ומבקש רחמים על ישראל.18
בעל הטורים דברים פרק לב פסוק א – פנייה ארצית למי שלא זכה להיכנס לארץ
האזינו השמים פירוש יושבי הערים הגדולות בצורות בשמים. ותשמע הארץ יושבי הארץ, פירוש יושבי כפרים וערים הקטנים.19
שבת שלום וגמר חתימה טובה
מחלקי המים
מים אחרונים 1: ריבוי המדרשים על שירת האזינו בספרי, אשר נחשב ל"מדרש הלכה", בהשוואה למדרשים האחרים (תנחומא ודברים רבה) הנחשבים "מדרשי אגדה", היא עוד הוכחה לכך שהחלוקה למדרשי הלכה ואגדה היא לא מדויקת. היום מקובלת יותר החלוקה למדרשי תנאים ואמוראים (פרנקל "דרכי האגדה והמדרש"). מדרש ספרי דברים, ממנו הרבינו לצטט, מאריך במדרשי אגדה ואילו דברים רבה בפרשתנו, ששייך לקבוצת מדרשי ילמדנו, מביא בראש דבריו מדרש הפותח בהלכה (כמו לאורך כל מדרש דברים רבה): "הלכה, אדם מישראל שהוא חושש באוזנו מהו שיהא מותר לרפאותה בשבת?" – ומסיים בדבר מוסר פשוט. ראה שם.
מים אחרונים 2: נראה שמחלוקת משה והקב"ה מה היא העדות הטובה יותר: התורה או השמים וארץ, מבקשת עיון נוסף. משה מציג את האסכולה שהאמונה הדתית יכולה (צריכה?) לנבוע מהכרת העולם והטבע – מיפי הבריאה וכלולה. הקב"ה מציג את האסכולה שהיצירה הכתובה – התורה – היא בסיס האמונה הדתית. ואולי דווקא האדם המודרני יכול לשלב את שניהם ולגשר על פני מחלוקת זו.