מבוא למדרשים

ילקוט המכירי

עדכון אחרון: 31/10/2021

ילקוט המכירי הוא ילקוט מדרשים שאסף ר' מכיר בן אבא מרי, המכיל מדרשי חז"ל לספרי הנביאים ולכמה מספרי הכתובים. ר' מכיר ציין מהו המקור לכל דרשה בילקוט. הילקוט התחבר ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-14 בספרד.

שם הילקוט וייחוסו

בראש ילקוט המכירי לתהילים, לישעיהו ולתרי עשר, הוסיף המחבר הקדמה המפרטת את שמו ואת שם אבותיו שחיו שישה דורות לפניו: "אני המלקט מכיר בן רבי אבא מרי בן רבי מכיר בן רבי טודרוס בן רבי מכיר בן הרב ר' יוסף בן רבי אבא מארי". המחבר הסביר מדוע קרא לשם חיבורו 'ילקוט': "וקראתי שם הספר ילקוט כי לקטתי אותו מן המדרש ומן המשנה ומן הגמרא ירושלמי ותוספתא ספרי וסיפרא לא הנחתי דבר אשר לא כתבתי בספרים אלו".1 למרות שר' מכיר ציין את שמות אבותיו, דבר שיכול להעיד על משפחה חשובה, זהות המשפחה איננה ידועה. היו שניסו להסתייע בשם מכיר ובתפוצתו בארצות שונות, על מנת לקבוע את זמנו ואת מקומו של מחבר הילקוט.

לשון הילקוט, זמנו ומקומו

ר' מכיר דייק בדרך כלל בציטוטים שהביא מתוך המקורות שהיו לפניו, ולכן לשון הילקוט היא כלשון מקורותיו – עברית, ארמית גלילית וארמית בבלית. בשל הציטוטים המדויקים שבילקוט המכירי הוא שימש חוקרים שונים כעד נוסח למקורות המצוטטים בו.

הגורמים המרמזים על זמנו ועל מקומו של מחבר הילקוט הם: שטר מכירה בכתב יד ליידן של ילקוט המכירי לישעיהו שבו כתוב שכתב היד נמכר בשנת 1415; הערה של שבתי בס בספרו שפתי ישנים2 "ילקוט המכירי מחובר קודם גזירות ספרד"; המקורות שר' מכיר עשה בהם שימוש בילקוטו.

החוקרים הציעו את פרובנס3 ואת איטליה4 כמקום יצירת הילקוט, אולם, הדעה הרווחת במחקר כיום היא שהילקוט חובר בספרד במחצית השנייה של המאה ה-14. מ"ב לרנר הציע להקדים את זמנו של חיבור הילקוט למחצית השנייה של המאה ה-13, מכיוון שר' מכיר עשה שימוש בילקוטו במדרש דברים רבה, בנוסח שונה מדברים רבה הנדפס, ודומה לזה המופיע ב'דברים רבה ליברמן',5 אך ככל הנראה הוא השתמש בעד נוסח שלא הכיל את פרשת ואתחנן. לרנר ציין, שישנן עדויות לכך שכבר בתחילת המאה ה-14 היה מצוי בספרד מדרש מטיפוס דברים רבה ליברמן, שכלל את פרשת ואתחנן. הוא שיער, שאם טופס זה היה מצוי בזמנו של ר' מכיר, הוא היה עושה מאמץ להשיג אותו ולהשתמש בו, בשל חשיבות הנושאים המוזכרים בפרשת ואתחנן. לכן, לרנר הסיק שר' מכיר חי לפני תחילת המאה ה-14, כלומר במחצית השנייה של המאה ה-13, בספרד.

מבנה הילקוט ותכניו

בהקדמות של ר' מכיר לילקוט תהילים הוא מציין שהילקוט מכיל את הדרשות לספרי נביאים, תהילים, איוב ומשלי, ובהקדמות לישעיהו ולתרי עשר הוא מציין שהילקוט מכיל את הדרשות לתהילים, איוב, משלי, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר. אולם, הילקוט לאיוב, ירמיהו ויחזקאל לא הגיע לידינו, וגם הילקוט לשאר הספרים איננו שלם.

הילקוט מביא את דרשות חז"ל בהלכה ובאגדה לפי סדר הפסוקים. בדרך כלל מובאת הדרשה כולה, גם אם רק חלק ממנה שייך לפסוק שעליו היא הובאה. לפני כל דרשה מצוין מקורה. מכיוון שבזמנו של ר' מכיר המבנה הפנימי של חיבורים רבים עדיין לא היה קבוע, ברוב המקרים הוא ציין את שם החיבור בלבד, לדוגמה – 'בראשית רבא', ולפעמים הוא ציין רק 'מדרש' או 'מדרש אגדה'. כאשר הוא מביא מקור מתוך התלמוד הוא מציין את שם המסכת ואת שם הפרק. המקורות שהיו לפני ר' מכיר רבים ומגוונים: משנה, תוספתא, מדרשי הלכה, מדרשי אגדה של האמוראים, שני התלמודים ואף מדרשים מאוחרים כסדר אליהו רבה, שמות רבה ובמדבר רבה.

ציון המקורות בילקוט המכירי מסייע באיתור הדרשות שהביא ר' מכיר ומלמד על היקף החיבורים שהיו ברשותו ועל שמותם.6 כאשר עורך הילקוט מביא דרשות לא ידועות או בסגנון שונה מתוך חיבורים המצויים בידינו, הדבר מלמד שהיה לפניו נוסח אחר של החיבור או חלקים שאבדו מאתנו. לדוגמה, ילקוט המכירי מביא מקורות מתוך מדרש שיר השירים, שחלקם מצויים במדרש שיר השירים רבה וחלקם במדרש שיר השירים זוטא. כמו כן, מדרש דברים רבה שהיה לפניו תואם את נוסח המדרש דברים רבה ליברמן, ולא את נוסח דברים רבה הנדפס. ילקוט המכירי מביא דרשות מתוך מדרש תנחומא וגם מתוך מדרש ילמדנו, דבר היכול להעיד על כך שאלו שמות של שני חיבורים נפרדים, ולא שמות שונים המתייחסים לאותו החיבור.7

ילקוט המכירי מצטט את המקורות באופן מדויק, ולעתים היו לפניו יותר מכתב יד אחד לאותו החיבור. בשל כך, ציטוטיו יכולים לשמש עד נוסח כביקורת טקסט למקורות אלו.

עורך ילקוט המכירי, ככל הנראה, לא הכיר את ילקוט שמעוני, למרות ששני חיבורים אלו בנויים במתכונת דומה – הבאת דרשות חז"ל על פי סדר הפסוקים, למרות שהם מקיפים אותם ספרי מקרא.8 זאת מכיוון שכל ילקוט ציטט מקורות שלא היו ידועים לבעל הילקוט השני, כתבי היד שהיו לפניהם שונים אלו מאלו, והשמות שבהם הם מכנים את החיבורים אינם זהים.9

מהדורה ביקורתית10

חלקיו השונים של ילקוט המכירי יצאו לאור בידי מספר חוקרים, בליווי מבואות, ציון מקורות מדויק, חלוקה פנימית והערות.

י"ז כהנא-שפירא הוציא לאור את ילקוט המכירי לישעיהו בברלין בשנת 1893.

ש' בובר הוציא לאור את ילקוט המכירי לתהילים בברדיטשוב בשנת 1900.

א' גרינהוף הוציא לאור את ילקוט המכירי לתרי עשר בלונדון בשנים 1909-1913, ואת ילקוט המכירי להושע בכתב העת JQR בשנים 1924-1925.

י"מ בדאהב הוציא לאור חלקים מתוך ילקוט המכירי למשלי בירושלים בשנת 1927.

א' גרינהוט הוציא לאור חלקים נוספים של ילקוט המכירי למשלי בתוך ספר הליקוטים, בירושלים בשנת 1903.

ביבליוגרפיה

ממהדורות הילקוט ועדי נוסח

ילקוט המכירי לישעיהו, מהד' י"ז כהנא-שפירא, ברלין תרנ"ג.

ילקוט המכירי לתהילים, מהד' ש' בובר, ברדיטשוב תר"ס.

ילקוט המכירי למשלי, מהד' א"ה גרינהוט, ירושלים תרס"ב.

א' גרינהוט, ספר הליקוטים, כרך ו, חלק א, ירושלים תרס"ג.

ילקוט המכירי לתרי עשר, מהד' גרינהוף, לונדון 1909-1913 (דפוס צילום ירושלים תשכ"ז).

ילקוט המכירי למשלי, מהד' י"מ בדאהב, ירושלים תרפ"ז.

ש' שפיגל, 'קטע חדש מילקוט המכירי למשלי', סידרא א, תשמ"ה, עמ' 91-130.

A.W. Greenup, ‘A Fragment of the Yalkut of R. Machir bar Abba Mari on Hosea’, JQR XV, 1924-1925, pp. 146-212.

מחקרים

ש' בובר, 'פתח דבר', בתוך: ילקוט המכירי על ספר תהילים, מהד' ש' בובר, ברדיטשוב תר"ס.

א' גרינהוט, 'מבוא', בתוך: ילקוט המכירי על משלי, מהד' א' גרינהוט, ירושלים תרס"ב.

י"ז כהנא-שפירא, 'ראש דבר', בתוך: ילקוט המכירי על ישעיהו, מהד' כהנא-שפירא, ברלין תרנ"ד = כהנא-שפירא, ראש דבר.

מ"ב לרנר, 'אור חדש על דברים רבה של בני ספרד (א): צמיחתו של מדרש דברים רבה, מהדורת ליברמן', בתוך: מ"ב לרנר ואחרים (עורכים), תעודה יא: מחקרים במדרשי האגדה: ספר זיכרון לצבי מאיר רבינוביץ, תל אביב תשנ"ו, עמ' 107-145.

  1. Elbaum, ‘Yalkut (ha-) Makhiri’, Encyclopaedia Judaica 21, Detroit 2007, pp. 274-275.

A.W. Greenup, ‘A Fragment of the Yalkut of R. Machir bar Abba Mari on Hosea’, JQR XV, 1924-1925, pp. 141-145.

H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.

לקריאה נוספת

J.Z. Lauterbach, ‘Unpublished Parts of the Yalkut ha-Makiri on Hosea and Micah’, in: B. Schindler (ed.), Occidend and Orient: Gaster Anniversary Volume, London 1936, pp. 365-373.

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     ר' מכיר בן אבא השתמש בחיבורים נוספים כמקור לילקוטו, ראה להלן.
  2. .     שבתי בס חי בפולין במחצית השנייה של המאה ה-17 ובמחצית הראשונה של המאה ה-18. בספרו שפתי ישנים הוא תיאר באופן ביבליוגרפי שמות של ספרים עבריים ותוכנם.
  3. .     כך סברו למשל, י"ז כהנא-שפירא (ראש דבר) וח' מאק. ראה: ח' מאק, 'עיצוב של פרשה מן המדרש בידי מדפיסי קושטא בשנת רע"ב', פעמים 52, תשנ"ב, עמ' 38.
  4. .     כך סבר י"ש שפיגל. ראה: י"ש שפיגל, 'לדרך הציון וההפניה בשמות מסכות ופרקים אצל הראשונים', עלי ספר יד, תשמ"ז, עמ' 53.
  5. .     ראה במבוא למדרש דברים רבה.
  6. .     לדוגמה, ילקוט המכירי מביא דרשות מתוך מדרש אסתר רבה תחת השם 'מדרש אחשורוש' ודרשות מתוך התנחומא תחת השם 'ילמדנו'.
  7. .     ראה במבוא למדרש תנחומא.
  8. .     ילקוט שמעוני רחב היקף יותר מילקוט המכירי. הוא מקיף את כל ספרי המקרא, בעוד שילקוט המכירי מקיף רק את ספרי הנביאים וחלק מהכתובים. ראה במבוא לילקוט שמעוני.
  9. .     לדוגמה, ילקוט שמעוני מכנה את מדרש התנאים לספר ויקרא בשם 'תורת כוהנים', ואילו ילקוט המכירי מכנה אותו 'ספרא'.
  10. .   על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל, הערה 55.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה