מבוא למדרשים

מדרש אסתר רבה הוא מדרש אגדה למגילת אסתר. המדרש מורכב משני חלקים שונים בסגנונם. החלק הראשון של המדרש הוא מדרש פרשני, המתוארך למאה השישית בארץ ישראל. חלקו השני של המדרש מכיל מקורות מאוחרים, והוא כתוב בסגנון המקרא המשוכתב, כלומר סיפורים המרחיבים את הכתוב במקרא. חלק זה מתוארך למאה ה-11. איחודם של שני החלקים התרחש, ככל הנראה, במאה ה-12 או ה-13 באחת מארצות אירופה.

שם המדרש

מדרש אסתר רבה נקרא בכתבי היד של המדרש בשמות 'מדרש אחשורוש' (ככל הנראה בשל הפסוק הפותח את המגילה המופיע בראש המדרש), 'מדרש מגילה', 'מדרש אסתר', או 'מגילת אסתר'. השם אסתר רבה ניתן למדרש כאשר הוא נדפס יחד עם שאר מדרשי המגילות.¹ למגילת אסתר קיימים עוד מספר מדרשים וליקוטי מדרש, שבהם מצויות דרשות מקבילות לדרשות שבמדרש אסתר רבה.²

זמן המדרש, מקומו ולשונו

י"ל צונץ, היה הראשון שציין כי ישנן הוספות מחיבורים מאוחרים במדרש אסתר רבה. ח' אלבק, בעקבותיו, ציין כי בתוך הפרשה השישית (והאחרונה, לפי הדפוס הראשון של המדרש) יש סדרת דרשות מסוג הפתיחתא,³ על הפסוק "אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש" (אסתר ג', א) אלבק טען, כי פתיחתאות אלו לא בנויות במבנה הקלסי של הפתיחתא, אך הן סימן לתחילת פרשה חדשה במדרש.⁴ אלבק טען, שהפרשה הנוספת היא למעשה מדרש אחר למגילת אסתר, המאוחר יותר מהמדרש שבחלק הראשון. י' תבורי (החלוקה) ציין, כי גם הסגנון של המדרש מתחלף בחלקו השני מסגנון של מדרש פרשני על פי סדר הפסוקים למדרש בסגנון המקרא המשוכתב. החלוקה של מדרש אסתר רבה לשני חלקים התקבלה במחקר, ומקובל לכנות אותם בשמות: אסתר רבה א ואסתר רבה ב. לצורך אפיון זמנו, מקומו ולשונו של המדרש, יש לדון בכל חלק בנפרד.

אסתר רבה א (פרשות א-ו) מפרש את שני הפרקים הראשונים של המגילה, כמעט ללא דילוגים על פסוקים, ומתאפיין בדרשות קלסיות, כלומר דרשות מסוג הפתיחתא בראשי הסדרים, ודרשות לשוניות קצרות המבוססות ברובן על פסוקי המגילה, בדומה למדרשי אגדה קדומים כמו בראשית רבה. לשון המדרש בחלק זה היא עברית וארמית גלילית, המעורבות עם מילים זרות מן היוונית ומן הלטינית. חלק זה נערך, ככל הנראה, בארץ ישראל במאה השישית.

אסתר רבה ב (פרשות ז-י) מתייחס לפרקים ג'-י' של המגילה, ומצויות בו דרשות פרשניות מעטות, בצד דרשות רבות בסגנון המקרא המשוכתב. בחלק זה ישנן הוספות רבות מחיבורים אחרים כמו התלמוד הבבלי, וחיבורים מאוחרים כמו פרקי דרבי אליעזר וספר יוסיפון. ⁵ההוספות המאוחרות בחלק זה הובילו את החוקרים לתארך אותו למאה ה-11. החוקרים ציינו שמדרש אסתר רבה, כפי שהוא לפנינו על שני חלקיו הורכב יחד במאה ה-12 או ה-13.

מ"ב לרנר טען, כי התאריך המאוחר יחסית של הרכבת המדרש גרמה לכך שלמדרש הייתה השפעה מוגבלת בלבד על הספרות הרבנית בימי הביניים, ואפילו ילקוטים כמו ילקוט שמעוני ומדרש לקח טוב לא עשו בו שימוש.

מבנה המדרש

מדרש אסתר רבה מחולק בדפוס הראשון לשש פרשות, כשבראש כל פרשה מובאות כמה דרשות מסוג הפתיחתא.⁶ בדפוס ורשה 1867 (ובדפוסים שבאו בעקבותיו) הפרשה השישית והאחרונה חולקה לחמש פרשות, כדי שיתקבלו במדרש עשר פרשות, כמספר פרקי המגילה המקראית.⁷ החלוקה לפרשות הנוספות נקבעה לפי תחילת פרקים ג'-ו' במגילה.

פרשה א: אסתר א', א-ג.

פרשה ב: אסתר א', ד-ח.

פרשה ג : אסתר א', ט-יב.

פרשה ד: אסתר א', יג-כב.

פרשה ה: אסתר ב', א-ד.

פרשה ו : אסתר ב', ה – י', ג. מדפוס ורשה ואילך:   פרשה ו: אסתר ב', ה-כג.

                                                                  פרשה ז: אסתר ג', א-טז.

                                                                  פרשה ח: אסתר ד', א-יז.

                                                                  פרשה ט: אסתר ה', א-יד.

                                                                  פרשה י: אסתר ו', א – י', ג.

י' תבורי (החלוקה) שיער, כי בחלוקה המקורית של המדרש לשש פרשות הקיף המדרש את שבע הפרשות המקראיות הראשונות במגילה, ⁸כלומר את שני הפרקים הראשונים של המגילה בלבד. כל פרשה במדרש התחילה, לדעתו, בפסוק שבו התחילה פרשה חדשה במגילה, פרט לחריגים הבאים:

1. הפרשה הרביעית במגילה (הפותחת באסתר א', טז: "ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים") והפרשה השביעית במגילה (הפותחת באסתר ב', כא: "בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך") לא זכו לפרשה חדשה במדרש. תבורי (החלוקה) שיער, כי לעורך המדרש לא היו מספיק דרשות על הפסוקים בפרשות אלו, והוא נמנע מליצור פרשות קצרות מדי במדרש, או שבנוסח מגילת אסתר שעמדה בפני העורך לא התחילו בפסוקים אלו פרשות חדשות.
2. הפרשה השנייה במדרש מתחילה באסתר א', ד: "בהראֹתו את עֹשר כבוד מלכותו", פסוק זה אינו פותח פרשה חדשה במגילה. לדעת תבורי (החלוקה), נפלה טעות בסימון תחילת הפרשה, ולמעשה אין כלל פרשה חדשה באסתר א', ד. תבורי (החלוקה) שיחזר את התגלגלותה של הפתיחתא הפותחת את פרשה ב, וטען כי היא איננה פתיחתא כלל, אלא היא חלק מתוך פתיחתא שהופיעה בשלמותה, ככל הנראה, במדרש אחר למגילת אסתר. מכיוון שדרשה זו איננה פתיחתא, הרי שאיננה סימן לפתיחת פרשה חדשה במדרש.

למעשה, תבורי (החלוקה) סבר כי המדרש המקורי הכיל חמש פרשות בלבד, שדרשו רק את שני הפרקים הראשונים של המגילה.

החוקרים העלו השערות שונות על מנת להסביר כיצד נוצר מדרש אסתר רבה על שני חלקיו. ח' אלבק (בהשלמותיו לצונץ) טען, שמדרש אסתר רבה הוא למעשה הרכבה של שני מדרשים, קדום (פרשות א-ו) ומאוחר (פרשות ז-י). לדעתו, המדרש הקדום המשיך עד לסיום מגילת אסתר, אך מסיבה כלשהי הוחלפו הדרשות הפרשניות על פרקים ג'-י' במגילה בדרשות בסגנון שונה, ששיקף את טעמם של דורות מאוחרים יותר. י' פרנקל שיער, שהמדרש המקורי הקיף את כל פרקי המגילה, אולם כתב יד קטוע או פגום של המדרש הגיע לידי מעתיק בימי הביניים, והוא השלים את החסר ממדרש אחר ומאוחר. י' תבורי (החלוקה) בחן בכלים סטטיסטיים את היחס שבין אורך הדרשות במדרש לבין אורך הטקסט המקראי שהן דורשות, בכל אחת מפרשות אסתר רבה, וטען כי ככל הנראה לא היה כלל מדרש קדום לפרקים ג'-י' במגילה.⁹ לדעתו, מדרש מאוחר צורף למדרש המקורי לצורך השלמה. מ"ב לרנר בחן מחדש את טענתו של אלבק, לאור מדרשים רבים למגילת אסתר, והציע כי מדויק יותר להגדיר את מדרש אסתר רבה כמדרש קדום על כל מגילת אסתר (פרשות א-ה [ולא א-ו!], וחלקים מסוימים מתוך פרשות ו-י), ותוספות מאוחרות למדרש הקדום ממקורות שונים, חלקם ממדרשים אחרים למגילת אסתר (רוב החומר בפרשות ו-י). לרנר ציין, כי ההוספות המאוחרות למדרש מתחילות כבר בפרשה ו, וכך גם ההשמטות הרבות של פסוקים שלא נדרשים כלל. הוא הוסיף, כי תיאור זה תואם גם את החלוקה הקדומה של המדרש לשש פרשות. לטענתו, החומר המקורי מן המדרש הקדום שנמצא בפרשה ו (כלומר, פרשות ו-י מדפוס ורשה ואילך), שווה בהיקפו פחות או יותר לזה המצוי בכל אחת מהפרשות שקדמו לו, אך בגלל ההוספות המאוחרות הרבות היקף פרשה זו גדל פי שלושה. לרנר תיאר את עורך ההוספות בחלק השני של המדרש, כמלקט ששאב חומרים מחיבורים שונים ושילב אותם בתוך השלד של המדרש המקורי, ולעתים כמות שהם ללא שינוי. לדעתו, ניתן לזהות במלאכתו של העורך גם טעויות עריכה, כמו השמטה של דרשה במחלוקת בין שני חכמים.¹⁰

תוכני המדרש

כאמור, בחלקו הראשון של המדרש יש דרשות ביאוריות קצרות לפסוקי המגילה, בסגנון מדרשי האגדה הקדומים, לדוגמה: "'המלך' (אסתר א', א) ועדיין לא מלך. 'מהֹדו ועד כוש' (שם), והלא מהודו ועד כוש דבר קל הוא, אלא כשם שמלך מהודו ועד כוש כך מלך על שבע ועשרים ומאה מדינה".¹¹

תיאור סעודת אחשורוש במגילת אסתר זימן למדרש מספר סיפורים העוסקים בסעודות שהיו מנת חלקם של חכמים שונים, חלקן גדולות ומפוארות וחלקן צנועות ודלות. לדוגמה: חכמים שבאו לגבות צדקה מאדם שאכל מאכלי עניים אך תרם להם דלי מלא דינרים;¹² אדם עשיר מציפורי שחיתן את בתו וסידר שולחנות מלאים כל טוב לאורך הדרך מציפורי ועד עכו;¹³ רבי שמעון בר יוחאי שאכל מרק עדשים דליל בתוך קערות של זהב,¹⁴ ועוד. תיאור משתאות היין במגילה זימן למדרש שני סיפורים קומיים-טרגיים על אנשים שהרבו לשתות ולהשתכר והביאו על עצמם צרות בשל כך, דוגמת הזקן שמכר את כל כלי ביתו על מנת לקנות יין,¹⁵ והאיש שיצא לחפש יין באישון לילה מפני ששתה יין בכמות פחותה מהרגיל ולא הצליח להירדם.¹⁶

במדרש יש גם סיפורים המתארים את המצב הקשה שבו היו היהודים נתונים, תחת שלטון הגויים, לדוגמה:

בימי טרכינוס שחיק עצמות ילדה אשתו בליל תשעה באב והיו כל ישראל אבלים. נשחק הולד בחנוכה. אמרו ישראל נדליק או לא נדליק [נרות חנוכה, ע"ר]? אמרו: נדליק וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי. אדליקו. אזלון ואמרון לישנא ביש לאשתו של טרכינוס, אילין יהודאין כד ילידת הוו מתאבלין, וכד מיית ולדא אדליקו בוצינין [= וכל מה שיבוא עלינו יבוא. הדליקו. הלכו ואמרו לשון הרע לאשתו של טרכינוס, היהודים האלו כאשר ילדת היו מתאבלים, וכאשר הילד מת הדליקו נרות], שלחה וכתבה לבעלה: עד דאת מכבש ברבריין, בא וכבוש אילין יהודאין דמרדו בך. סליק לאילפא וחשב למיתי בעשרה יומין, ואייתיה רוחא בחמשה יומין. אתא ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא [= עד שאתה כובש את הברברים בוא וכבוש את היהודים שמרדו בך. עלה לספינה וחשב לבוא בעשרה ימים והביאתו הרוח בחמישה ימים. בא ומצא אותם כשהם עסוקים בפסוק הזה] 'ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר' (דברים כ"ח, מט). אמר להון אנא הוא נשרא דחשיבית למיתי בעשרה יומין ואייתיתני רוחא בחמשה יומין [= אמר להם אני הוא הנשר שחשבתי לבוא בעשרה ימים והביאתני הרוח בחמישה ימים], הקיפון לגיונותיו והרגן.¹⁷

באסתר רבה ב קיימת הרחבה סיפורית המקבילה לספר יוסיפון, המתארת את חלום הנבואה של מרדכי אודות הצרה הקרובה לבוא, ואת תפילותיהם של מרדכי ואסתר לפני כניסתה של אסתר לחצר המלך ללא רשות:

ותתפלל (אסתר) ותאמר: ה' אלהי ישראל אשר משלת מימי קדם ובראת את העולם. עזור נא אמתך אשר נשארתי יתומה בלי אב ואם, ומשולה לענייה שואלת מבית לבית, כן אנכי שואלת רחמיך מחלון לחלון בבית אחשורוש, ועתה ה' הצליחה נא לאמתך הענייה הזאת והצילה את צאן מרעיתך מן האויבים האלו אשר קמו עלינו, כי אין לך מעצור להושיע ברב או במעט. ואתה אבי יתומים עמוד נא לימין היתומה הזאת אשר בחסדך בטחה, ותנה אותי לרחמים לפני האיש הזה כי יראתיו והשפילהו לפני כי אתה משפיל גאים.¹⁸

א' עצמון (מעשה אסתר) הראה, כי באסתר רבה ב יש מבנה סיפורי שלם הזהה ל'מעשה אסתר' בפרקי דרבי אליעזר פרקים מט-נ. הקשרים בין החיבורים בחטיבה זו הם קשרים לשוניים, סגנוניים ותוכניים. לדעת עצמון, המקור של חטיבה זו הוא בפרקי דרבי אליעזר, ועורך אסתר רבה ב עשה בהם שימוש לאחר שהושלמה עריכתו של פרקי דרבי אליעזר.¹⁹

במדרש יש משלים מסוגים שונים, כגון משלי מלכים ומשלי חיות, לדוגמה: משל העוף שבנה קן על שפת הים והחליט לנקום בים לאחר שהים שטף והרס את הקן;²⁰ משל האיש שנפגע בקרסולו בדרך והתפלל שיזדמן לו חמור, ואכן הגיע רומאי שרכוב על אתון ודרש ממנו לסחוב על גבו את ולד האתון;²¹ משלים אחדים הובאו ממקורות לא יהודיים והותאמו לצורכי המדרש, כדוגמת משל החזיר שזכה למנות גדושות של אוכל ועורר את קנאתם של הסייח והחמור עד אשר נשחט לאכילה.²²

ע' הכהן בחן את זיקתה של הדרשה המתארת את ניסיונות הפלת הפור של המן על כל אחד מימי השבוע ועל כל אחד מהחודשים,²³ אל הפיוט לפורים 'אספרה אל חוק' של הפייטן ר' אלעזר הקליר.²⁴ הכהן הציע כי הדרשן יצר את דרשתו בעקבות הפיוט.²⁵ הוא מבסס טענה זו על חוסר האחידות במבנה הדרשה, ועל שימוש בביטויים ייחודיים בדרשה המתבהרים תוך השוואה לפיוט.

מדרש אסתר רבה מסתיים בחטיבה של ארבע דרשות שעוצבו על מנת לשמש כסיום מרשים למדרש.²⁶ לדעת מ"ב לרנר דרשות אלו היו חלק מן המדרש המקורי הקדום לאסתר.²⁷ הדרשה האחרונה בחטיבה זו עוסקת בהיפוך הגורל כפי שהיא משתקפת במגילה:

הה"ד 'אמרו לאלהים מה נורא מעשיך' (תהילים ס"ו, ג)… הנהרגים הורגין את הורגיהם והנצלבין צולבין את צולביהן המשוקעין בים משקעין את משקיעיהן הוי 'ברוב עזך יכחשו לך אויביך' (שם).²⁸

הדרשה ממשיכה לתאר את המידות הטובות של הקב"ה שבאות כולן בשפע ובריבוי ומסתיימת בפסוקי תפילה לשלום.

מהדורה ביקורתית²⁹

א' עצמון הכין תשתית למהדורה ביקורתית במסגרת עבודת דוקטור שכתב על המדרש. מהדורה ביקורתית בשיטה הסינופטית הותקנה בידי י' תבורי וא' עצמון, והיא נגישה באתר האינטרנט של מכון שכטר.³⁰ נוסח המדרש על פי דפוס וילנה מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

מדרשים נוספים למגילת אסתר

כאמור, למגילת אסתר קיימים מדרשים רבים נוספים. נרחיב על שניים מהם:

מדרש אבא גוריון הוא מדרש אגדה פרשני למגילת אסתר. המספר הרב יחסית של כתבי יד של המדרש, והציטוטים ממנו בילקוט שמעוני ובילקוט לקח טוב מעידים, כי מדרש אבא גוריון היה מדרש פופולרי, ונחשב למדרש העיקרי למגילת אסתר (ולא מדרש אסתר רבה).

המדרש נקרא על שם דרשת הפתיחה המביאה חמש אמירות בארמית מפי התנא אבא גוריון איש ציידן.³¹ רש"י מזכיר את המדרש בשם 'אגדת מגילת אסתר',³² ובאחד מכתבי היד של המדרש מופיע השם 'אגדתא דמגילה'.³³ ילקוט שמעוני עשה שימוש רב במדרש וציטט ממנו בשם אבא גוריון.

לשונו של המדרש היא עברית וארמית. המדרש דומה בתוכנו למדרש אסתר רבה, למרות שהוא קצר ממנו באופן משמעותי, ויש בין שני החיבורים מקבילות רבות. ש' בובר במהדורתו למדרש אבא גוריון טען כי עורך מדרש אסתר רבה שאב חומרים ממדרש אבא גוריון הקדום לו, אולם חוקרים שבאו בעקבותיו, כמו אלבק (בהשלמותיו לצונץ), תבורי ולרנר הצביעו על התופעה ההפוכה – מדרש אבא גוריון תלוי במדרש אסתר רבה, ומאוחר לו. אולם, מדרש אבא גוריון לא תלוי בנוסח המאוחר של אסתר רבה, אלא בנוסח קדום שלו. לכן, פעמים רבות מדרש אבא גוריון משמר דרשות בנוסח קדום יותר מאלו שנמצאות במדרש אסתר רבה שלפנינו. לרנר טען, כי בנוסף למדרש אסתר רבה, עורך מדרש אבא גוריון השתמש במדרשים נוספים למגילת אסתר, כמו מדרש פנים אחרים נוסח ב,³⁴ ומדרשים אחרים שככל הנראה אבדו. הוא טען גם, כי למרות שעורך מדרש אבא גוריון ליקט חומרים ממקורות שונים, הוא חיבר יחד את המקורות שעמדו לפניו ביד אומן. לרנר תיארך את המדרש סביב המאה העשירית.

בכתבי היד של המדרש אין חלוקה פנימית, אולם בובר במהדורתו חילק את המדרש לשבע פרשות, על פי החלוקה המקראית של המגילה לפרקים, אך הוא לא הוסיף חלוקה לפסוקים. המדרש דורש בעיקר את הפסוקים מפרקים א' וג', ומשאר הפרקים פסוקים בודדים בלבד. המדרש מסתיים בדרשה על אסתר ז', י – "ויתלו את המן על העץ"³⁵ שמתארת את העצים המתנדבים להיות העץ שעליו ייתלה המן. הדרשה מסתיימת בנימה של תקווה: "והשיב הקב"ה גמולו בראשו, ונתלה הוא ובניו. כן יקלקל הקב"ה מחשבות אויבינו מעלינו ושלום על כל ישראל אמן".³⁶

המדרש נדפס לראשונה בידי א' ילינק בספר בית המדרש א, בשנת 1853. אולם, כתב היד שממנו הדפיס ילינק את המדרש,³⁷ לקה בהשמטות ושיבושים וכן בתוספות מהתלמוד הבבלי. כאמור, בובר הוציא לאור את המדרש מחדש בשנת 1886 במהדורה ביקורתית הכוללת חילופי נוסח מחמישה כתבי יד והערות, בספרו ספרי דאגדתא על מגילת אסתר. נוסח המדרש על פי מהדורת בובר מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן. כתבי יד נוספים של המדרש שלא היו בפני בובר, מתוארים בעבודתו של ב' אלבוים לקראת מהדורה ביקורתית חדשה של המדרש.

מדרש פנים אחרות נוסח ב, הוא מדרש אגדה פרשני למגילת אסתר. המדרש מופיע בכתב היד,³⁸ בהמשך למדרש אבא גוריון, יחד עם מדרשים נוספים למגילת אסתר. הסופר שהעתיק את כתב היד, לא ידע ככל הנראה מהו שמם של מדרשים אלו, ולכן ציין שהם 'פנים אחרות', כלומר גרסה אחרת למדרש על אסתר, השונה ממדרש אבא גוריון. בובר, שהוציא לאור את המדרשים הללו, כינה אותם בשמות 'פנים אחרים נוסח א" ו'פנים אחרים נוסח ב".³⁹ מכיוון שמדרשים אלו מופיעים בכתב היד בהמשך למדרש אבא גוריון, סופר כתב היד השמיט דרשות רבות מתוכם והפנה את הקורא למצוא את הדרשות הללו במדרש אבא גוריון שכתוב לפניהם,⁴⁰ אולם לא בכל המקרים דרשות אלו אכן מופיעות בו.

לשונו של המדרש היא עברית בשילוב של מילים יווניות ולטיניות, כפי שאופייני למדרשי אגדה קדומים. הדרשות המופיעות בו מיוחסות לאמוראים, כשכמעט מחצית מהן מיוחסות לר' לוי, אמורא מן הדור השלישי. ח' אלבק (בהשלמותיו לצונץ) סבר כי מדרש פנים אחרות נוסח ב עשה שימוש בחלק הקדום של אסתר רבה. כמו כן, לדעתו, מדרש זה הוא עיבוד של מדרש אבא גוריון עם השמטות הוספות ונוסחות ייחודיות. אולם, לרנר טען, כי מדרש פנים אחרות נוסח ב הוא מדרש עצמאי, הכולל דרשות מקוריות למגילת אסתר. לדעתו, במקרים שבהם יש זיקה בין מדרש זה למדרש אבא גוריון, נראה שמדרש אבא גוריון מאוחר יותר למדרש פנים אחרות נוסח ב. לרנר טען גם, כי אופיו של המדרש ייחודי: מצד אחד זהו מדרש פרשני, הדורש כשבעים אחוזים מפסוקי המגילה לפי סדרם, כדרכם של מדרשי אגדה פרשניים, אך מצד שני מופיעות במדרש דרשות אנונימיות מסוג הפתיחתא עם תבנית הפתיחה "זה שאמר הכתוב", דבר האופייני למדרשי תנחומא-ילמדנו. לרנר סבר, ששילוב זה מעיד על כך שמדרש זה שייך לחלק הקדום של מדרשי התנחומא. אולם, מכיוון שעורך המדרש השתמש גם במקורות מאוחרים, יש לתארך את המדרש למאות השביעית או השמינית.

בכתב היד אין חלוקה פנימית למדרש, אך בובר חילק אותו לפרשות לפי החלוקה המקראית של פרקי המגילה, אם כי הוא לא הוסיף חלוקה לפסוקים.⁴¹ לרנר ראה בדרשות האנונימיות עם נוסחת הפתיחה "זה שאמר הכתוב", המופיעות בראש המדרש על פסוקים אסתר א', א-ב, ובהמשך המדרש על פסוקים אסתר ב', ה; ג', א; ו', א, סימן לחלוקת המגילה בקריאה בבית הכנסת, כפי שעולה גם ממקורות תנאיים,⁴² לכן הוא משער, שהחלוקה המקורית של המדרש הייתה לארבע פרשות שהתחילו בפסוקים אלו. בין דרשות הפסוקים שבמדרש מופיעות דרשות על המשתה שעשתה ושתי לנשים: לדוגמה – "גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות… למה עשתה בבית המלכות, כאן אתה מוצא שהנשים מבקשות לידע הכל, הכניסה אותן למקום שהמלך ישן, והיתה אומרת להן כאן מסיבה של מלך, כאן הוא אוכל, כאן הוא שותה, כאן הוא ישן";⁴³ הסיבה שבגללה סירבה ושתי להראות את יופיה במשתה המלך;⁴⁴ האירועים ההיסטוריים שהתרחשו בליל פסח שעליהם נאמר "בלילה ההוא";⁴⁵ סיפור השפלתו של המן בפני מרדכי,⁴⁶ ועוד.

קטע מתוך המדרש נדפס לראשונה בידי א' ילינק בספר בית המדרש א, בשנת 1853. כאמור, ש' בובר הוציא לאור את המדרש בשנת 1886, על פי כתב יד אוקספורד 155, בספרו ספרי דאגדתא על מגילת אסתר. ישנם עוד כמה קטעי גניזה של המדרש, שחלקם טרם פורסמו.⁴⁷ נוסח המדרש על פי מהדורת בובר מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

מלבד שני מדרשים אלו, קיימים עוד חיבורים אגדיים רבים על מגילת אסתר. ביניהם: יחידה מדרשית על מגילת אסתר בתוך מגילה י ע"ב – יז ע"א;⁴⁸ לרנר מנה עוד כשבעה מדרשים שונים על אסתר, חלקם אבודים;⁴⁹ א' עצמון דן במדרש נוסף למגילת אסתר מן המאה ה-14 מאיטליה המכונה הגדה דמגילת אסתר.

ביבליוגרפיה אסתר רבה

ממהדורות המדרש, פירושים ותרגומים

דפוס ראשון: מדרש חמש מגילות, קושטא ר"פ.⁵⁰

מדרש חמש מגילות, פיזרו רע"ט.

מדרש רבה, ונציה ש"ה.

מדרש רבה, וילנה תר"ג-תר"ה, תרמ"ה (דפוס צילום ירושלים תשמ"ח).

מדרש רבה, ורשה תר"י, תרפ"ד (דפוס צילום ירושלים תשל"ז).

י' תבורי וא' עצמון (עורכים), מדרש אסתר רבה, מהדורה סינופטית,www.schechter. ac.il/raba.asp.

Midrash rabbah, translated into English with notes, glossary and indexes under the editorship of H. Freedman and M. Simon; with a foreword by I. Epstein, London 1939.

מחקרים

ע' הכהן, 'לבירור זיקתם של מדרשי אסתר לפיוטי ההרחבה הקיליריים "אספרה אל חוק" ו"אמל רבך"', נטועים ז, תש"ס, עמ' 45-69.

א' עצמון, אסתר רבה ב' – לקראת מהדורה ביקורתית, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשס"ו = עצמון, אסתר רבה.

הנ"ל, '"מעשה אסתר" בפרקי דרבי אליעזר ובאסתר רבה ב: לביסוסה של זיקה בין מקבילות בספרות חז"ל', תרביץ עה, ג-ד, תשס"ו, עמ' 329-343 = עצמון, מעשה אסתר.

י' פרנקל, מדרש ואגדה, יחידה ט, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב תשנ"ז.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

י' תבורי, 'מבעיות ההדרה של אסתר רבה', סידרא א, תשמ"ה, עמ' 145-152 = תבורי, ההדרה.

הנ"ל, 'החלוקה לפרשיות במדרש אסתר רבה', בתוך: מ"ב לרנר ואחרים (עורכים), תעודה יא: מחקרים במדרשי האגדה: ספר זכרון לצבי מאיר רבינוביץ, תל אביב תשנ"ו, עמ' 191-203 = תבורי, החלוקה.

הנ"ל, 'הפתיחות לפרשה השביעית של אסתר רבה ומדרש אבא גוריון', מחקרי ירושלים בספרות עברית טז, תשנ"ז, עמ' 7-18 = תבורי, הפתיחות.

M.D. Herr, ‘Esther Rabbah’, Encyclopaedia Judaica 6, Detroit 2007, pp. 519-520.

M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229.

H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.

לקריאה נוספת

א' עצמון, 'חלום מרדכי: מהוספה למדרש', JSIJ 6, 2007, עמ' 127-140.

י' תבורי, 'לגלגולו של המדרש לכתוב "דברי פי חכם חן"', סידרא ב, תשמ"ו, עמ' 151-155.

מדרש אבא גוריון

מהדורות

דפוס ראשון: א' ילינק, בית המדרש א, לייפציג תרי"ג.

ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, מהד' ש' בובר, וילנה תרמ"ז.

ביבליוגרפיה

ב' אלבוים, מדרש אבא גוריון למגילת אסתר: לקראת מהדורה ביקורתית, עבודה לשם קבלת התואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשס"ו.

ש' בובר, 'פתח דבר', בתוך: ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, וילנה תרמ"ז, עמ' 1-5.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

י' תבורי, 'הפתיחות לפרשה שביעית של אסתר רבה ומדרש אבא גוריון', מחקרי ירושלים בספרות עברית טז, תשנ"ז, עמ' 7-18.

M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229.

מדרש פנים אחרות נוסח ב

מהדורות

א' ילינק, בית המדרש א, לייפציג תרי"ג.

ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, מהד' ש' בובר, וילנה תרמ"ז.

ביבליוגרפיה

ש' בובר, 'פתח דבר', בתוך: ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, וילנה תרמ"ז, עמ' 5-8.

א' עצמון, 'הגדה דמגילת אסתר: לדרכו של מלקט', בתוך: ב"י שורץ ואחרים (עורכים), איגוד א, מבחר מאמרים במדעי היהדות, ירושלים תשס"ח, עמ' 227-291.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229
= לרנר, מדרשי אגדה.

לקריאה נוספת

א' עצמון, 'חלום מרדכי: מהוספה למדרש', JSIJ 6, 2007, עמ' 127-140.

1994. Segal, The Babylonian Ester Midrash: A Critical Commentary, Atlanta 1994.