מבוא למדרשים

מדרש תהילים – שוחר טוב

עדכון אחרון: 31/10/2021

מדרש תהילים הוא מדרש אגדה לספר תהילים. מדרש אגדה על ספר תהילים היה קיים ככל הנראה כבר בתקופת האמוראים, אך המדרש שנמצא לפנינו איננו מדרש קדום. מדרש תהילים שלפנינו מורכב משני חלקים השונים בסגנונם (חלק א: מזמורים א'-קי"ח; חלק ב: מזמורים קי"ט-ק"נ), שנוצרו בזמנים שונים. חלקו הראשון של המדרש קדום יותר, ונערך, ככל הנראה, בארץ ישראל בסוף תקופת הגאונים במאה העשירית. חוקרים שונים מתארכים את החלק השני למאה ה-11 ואף למאה ה-15. שני חלקי המדרש הופיעו יחד לראשונה בדפוס השני של המדרש בסלוניקי, בשנת 1515.

שם המדרש

השם 'מדרש תהילים' מופיע לראשונה במילון הערוך, בסוף המאה ה-11. שמות נוספים למדרש המופיעים בכתבי הראשונים הם: 'אגדת תהילים', 'הגדת תהילים' ו'שוחר טוב'. המדרש כונה בשם 'שוחר טוב' מכיוון שהדרשה הראשונה במדרש פותחת בפסוק "שוחר טוב יבקש רצון" (משלי י"א, כז). התופעה של קריאת שם לחיבור לפי הפסוק הראשון, או לחילופין לפי שם החכם הראשון המוזכר בו, מוכרת ממדרשים נוספים.1 לעתים השמות 'שוחר טוב' ו'הגדת תהילים' התקיימו במקביל, וגרמו לחכמים לסבור בטעות שמדובר במדרשים שונים.2 ייתכן, שהשם 'שוחר טוב' גרם למדפיסי המדרש בפראג3 לחשוב שהמדרש כולל דרשות גם לספר משלי, והם הדפיסו תחת הכותרת 'שוחר טוב' את המדרשים לספרים תהילים, משלי ושמואל.

זמן המדרש, מקומו ולשונו

בשני סיפורים במדרש בראשית רבה ובתלמודים יש אזכור לחיבור או לקובץ דרשות על ספר תהילים, כבר בתקופת האמוראים. בבראשית רבה מסופר שר' חייא לא הבחין בר' ישמעאל ולא קם בפניו, מכיוון שהיה שקוע בלימוד אגדת תהילים – "מסתכל הייתי באגדה דתילים",4 ובמקבילה בתלמוד הירושלמי נכתב – "אשגרית עיניי בכל ספר תילים אגדה".5 בסיפור נוסף מסופר:

ר' חייא הוה יתיב בי מסחותא וחליף ואזיל ר' שמעון בר רבי ולא קם מקמיה, ואקפיד ואתא, אמר ליה לאבוה [= ר' חייא היה יושב בבית המרחץ. חלף ועבר ר' שמעון בנו של רבי, ולא קם ר' חייא בפניו. הקפיד ר' שמעון ובא, אמר לאביו]: שני חומשים שניתי לו בספר תהילים ולא עמד בפני!                                   (קידושין לג ע"א).

הפועל "שניתי לו" מלמד, כי ר' שמעון ברבי לא לימד את ספר תהילים עצמו, אלא לימד מדרש על ספר תהילים.6

במדרש תהילים עצמו קיימת דרשה המרמזת כי מדרש על תהילים היה ידוע בתחילת תקופת האמוראים. ר' יהושע בן לוי מעיד על עצמו כי לא הסתכל מימיו בספר אגדה, פרט לפעם אחת שמצא ספר אגדה שבו קרא דרשה על הקשר בין מספר פרשות התורה, מספר המזמורים בתהילים ומספר הפעמים שבהם אומרים הללויה בהלל, לבין שנות חייהם של אברהם, יעקב ואהרן.7 ש' בובר וי' מאן סבורים, כי ספר האגדה המוזכר בדרשה זו הוא מדרש קדום על ספר תהילים, מכיוון שהדרשה מבוססת על פסוקים מתהילים ועוסקת במבנה ספר תהילים. משום כך, ניתן לראות בכך רמז, כי היה קיים מדרש לספר תהילים כבר בתחילת תקופת האמוראים בארץ ישראל.

אולם, למרות הרמזים כי מדרש על ספר תהילים התחיל להתגבש כבר בראשית תקופת האמוראים בארץ ישראל, המדרש המצוי בידינו איננו מדרש קדום, כאמור, והוא מורכב מחלקים שונים שנוצרו בזמנים שונים.

י"ל צונץ סבר, כי חלקו הראשון של המדרש (מזמורים א'-קי"ח) נערך בסוף תקופת הגאונים. צונץ ביסס את השערתו על מקורות מהתלמוד הבבלי וממדרשים מאוחרים דוגמת פסיקתא רבתי ופרקי דרבי אליעזר, המופיעים בחלקו הראשון של המדרש, וכן על אזכורים לרדיפות הנוצרים ולשלטון הערבים. כמו כן, סגנון הדרשות במדרש מעיד לדעתו על תקופת עריכה מאוחרת: הבאה של מספר ביאורים שונים לאותו פסוק ('דבר אחר'), הסברים להלכות קדומות (דבר שיכול להעיד כי ההלכות הקדומות לא היו מובנות עוד), לצד הבאת הלכות מאוחרות מתקופת הגאונים, ועוד. בדרשה אחת אף מוזכרות הערים אפוליה וסיציליה אשר בדרום איטליה, דבר שהוביל אותו להשערה כי המדרש נערך בדרום איטליה.

בובר לא קיבל את התיארוך של צונץ וטען, כי חלקו הראשון של המדרש קדום, מסוף תקופת האמוראים בארץ ישראל, פרט לכמה הוספות מאוחרות שנוספו למדרש על ידי מעתיקים. בפני בובר עמדו כמה כתבי יד של מדרש תהילים ובעזרתם הוא הראה כי חלק מהוכחותיו של צונץ מבוסס על שיבושי טקסט או על הוספות מאוחרות למדרש. כמו כן הוא הראה, שביטויים מאוחרים המופיעים במדרש, שעליהם הצביע צונץ, קיימים זה מכבר במדרשים קדומים. בובר טען, כי הדרשה המזכירה את הערים סיציליה ואפוליה, שהובילה את צונץ למסקנה כי המדרש נערך בדרום איטליה, היא דרשה משובשת וצריך להיות כתוב בה פיליפיה (עיר במקדוניה) וסלווקיה (עיר בסוריה).

ח' אלבק (בהשלמותיו לצונץ) סבר אף הוא כי מדרש תהילים הוא מדרש מאוחר, אך לא בשל הוכחותיו של צונץ. אלבק ביסס את דבריו על סגנון המדרש: במדרשים הקדומים קיימת תופעת הכפולים – דרשות הקשורות למילה או לביטוי מקראי, החוזרות על עצמן במדרש בכל פעם שהמילה או הביטוי חוזרים בספר המקראי. אולם, תופעת הכפולים כמעט לא קיימת במדרש תהילים, וכאשר דרשה נכפלת במדרש היא מופיעה בשינויים גדולים. כמו כן, הדרשות מסוג הפתיחתא,8 המופיעות במדרשים הקדומים עם שם אומרן, מופיעות במדרש תהילים באופן אנונימי. גם הביטוי 'זה שאמר הכתוב', המשמש במדרשים קדומים כפתיחה לדרשת פתיחתא, מופיע במדרש תהילים במשמעות שונה של הבאת פסוק נוסף כמשמעות הביטוי: 'כמו שנאמר'. לדעתו, המדרש לא יצא מידי עורך או מסדר אחד, אלא הוא קובץ של דרשות שגובשו יחד במשך תקופה ארוכה.

ת' ביטון, שחקרה את הסיפור במדרש תהילים, ציינה בעבודתה כי מ' סילברשטיין, העובד על מהדורה ביקורתית לחלקים מהמדרש מסר לה בעל פה, כי מבדיקה לשונית של המדרש ומהשוואתו ללשון מדרשי התנחומא, ניתן להסיק כי המדרש נערך קודם למאה השמינית.

חלקו השני של המדרש (מזמורים קי"ט-ק"נ) שונה בסגנונו מהחלק הראשון. החלק השני קצר יותר, וכמעט שלא מופיעים בו שמות של חכמים. כבר צונץ, שלא היו לפניו כתבי יד של המדרש, הצביע על הסגנון השונה של החלק השני של המדרש, ושיער כי הוא השלמה מאוחרת. ואמנם, החלק השני של המדרש איננו מופיע בכל כתבי היד ובדפוס הראשון של המדרש. חלק זה נוסף בדפוס השני, בסלוניקי בשנת 1515 בצירוף פירוש אלפא ביתא לר' מתתיה היצהרי. בובר הביא את החלק השני במהדורתו, וצירף לו הערה במזמור קי"ט: "מכאן ועד סוף הספר הוא הוספה". בובר שיער, כי ר' מתתיה היצהרי, בן המאה ה-15, שחיבר את פירוש אלפא ביתא למזמור קי"ט, הוא שאסף את הדרשות החסרות והשלים את חלקו השני של המדרש.9

ח' מאק דן במקורה של דרשה מחלקו השני של מדרש תהילים, העוסקת בביטול האיסורים לעתיד לבוא, ושמקורה ככל הנראה בדרשה של ר' משה הדרשן, בן המאה ה-11 בפרובנס. מאק זיהה דרשות רבות העוסקות בפסוקי תהילים המופיעות במקורות יהודיים ונוצריים והמובאות בשם ר' משה הדרשן. הוא שיער, כי ר' משה הדרשן יצר לקט של דרשות לספר תהילים, ואולי אפילו חיבר דרשות במיוחד, על מנת להשלים את החסר במדרש תהילים המקורי.

לעומת החוקרים המאחרים את עריכתו של החלק השני של המדרש, מאן סבר כי חלקו השני לקוח מנוסח קדום של המדרש. מאן פרסם קטע גניזה למזמורים ט"ו-ל"ד, הדומה בסגנונו לחלק השני של המדרש – הוא קצר יותר, ללא שמות של חכמים, ובראש הפתיחות מופיעה הנוסחה 'אמר פלוני', במקום הנוסחה 'זה שאמר הכתוב'. מאן שיער, כי היו קיימים שני נוסחים קדומים למדרש תהילים, האחד קצר והשני ארוך. לדעתו, חלקו הראשון של המדרש שלפנינו שרד מן הנוסח הקדום הארוך, וחלקו השני של המדרש שלפנינו שרד מן הנוסח הקדום הקצר. אולם, דעתו של מאן לא התקבלה במחקר.

פרט לצונץ, שסבר כי המדרש נערך בדרום איטליה, החוקרים מסכימים כי חלקו הראשון של המדרש נערך בארץ ישראל. על כך מעידים שפתו של המדרש – עברית, ומעט ארמית גלילית ומילים זרות, חכמים ארץ ישראליים שמוזכרים בו, שמות מקומות בארץ ישראל ובסביבותיה, והמקורות שעליהם מתבסס המדרש – מדרשים ארץ ישראליים והתלמוד הירושלמי. מקום עריכתו של חלקו השני של המדרש תלוי בסוגיית התיארוך והזיהוי של העורך – ר' מתתיה היצהרי מספרד כהשערת בובר, או ר' משה הדרשן מנרבונא שבפרובנס, כהשערת מאק.

מבנה המדרש

מדרש תהילים דורש את מזמורי תהילים לפי סדרם. בדרך כלל הדרשות על מזמור פותחות בדרשות מסוג הפתיחתא, ואחריהן מובאות דרשות לפי סדר הפסוקים במזמור, אולם, אין אחידות בדרשות המזמורים. ישנם מזמורים שבהם יש דרשות לכל פסוק ופסוק, בעוד שבמזמורים אחרים רק פסוקים בודדים נדרשים. מהשוואת כתבי היד של המדרש עולה, כי מצויים שינויים גדולים בין כתבי היד, בחלקם יש הוספות רחבות ובאחרים השמטות גדולות. עובדה זו הובילה את אלבק להשערה, כי המדרש כפי שהוא לפנינו הוא שילוב של קובצי מדרשים שונים על תהילים, ולא נוצר בידי עורך או מסדר אחד.

מדרש תהילים עבר כמה שלבים של השלמות עד אשר הגיע להיקפו המלא של דרשות ל-150 מזמורי תהילים, כפי שהוא לפנינו. חטיבת דרשות למזמורים קכ"ב-קל"ז הושלמה כבר בדפוס הראשון מתוך ילקוט שמעוני לתהילים (פרט לדרשות למזמורים קכ"ג וקל"א). ברוב כתבי היד של המדרש ובדפוס הראשון חסרים דרשות למזמורים צ"ו, צ"ז וצ"ח. הדרשות על מזמורים אלו הושלמו בידי ר' אברהם פרובינציאלי, רופא ופילוסוף איטלקי מהמאה ה-16 באיטליה, על פי שישה כתבי יד שהיו לפניו. אלבק שיער, כי לכל סדרת המזמורים צ"ה-ק',10 היה מדרש מיוחד שנקרא 'לכו נרננה' (על שם הפסוק הראשון במזמור צ"ה), שאבד במרוצת השנים. את המזמורים החסרים, קכ"ג וקל"א, השלים בובר במהדורתו לפי מדרשים שונים.

אחת ההנחות במחקר ספרות חז"ל היא, שמדרשי האגדה נוצרו מדרשות בציבור שנאמרו בבתי הכנסת בשבתות ובימים טובים. נושאי הדרשות נסובו בדרך כלל סביב פסוקים מהספרים שנקראו בציבור בבתי הכנסת – חמישה חומשי תורה, ההפטרות מספרי הנביאים וחמש מגילות. גם לספר תהילים הייתה נוכחות בתפילות הציבור כבר מימי המשנה, באותם המזמורים שהשתלבו בתפילות השונות.11

מאן הציע, כי במנהג הארץ ישראלי הקדום, שבו סיימו לקרוא את התורה אחת לשלוש שנים לערך, נקרא בבית הכנסת בנוסף לסדר המקראי ולהפטרה, גם מזמור מתהילים. תיעוד למנהג הזה מצוי בדברי התוספות "שהיו מפטירים בכתובים בשבת במנחה".12 הד למנהג לקשור בין חמישה חומשי תורה לספר תהילים יש בדרשה "משה נתן חמשה חומשי תורה לישראל ודוד נתן חמשה ספרים שבתהלים לישראל".13 מאן שיער, כי המזמור שנקרא בכל שבת קושר לנושא הסדר המקראי.14 רמז לכך הוא מצא בחיבור אגדת בראשית, הבנוי מרצף חטיבות בנות שלוש דרשות: הראשונה מן התורה, השנייה מן הנביאים והשלישית מן הכתובים, כאשר כל הדרשות מן הכתובים פותחות בפסוק מספר תהילים.15 מאן שיער, כי מדרש תהילים התפתח בדרשות הציבור במטרה ליצור קשר רעיוני בין הסדר ובין המזמור מתהילים, שנקראו באותה השבת.

ל' רבינוביץ ניסה להרחיב את ההשערה של מאן ולשחזר את רשימת המזמורים הקשורים לסדרי הקריאה הארץ ישראלית הקדומה, בעזרת רמזים המשוקעים במדרש תהילים. רבינוביץ הציע רשימה של סדרי התורה ולצדה רשימת הפטרות ומזמורי תהילים הקשורים להם. הוא הצביע על רמזים מסוגים שונים, המופיעים במדרש תהילים והמצביעים על הקשר שבין הסדר המקראי להפטרה ולמזמור שנקראו, לדעתו, באותה השבת. לעתים הזיקה ביניהם רעיונית, לעתים היא לשונית – ציטוט פסוקים מתוך הסדר המקראי או מתוך ההפטרה, ולעתים הזיקה נוצרת עקב אזכור אירועים שחלים באותה תקופת זמן בשנה שבה נקרא הסדר המקראי. לדוגמה: רבינוביץ הציע, כי מזמור א' (לעתים בצירוף מזמור ב') נקראו בשבת שבה נקרא הסדר הראשון בתורה (בראשית א' – ב', ג), העוסק בבריאת העולם ובבריאת האדם. רבינוביץ הצביע על כך, כי במדרש תהילים מוזכר: "דבר אחר 'אשרי האיש אשר לא הלך [בעצת רשעים]' (תהילים א', א) מדבר באדם הראשון".16 המזמורים י"ז-י"ח נקראו לפי רבינוביץ באחת מהשבתות של שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב. במדרש תהילים מוזכר נבוכדנאצר ובית המקדש: "'ממתים ה' ידך ממתים מחלד' (תהילים י"ז, יד) – זה נבוכדנאצר… שהעשירו את עצמם מההקדשות הצפונות בבית המקדש",17 ואף מוזכרת שרפת בית המקדש:

'ושועתי לפניו תבא באזניו' (תהילים י"ח, ז). באדום… לפיכך אני פורע ממנה באש, שנאמר 'לעולם יעלה עשנה' (ישעיהו ל"ד, י), ולפי ששרפו בית המקדש שהיה עשן יוצא ממנו… אמר להם אין אתם זכורים מה שעשיתם בהיכלי…18

חוקרים שונים19 ציינו כי הקשרים שמוצא רבינוביץ בין מדרשי המזמורים לסדרים ולהפטרות נראים לעתים דחוקים, או לא משכנעים,20 ואף אם מתחשבים בגלגולים הרבים ובשינויים שעברו הדרשות במדרש תהילים מאז שנאמרו בציבור ועד ימינו, עדיין נראה שהשערתו של רבינוביץ זקוקה להוכחות נוספות.

תוכני המדרש

מדרש תהילים מגוון בסוגות הספרותיות המופיעות בו. יש בו דרשות מסוג הפתיחתא המופיעות בעיקר בראש המזמורים, דרשות פסוקים על פי שינויי קרי וכתיב,21 גימטריות,22 ונוטריקון.23 במדרש מופיעים משלים, פתגמים וגם סיפורים רבים, לדוגמה האגדה על ייסוד רומא:

'והניחו יתרם לעולליהם' (תהילים י"ז, יד) שני יתומים שנשתיירו מהם רומוס ורומולוס זימנת להם זאבה מניקה שהניקה אותם, עד שגדלו ונעשו מלכים גדולים. 'והניחו יתרם לעולליהם'. שבנו רומי הרשעה, ועשו בה בירניים, והניחו למלכי רומי המרשעת.24

יש במדרש סיפורים המרחיבים את הסיפור המקראי, או המספרים על חיי החכמים. לדוגמה:

מעשה באחד שהיה עושה דייתיקי25 ואמר: לא יהא בני יורש מאומה משלי עד שיעשה שוטה. הלך ר' יוסי בר יהודה ורבי לשאול את המעשה הזה לר' יהושע בן קרחה והוציאו מחוץ, וראה אותו מרגיע על ידיו ועל רגליו, ונמה נתון לתוך פיהו, והוא נמשך אחר בנו, וכיון שראו אותו הטמינו עצמן, והכניסו אצלו, שאלו אותו המעשה. התחיל משחק ואמר להם חייכם זה המעשה ששאלתם עכשיו הגיעני. אמר להם מכאן שאדם רואה בנים כאילו משתטה הוא.26

ת' ביטון חקרה את הסיפורים במדרש תהילים בהשוואה למקבילותיהם במדרשים שונים וטענה, כי הסיפורים במדרש תהילים נופלים מבחינה ספרותית מהסיפורים במדרשים קודמים, דוגמת ויקרא רבה, אך עם זאת הם עשירים יותר בקשרים שהם מקיימים עם הפסוק מתהילים שעליהם הם מובאים במדרש. ביטון שיערה, כי עורך המדרש לא חיבר סיפורים חדשים משלו, אלא ליקט, שיבץ והתאים סיפורים קיימים למקומם החדש במדרש תהילים.

דמותו של דוד מופיעה פעמים רבות במדרש תהילים, מכיוון שספר תהילים מיוחס לדוד המלך, ומזמורים שונים מרמזים על אירועים בחייו של דוד. המדרש דן בהרחבה בחיי דוד, ממלחמתו בגלית, דרך רדיפתו בידי שאול, חטאו עם בת שבע, העונשים והצרות שהיו מנת חלקו בעקבות כך, ועד לצוואתו לקראת מותו. א' שנאן הצביע על כך, כי דמותו של דוד מופיעה פעמים רבות במדרש תהילים בהשוואה ובהנגדה לדמותו של משה רבנו. תופעה זו אינה ייחודית למדרש תהילים דווקא, אלא היא מייצגת את הקיים בספרות חז"ל ככלל. שנאן הראה, כי פעמים רבות דוד מוצג כנחות ממשה רבנו. דוגמה בולטת לכך משווה בין משה לדוד ביחס לידיעת התורה:

'גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך' (תהילים קי"ט, יח), אמר לו דוד: רבונו של עולם רצונך שאשמור דבריך? 'גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך', ואם אין אתה גולה את עיני מנין אני יודע?… ואף על פי שעיני פתוחות איני יודע כלום… ולמה? 'פליאה דעת ממני' (שם קל"ט, ו), 'פליאה' זו התורה… אמר משה: אינה נפלאת, שנאמר 'לא נפלאת היא ממך' (דברים ל', יא), לא נפלאת היא אלא ממך, שלא עמלת בה, לכך נאמר נפלאות מתורתך.27

דוד מבקש מהקב"ה שיגלה את עיניו להבין את התורה שנפלאת ממנו, ומשה נוזף בו ואומר, כי התורה נפלאת מדוד כי דוד לא עמל בה די.28

בנוסף לדרשות בנושאי אגדה, מופיעים במדרש נושאים הלכתיים שונים: תפילין,29 תפילות וברכות,30 מצוות התשובה31 ועוד. במדרש מובאת דרשה תמוהה בעלת משמעות הלכתית מרחיקת לכת:

'ה' מתיר אסורים' (תהילים קמ"ו, ז). מהו מתיר אסורים? יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקב"ה לעתיד לבוא, וכן הוא אומר 'מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה' (קהלת א', ט), ומה שנעשה טהורים היו מקודם לבני נח, וכן הוא אומר להן 'כירק עשב נתתי לכם את כל' (בראשית ט', ג), מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה והבהמה לכל מתחלה. ולמה אסר אותה? לראות מי שמקבל דבריו, ומי אינו מקבל. ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר… ומהו מתיר אסורים? אין אסור גדול מן הנדה, שהאשה רואה דם ואסרה הקב"ה לבעלה, ולעתיד לבוא הוא מתירה32

דרשה זו הייתה אחד המקורות ששימשו את השבתאיים לבסס את רעיון ביטול האיסורים, כפי שניסח אותו שבתאי צבי,33 מכיוון שהיא מהווה הוכחה לכאורה לכך שביטול האיסורים הוא רעיון קדום מימי חז"ל. שבתאי צבי אף קבע ברוח דרשה זו את המשמעות החדשה לברכה מברכות השחר "ברוך מתיר אסורים", במשמעות של ביטול האיסורים שבתורה וקבלת תורה חדשה ומצוות חדשות שניתנו לשבתאי צבי בידי הקב"ה.34 דרשה זו מופיעה בחלקו השני והמאוחר של המדרש, והיא נלקחה, לדעת ח' מאק, מדרשותיו של ר' משה הדרשן בן המאה ה-11 בפרובנס.

מהדורה ביקורתית35

טרם הותקנה מהדורה ביקורתית למדרש תהילים, אולם מ' סילברשטיין עמל על התקנת מהדורה ביקורתית לחלקים מן המדרש. מקובל להשתמש במהדורתו של בובר למדרש תהילים שנדפסה בווילנה ב-1891, המבוססת על כתב יד פרמה 1232 עם השוואה לעוד שבעה כתבי יד. המהדורה כוללת הערות על חילופי נוסח, פירוש וכן מבוא נרחב. נוסח מהדורה זו מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

ביבליוגרפיה

ממהדורות המדרש, פירושים ותרגומים

דפוס ראשון: מדרש תהילים, קושטא רע"ב (המדרש מודפס עד מזמור קי"ח).

מדרש תהילים, סלוניקי רע"ה (המדרש כולל גם את חלקו השני, ואת פירוש אלפא ביתא לר' מתתיה היצהרי).

מדרש שוחר טוב, ונציה ש"ו (נדפס יחד עם מדרש שמואל).

מדרש שוחר טוב, פראג שע"ג (נדפס יחד עם מדרש משלי ומדרש שמואל).

מדרש שוחר טוב, אמסטרדם ת"צ.

מדרש שוחר טוב עם פירוש יבקש רצון מאת א' הלוי הורוויץ, לבוב תרי"א.

מדרש שוחר טוב עם ביאור אהרן משה פאדווא, ורשה תרכ"ה.

מדרש תהילים המכונה שוחר טוב, מהד' ש' בובר, וילנה תרנ"א.

מדרש תהילים המבואר, ירושלים תשס"ב.

W.G. Braude, The Midrash of Psalms, New Haven 1959.

מחקרים

ש' בובר, 'מבוא', בתוך: מדרש תהילים המכונה שוחר טוב, ש' בובר (מהדיר), ירושלים תשכ"ו.

ת' ביטון, הסיפור במדרש תהילים, עבודה לשם קבלת התואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ד.

ח' מאק, 'הדרשה השבתאית בדבר ביטול המצוות – מקורה וגלגוליה', סידרא יא, תשנ"ה, עמ' 55-72.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

א' שנאן, 'בטרקלין ועל סף הבית: משה ודוד המלך במדרש תהילים', בתוך: א' אדרעי ואחרים (עורכים), מחקרים בתלמוד ובמדרש: ספר זיכרון לתרצה ליפשיץ, ירושלים תשס"ה.

W.G. Braude, ‘Introduction’, in: The Midrash of Psalms, New Haven 1959.

  1. Elbaum, ‘Midrash Tehillim’, Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, pp. 191-192.
  2. Mann, ‘Some Midrashic Genizah Fragments’, HUCA 14, 1939, pp. 303-358.
  3. Rabinowitz, ‘Does Midrash Tillim Reflect the Triennial Cycle of Psalms?’, JQR 26, 1935-1936, pp. 349-368.

לקריאה נוספת

מ' ארצט, 'פרקים ממדרש תהילים כת"י', בתוך: ספר היובל לאלכסנדר מארכס, ניו יורק תש"י, חלק עברי, עמ' מט-עג.

ש' ויסבליט, 'שבחה של ירושלים בשני מזמורי תהילים בהארתם של מדרשי חז"ל', מחקרי חג 4, תשנ"ב, עמ' 50-56.

ש' פינס וז' הרוי, 'לראות הכוכבים והמזלות', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ד, ג, תשמ"ד, עמ' 507-511.

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     לדוגמה ראה במבואות למדרש בראשית רבה, למדרש תנחומא ולמדרש לקח טוב.
  2. .     לדוגמה: ר' צדקיהו ב"ר אברהם הרופא, בספרו שיבולי הלקט מן המאה ה-13, התייחס למאמרים מהמדרש בשמות 'שוחר טוב' ו'הגדת תהילים', כאילו היו חיבורים שונים.
  3. .     פראג 1613.
  4. .     בראשית רבה פרשה לג ג, מהד' תיאודור-אלבק עמ' 307.
  5. .     ירושלמי כלאיים פ"ט, לב ע"ב.
  6. .     כך פירש רש"י על אתר. מיד בסמוך מובא בתלמוד סיפור דומה על חכם נוסף שלא קם בפני ר' שמעון בן רבי בבית המרחץ, ור' שמעון מתמרמר על כך לאביו ואומר – "שני שלישי שליש שניתי לו בתורת כוהנים". גם במקרה זה הכוונה ככל הנראה למדרש על ספר ויקרא. ש' נאה, שחקר את מבנהו של מדרש תורת כוהנים, למד מכך על המבנה המקורי של המדרש. ראה בהרחבה במבוא לתורת כוהנים.
  7. .     מדרש תהילים כב יט, מהד' בובר עמ' 189-190.
  8. .     על ה'פתיחתא' ראה במבוא לבראשית רבה, הערה 16.
  9. .     על רבי מתתיה היצהרי ראה: י"ש שפיגל, פירוש מסכת אבות לרבי מתתיה היצהרי, ירושלים תשס"ו.
  10. .   מזמורים אלו נקראים בתפילת ליל שבת בבית הכנסת, במסגרת תפילת קבלת שבת החל מן המאה ה-16.
  11. .   בתפילת שחרית: פסוקי דזמרא (תהילים קמ"ו-ק"נ), אשרי (תהילים קמ"ה), שיר של יום (תהילים כ"ד, מ"ח, פ"א, פ"ב, צ"ב, צ"ג, צ"ד); בראשי חודשים: ברכי נפשי (תהילים ק"ד), הלל המצרי (תהילים קי"ג-קי"ח), ועוד.
  12. .   שבת כד ע"א, תוספות ד"ה ואלמלא.
  13. .   מדרש תהילים א ב, מהד' בובר עמ' 3.
  14. .   ואכן, נמצאו סידורים שבהם מופיעה רשימה של מזמורי תהילים המתאימים לכל פרשה, למשל בסידור תפילת החדש שנדפס בליוורנו בשנת תרצ"ז.
  15. .   ראה במבוא למדרש אגדת בראשית.
  16. .   מדרש תהילים א ט, מהד' בובר עמ' 9.
  17. .   מדרש תהילים יז יא, מהד' בובר עמ' 133.
  18. .   מדרש תהילים יח יא, מהד' בובר עמ' 140.
  19. .   למשל י' אלבוים.
  20. .   לדוגמה, במזמור א', הקשור לסדר הראשון בתורה, אמנם מוזכר אדם הראשון, אולם הוא מוזכר במסגרת דרשה הפותרת את הפסוק מתהילים א', א "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" על סדרה של דמויות מקראיות, ולא רק על אדם הראשון: אדם הראשון, נח, אברהם, שבט לוי ובני קרח.
  21. .   לדוגמה: "'אפפוני חבלי מות' (תהילים י"ח, ה). מהו אפפוני?... אל תקרי אפפוני, אלא עפפוני, הצרות טסות ובאין עלי כעוף" (מדרש תהילים יח י, מהד' בובר עמ' 139).
  22. .   לדוגמה: "'צרי ואויבי לי' (תהילים כ"ז, ב) את מוצא השטן בגימטרייה שס"ה כמנין ימות השנה חסר חד, כל ימות השנה יש רשות להשטן להשטין לישראל, חוץ מיום הכיפורים" (מדרש תהילים כז ד, מהד' בובר עמ' 224).
  23. .   לדוגמה: "דוד מזהיר ומצוה לשלמה בנו, ואמר 'והוא קללני קללה נמרצת' (מל"א ב', ח) מהו 'נמרצת'? נוטריקון, נ' נואף, מ' מואבי, ר' רוצח, צ' צורר, ת' תועבה" (מדרש תהילים ג ג, מהד' בובר עמ' 36).
  24. .   מדרש תהילים יז יב, מהד' בובר עמ' 134.
  25. .   דייתיקי – כותב צוואה.
  26. .   מדרש תהילים צב יג, מהד' בובר עמ' 412.
  27. .   מדרש תהילים קיט ט, מהד' בובר עמ' 493.
  28. .   שנאן הציע, שהעיסוק במשה ובדוד המקראיים היה למעשה עיסוק אקטואלי במעמדם של חכמים בתקופת חז"ל. לדעתו, חכמים ראו את משה כמייצג את החכמים, שזכו במעמדם הודות לעיסוק מעמיק בתורה, ואת דוד ראו החכמים כמייצג את שושלת בית הנשיא, שאנשיה זכו למעמדם הודות לייחוסם המשפחתי. המתיחות בין החכמים לבין בית הנשיא מצאה ביטוי ספרותי בדרשות מעין אלו, המאדירות את משה וממעיטות בערך דוד.
  29. .   לדוגמה: "אין מצוות תפילין מתקיימת אלא ביום" (מדרש תהילים א יז, מהד' בובר עמ' 16).
  30. .   לדוגמה: "כשאתה מתפלל התפלל בבית הכנסת שבעירך, ואם אין אתה יכול להתפלל בבית הכנסת התפלל בתוך שדך, ואם אין אתה יכול להתפלל בתוך שדך התפלל בתוך ביתך, ואם אין אתה יכול להתפלל בתוך ביתך התפלל על מיטתך, ואם אין אתה יכול להתפלל על מיטתך הרהר בתוך לבך" (מדרש תהילים ד ט, מהד' בובר עמ' 46); "צריך אדם לומר בשעה שמברך ברוך אתה ה', וכל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה" (מדרש תהילים טז ח, מהד' בובר עמ' 122).
  31. .   לדוגמה: "עברות שהתוודה עליהם שנה זו אסור להתוודות שנה אחרת ואם חזר עליהן הרי הוא מתוודה עליהן שנה אחר, ורבנן אמרי עבירות שנתוודה עליהם שנה זו אך על פי שלא חזר עליהן צריך להתוודות עליהן שנה אחרת" (מדרש תהילים לב ב, מהד' בובר עמ' 242).
  32. .   מדרש תהילים קמו ד, מהד' בובר עמ' 534.
  33. .   על שבתאי צבי עיין: ג' שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, תל אביב תשכ"ז.
  34. .   ראה: ג' שלום, 'תעודות שבתאיות חדשות מספר תועי רוח', ציון ז, תש"ב, עמ' 172-196; הנ"ל, 'מצוה הבאה בעבירה', מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, ירושלים תשל"ד, עמ' 39-40.
  35. .   על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל, הערה 55.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה