מועדי ישראל

יום שאילת גשמים נקרא יום טל ומטר, מפני שמתחילים לבקש גשמים. עפ"י הגמרא, בשמחת תורה במוסף מתחילים להזכיר גבורות גשמים (כלומר, לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם בברכת גבורות, הברכה השניה בתפילת עמידה), ואלו לבקש גשמים מתחילים 15 ימים לאחר מכן, בז' בחשוון בברכת מברך השנים (הברכה התשיעית בתפילת עמידה). הסיבה להמתנה עד לז' בחשוון עם בקשת הגשם היא שלא לבקש גשם כל עוד לא הגיע אחרון עולי הרגל שהיו בירושלים בחג הסוכות לביתו.

יִרעפון דשן מעגלים / בעֻזְּךָ, עוטה אור כשלמה

ותִצֹּק על יבשה נוזלים / ותהיה זו שנה גשומה

וירבו נוטפים על זוחלים / ותחדש פני אדמה

לחַיּוֹת פרי יבולים / מגדיש ועד קמה

עבי שחקים תמלא / ועל ארצנו יריקו

גשם, ואל עוד יִכָּלֵא / ויפרחו ויתחזקו

כָּל צמח וכָל עלה / ושפע ימים יינקו

ושעה בנים ינאקו / וקול הקִּרְיָה הומה

קול רעמך בגלגל / תשמיע, ותצמיח חציר

יסֻבְּכוּ שָרשיו על גל / ועשה כמו נטע קציר

וּבַשֵּׂר נא: 'שִלחו מַגָּל / בתבואות, כי בָשֵׁל קציר!'

והשיג דיש את בציר / ולאין תַּרְבֵּה עָצמה

בדים יְשַׁלַּח ופֹארֹת / כל נטע ועץ פרי

בְּתִתְּךָ במדבר נהרות / ואף עב יטריח ברי

ברכתך יִמָּלאון אוצרות / וישמח ויגל בשרי

חסדך העירה צורי / ואת ימינך רוממה

אלֹהינו ברך נא / צמחים וכזית רענך

יפרחו וכשושנה / בקומתן ובצביונן

ורַחֵם נפש נַעֲנָה / בצלך תתלונן

ואליך תתחנן / קרא נא לה רֻחָמָה!

('פיוט לבקשת גשמים', פיוטי ר' יעקב אבן-צור, עמ' 206-207)