מבוא למדרשים

פרק שירה

עדכון אחרון: 31/10/2021

פרק שירה הוא חיבור מיסטי קדום, הכולל אוסף של המנונות, כלומר, שירי שבח של העולם והנבראים לבורא, פרט לדברי שבח של בני האדם. החיבור הוא מעין המנון שבח קוסמי של הבריאה. דברי השבח בפרק שירה הם ציטוט של פסוקים מן התנ"ך, בעיקר מספר תהילים. החיבור נערך ככל הנראה במאה השלישית בארץ ישראל.

שם החיבור וייחוסו

השם 'פרק שירה' מופיע בכתבי היד של החיבור וכן במקורות המזכירים את החיבור ומצטטים ממנו.1 בדפוסים המאוחרים החיבור נקרא 'פרקי שירה', מפני שהחיבור חולק בהם לשישה פרקים. פרק שירה כולל בעיקר פסוקים מספר תהילים, ולכן הוא יוחס לדוד המלך, ולעתים הוא יוחס לשלמה בנו.

זמן החיבור מקומו ולשונו

מ' בית-אריה סבר, שפרק שירה שייך לספרות ההיכלות, שהיא ספרות מיסטית המתארת את העולמות העליונים ואת המלאכים, שהתפתחה בתקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים בארץ ישראל. לדעתו, פרק שירה הוא אחד החיבורים הקדומים בספרות ההיכלות והוא חובר בתקופת התנאים במאה השלישית. פרק שירה שונה מההמנונות שבספרות ההיכלות, מכיוון שהם יצירות מקוריות, המתאפיינות בתיאורים חוזרים של העולמות העליונים ושירת המלאכים, המנוסחים בקצב שירי, כמו בפיוט, ללא הבאת פסוקים ופרשנותם, בעוד שפרק שירה נשען על פסוקי המקרא, ואיננו מכיל תיאורים של העולמות העליונים.2 אולם, בית-אריה רואה בהבדל זה סימן לקדמותו היחסי של פרק שירה. לדעתו, פרק שירה נוצר בתקופה שבה המיסטיקאים עדיין הסתמכו על פסוקי המקרא וחששו מביטוי גלוי של המנון מיסטי, ככל הנראה בתקופה שבה האיסור על עיסוק במעשה מרכבה ברבים היה במלוא תוקפו.

תוכני החיבור ומבנהו

הרעיון העומד בבסיס פרק שירה הוא היקום המשבח את בוראו. כבר במקרא מופיעים תיאורים מטפוריים של שירת הברואים לאל, לדוגמה: "הללויה הללו את ה' מן השמים… הללוהו שמש וירח… הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהֹמות…" (תהילים קמ"ח, א-ז). בדרשות חז"ל מוטיב שירת הברואים התפתח ונקשר לעתים בלימוד של מעשה מרכבה. לדוגמה, רבי יוחנן בן זכאי ותלמידו ר' אלעזר בן ערך עסקו במעשה מרכבה וכתוצאה מכך ירדה אש מן השמים וכל האילנות פתחו את פיהן ואמרו שירה.3 בספרות ההיכלות המלאכים שממונים על הנבראים הם אלו המשבחים את הבורא, אך בפרק שירה טושטש הגבול בין המלאך הממונה לבין הנבראים, והנבראים עצמם הם אלו המהללים את הבורא.

לפרק שירה יש מסגרת מדרשית-סיפורית. הוא פותח בסיפור על דוד המלך והצפרדע:

אמרו עליו על דוד מלך ישראל ע"ה כי בשעה שסיים ספר תהילים זחה דעתו עליו. אמ' לפניו: רבון העולמים כלום יש לי בריא בעולם שיאמר שירה יותר ממני? באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת אמרה לו דוד אל תזוח דעתך עליך שאנכי אומרת שירה יותר ממך… ואיזו שירה שאני אומרת 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה" (תהילים כ"ז, יד).4

לאחר פתיחה זו, מובא אוסף של כשבעים ברואים המשבחים את האל בפסוק מקראי. לעתים הפסוק המצוטט מכיל דברי שבח, לדוגמה: "נמלה מה היא אומרת 'נֹתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו' (תהילים קל"ו, כה)",5 ולעתים שם אומר השבח משובץ בתוך הפסוק, לדוגמה: "כוכבים מה הם אומרים 'והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד' (דניאל י"ב, ג)".6

פרק שירה מסתיים בסיפור על רבי ישעיה המגיב על שירת הכלבים המופיעה אחרונה בחיבור:

ר' ישעיה תלמידו של ר' חנניה נתענה על דבר זה שמונים וחמישה תעניות. אמר כלבים שכתוב בהם 'והכלבים עזי נפש' (ישעיהו נ"ו, יא) יזכו לומר שירה? וענה עליו מלאך מן השמיים ואמר לו: ישעיה עד מתי אתה מתענה על דבר זה? גזירה היא לפני הקב"ה שמיום שגלה סודו לחבקוק הנביא לא גלה סודו לכל בריה, אלא תלמידו של אדם חשוב אתה, לפיכך זקקו לי מן השמיים ושלחוני אליך לומר לך הכלבים שכתוב בהם 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו' (שמות י"א, ז) יזכו לומר שירה ולא עוד אלא שזכו לעבד עורות מצואתם ולכתוב בהן ספרי תורה נביאים וכתובים ותפילין ומזוזות.7 ולענין שאלה שאלת חזור לאחוריך שנא' 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו' (משלי כ"א, לג).8

לאחר סיפור זה נוספו נספחים המשבחים ומבטיחים שכר למי שאומר את פרק שירה ולמי שלומד אותו בכל יום. נספחים אלו מיוחסים לתנאים, אך לדעת בית-אריה הם פסאודואפיגרפיים, והורכבו מקטעי מאמרים של תנאים במדרשים ובתלמודים, אם כי לדעתו, הם צורפו לחיבור כבר בתקופה קדומה, אולי אפילו בסמוך לעריכתו הראשונה של החיבור. נספחים אלו דומים מאוד בלשונם לפסקות בעלי מטרה זהה בחיבורים המיסטיים הקדומים 'שיעור קומה' ו'מרכבה רבה'.

סדר ההמנונות בפרק שירה אינו קבוע בכתבי היד השונים, אך ניתן להבחין במגמה של חלוקה פנימית לגושים על פי סוג המשבחים. הפרק פותח בחטיבה הכוללת את חלקי הטבע הדומם (לדוגמה: שמים, ארץ, מדבר), לאחר מכן צבא השמים (לדוגמה: שמש, ירח, כוכבים), רמשים (לדוגמה: נחש, תנינים, עקרב), עופות (לדוגמה: תרנגול, יונה, עגור), צמחים (לדוגמה: גפן, תמר, תפוח), בהמות (לדוגמה: סוס, שור, חמור) וחיות (לדוגמה: פיל, אריה, חתול). דברי השבח של בני האדם, כאמור, לא מופיעים בחיבור. בית-אריה סבר, כי החלוקה המקורית של הגושים היטשטשה במהלך המסירה של החיבור. הוא זיהה בכתבי היד סימנים לחלוקה פנימית לקבוצות של עשרה המנונות. בדפוס הראשון9 ובעקבותיו ברוב הדפוסים, החיבור חולק לשישה פרקים, ככל הנראה בהשפעת התפקיד הליטורגי שיוחס לחיבור, וזיקתו הרעיונית לששת ימי הבריאה.

תוכן המדרש שמייחס פרסוניפיקציה קיצונית לכל דבר בבריאה, הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר לאורך הדורות דברי ביקורת קשים ואף טענות בדבר זיוף. לדוגמה: החכם הקראי סלמון בן ירוחים בן המאה העשירית בירושלים כתב דברי ביקורת אנטי-רבניים. בפירושו הערבי לתהילים הוא ציטט מתוך פרק שירה את דברי השבח שאומר החמור, וטען שזהו מעשה זיוף של הרבניים וכינה את החיבור "דברי לצות" ו"דברים מגואלים".10 טענות בדבר זיוף עלו גם בקרב חכמים רבניים והופנו כנגד הקראים. ר' משה תקו, מבעלי התוספות באשכנז במאה ה-13, טען בספרו כתב תמים שפרק שירה זויף בידי הקראים והוצג על ידם כחיבור קדום. כתגובה לדברי הביקורת על החיבור ותוכנו, החיבור זכה לפירושים רבים ולהסברים אפולוגטיים מסוגים שונים, על דרך הסימבוליקה הקבלית,11 הפילוסופיה12 הדרשנות13 ועוד.14

ככל הנראה, עד המאה ה-13 פרק שירה היה ידוע בעיקר בקרב חוגים מיסטיים, ושמו נקשר יחד עם חיבורים אחרים מספרות הסוד. פרק שירה שימש ככל הנראה כחיבור ליטורגי כבר בתקופה קדומה. הוא אמנם לא שולב בסדרי התפילה הקדומים בארץ ישראל, אך חוגים מסוימים, ככל הנראה מיסטיקאים, קראו את החיבור מדי יום כתפילה. החל מסוף המאה ה-13 פרק שירה מופיע בתוך מחזורים, בקובצי תפילות מיוחדים ובסידורי תפילה. תחילה בהקשר לתפילות בעלות אופי מיסטי או במחזורי תפילות של מקובלים, אך מאוחר יותר גם בסידורי תפילה של חוגים רבניים ללא זיקה מיסטית כלשהי.

מהדורה ביקורתית

מ' בית-אריה התקין לפרק שירה מהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית, המבוססת על 14 כתבי יד ועל הדפוס הראשון, במסגרת עבודת הדוקטור שכתב על החיבור בירושלים בשנת 1967. מהדורה נוספת נערכה בידי ב' אליצור בירושלים בשנת 1989.

ביבליוגרפיה

ממהדורות המדרש ופירושיו

דפוס ראשון: משה בן יוסף מטראני, בית אלהים, ונציה של"ו.

יהודה ליב פוחוביצר, דברי חכמים, חלק א, המבורג תנ"ב.

ישעיה הורוביץ, שער השמים, אמסטרדם תע"ז.

יצחק בן אריה יוסף דב, סדור עבודת ישראל, רדלהיים תרכ"ח.

י"ד אייזנשטיין, אוצר מדרשים, ניו יורק תרע"ה.

פרק שירה, מהדורה מבוססת על כתבי יד, ב' אליצור (עורך), ירושלים תשמ"ט.

מחקרים

מ' בית-אריה, פרק שירה, מבואות ומהדורה ביקורתית, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשכ"ז.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

  1. Beit-Arie, ‘Perek Shirah’, Encyclopaedia Judaica 15, Detroit 2007, p. 760.

לקריאה נוספת

ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים), פרק שירה מתורגם ללשון יהודית בשירים חרוזים ושקולים, זיטומיר תרל"ו.

י' בן-דוד, 'שלושה שמות של בעלי חיים הרשומים בפרק שירה', לשוננו נה, תשנ"ב, עמ' 363-366.

ש' לוריא, 'פרק שירה בנוסח ש"י אברמוביץ', דפים למחקר בספרות 1, 1984, עמ' 143-162.

הנ"ל

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     לדוגמה: פרק שירה מוזכר בפירושו של רמב"ן לאיוב ל"ח, ו, וכן בילקוט שמעוני תהילים רמז תתפס.
  2. .     פרט לרמז לכך בפתיחה לשירת התרנגול, שבה נכתב "בשעה שבא הקב"ה אצל הצדיקים שבגן עדן מזליפין [= מרננים] כל אילני גן עדן לפניו בשמיים" (פרק שירה, מהד' בית-אריה, עמ' 57).
  3. .     ירושלמי חגיגה פ"ב, עז ע"א.
  4. .     פרק שירה, מהד' בית-אריה עמ' 22-25.
  5. .     פרק שירה, מהד' בית-אריה עמ' 56.
  6. .     פרק שירה, מהד' בית-אריה עמ' 43.
  7. .     עיבוד עורות בעזרת צואת כלבים היה מנהג נפוץ במזרח ובאירופה. מנהג זה עורר פולמוס הלכתי בדבר כשרותם של ספרי תורה שנכתבו על עורות שעובדו בדרך זו. פסקה זו בפרק שירה, ומקבילתה במסכת כלה רבתי (כלה רבתי, מהד' מ' היגער, ניו יורק תרצ"ו, עמ' 314) שימשו מקורות לפוסקים בסוגיה זו. ראה בתשובת ר' אברהם בן נתן הירחי, ספר המנהיג, מהד' י' רפאל, ירושלים תשל"ח, סימן קנו, עמ' תרטז-תריט.
  8. .     פרק שירה, מהד' בית-אריה עמ' 102-105.
  9. .     דפוס ראשון, ונציה של"ו, בתוך: בית אלהים למשה בן יוסף מטראני (המבי"ט).
  10. .   לקטע בערבית ראה:J. Mann, Texts and Studies in Jewish history and literature II: Karaitica, Cincinnati 1935, p. 83. תרגומו לעברית ראה: ש' פינסקר, לקוטי קדמוניות, וינה תר"ך, עמ' 134.
  11. .   לדוגמה בדברי המקובל הספרדי יהושע ן' שועיב, דרשות על התורה, קושטא רפ"ב, פרשת שופטים.
  12. .   לדוגמה, בפירושו של שמואל קמחי, פירוש על פרק שירה שחובר בשנת 1347 ומצוי בכתב יד.
  13. .   לדוגמה בדברי ר' יוסף אלבו בספר העיקרים, מהד' מחברות לספרות, עורך: י' גוטמן, תל אביב תש"ד, מאמר שלישי, פרק א, עמ' 323-324.
  14. .   ראה בספרֵי פירושים על פרק שירה: משה בן יוסף די טראני, פרוש פרק שירה, ונציה של"ו; א' דייץ, פי אליהו, אלטונה תצ"ה; יעקב בן צבי אמדן (יעב"ץ), פלטין בית אל, בתוך: סידור בית יעקב חלק א, אלטונה תק"ה; שלמה זלמן זאטירונסקי, ישיר משה, וילנה תר"ן; יצחק בן ציון שפירא, קול רנה, ביאור נחמד על פרק שירה, סלוצק תרע"ג.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה