וכן משה לִמֵד תורה לישראל והדריכן למצות ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראים בהם בכל שבת ובכל חודש וחודש ובכל מועד והם מזכירים אותו בכל פרשה ופרשה (מדרש תנחומא פרשת כי תשא סימן ג).
הקניא להם לישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד, שנאמר: "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל". עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה (מסכת סופרים פרק י הלכה א).
רבי יהושע בן לוי היה לַמּוּד לשמוע פרשה מבן בנו בכל ערב שבת. פעם אחת שכח ונכנס לרחוץ במרחצאות של טבריה. והיה מסתמך על כתפו של ר' חייא בר בא. נזכר שלא שמע פרשתו מבן בנו וחזר ויצא לו. מה היה? רבי דרוסאי אמר: כך היה. רבי לעזר בי רבי יוסי
אומר: מופשט בגדיו היה. אמר לו ר' חייא בר בא: ולא כן לימדתני רבי: אם התחילו במרחץ אין מפסיקים? אמר לו: חייא בני, קלה היא בעיניך שכל השומע פרשה מן בן בנו, כאילו הוא שומעה מהר סיני! ומה טעמא? "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה'
אלהיך בחורב". (תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק א הלכה ב)
"וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום" – יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (יט ז) ובשאר מדרשות. ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו (רש"י בראשית פרק ג פסוק ח).
