מועדי ישראל

חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש
ראש חודש
מגילת רות
שבועות
ראש חודש
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
ראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט"ו בשבט
ראש חודש
חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש
ראש חודש
מגילת רות
שבועות
ראש חודש
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
ראש חודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט"ו בשבט
ראש חודש
חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש
ראש חודש
מגילת רות
שבועות
ראש חודש
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
ראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט"ו בשבט
ראש חודש
חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש
ראש חודש
מגילת רות
שבועות
ראש חודש
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
ראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט"ו בשבט
ראש חודש
חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש

שבת מכניסה אורחים – התשובה לחידה

שבת ראש חודש, תשע"ח

עדכון אחרון: 03/05/2020

להלן התשובות לפי מספרי הערות השוליים בדף של החידה ובסוף התשובה לחידה המרכזית:

  • הוספת פיוטים: אל אדון, אנעים זמירות, מספר הקרואים לתורה.
  • הסיבה לתפילת מוסף – תוספת קרבנות (מוספים) בבית המקדש,
  • זמנה של תפילת מוסף – "זמן תפילת מוסף הוא לאחר תפילת שחרית, ואין לאחר אותה יותר מסוף השעה השביעית, כלומר: שעה זמנית אחת לאחר חצות היום. (שעות זמניות הם חלוקת היום לשתים עשרה שעות שמשתנות לפי אורך היום בקיץ ובחורף). בדיעבד, אם לא התפלל מוסף לפני סוף השעה השביעית – מתפלל לאחר מכן, עד סוף היום" (מתוך אתר ויקישיבה).
  • מדוע לא אומרים תפילת שמונה עשרה בשבת – משום שרוב הברכות האמצעיות הם 'בקשת צרכים' ובשבת לא מבקשים על צרכיי היום-יום, שזה בבחינת 'עשות חפציך ביום קדשי'.
  • הוספת פיוטים: אל אדון, אנעים זמירות, מספר הקרואים לתורה.
  • ל"ט מלאכות
  • שבות, עובדין דחול, 'עשות חפציך'
  • לא מגלים, מספיק הרמז.
  • ההפטרה המיוחדת של שבת וראש חודש היא פרק סו החותם את ספר ישעיהו: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי". הפסוק המסיים הוא החשוב.
  • פעמיים בערך. משום שראש חודש זז בכל חודש יום או יומיים בימי השבוע (כי 4 שבועות זה 28 יום וחודש הוא 29 או 30 יום) ויש 12 חודשים בשנה ובשנה מעוברת, 13.
  • שבת קבועה ועומדת מששת ימי בראשית, בעוד שיום טוב תלוי בלוח השנה, בפרט בזמן שקידשו את החודש עפ"י ראיית המולד.
  • הוכחה מנוסח התפילה: "מקדש השבת וישראל והזמנים".
  • מקובלי צפת, האר"י וחבריו ותלמידיו, במאה ה- 16. אבל יש ראיות שהיה זה כבר מנהג קדום יותר. ראה גמרא שבת קיט ע"א, תפילת רבי חנינא: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה".
  • תוספת המילה "באהבה" בתפילה.
  • שמות יב טז: "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם"
  • "אוכל נפש".
  • מגבלה: לא ליטול לולב בשבת, אפילו אם חל יום טוב הראשון של סוכות בשבת.
  • כבוד: השבת יוצאת לדירת ארעי לכבוד חג הסוכות
  • רק על יום ראשון של ראש השנה. בשל הכלל 'לא אד"ו ראש' – שראש השנה לא יכול לחול בימים ראשון, רביעי ושישי (!), כדי שיום כיפור לא יחול בימים שישי וראשון וכדי שהושענא רבה לא יחול בשבת. אבל ביום השני של ראש השנה, שלא יכול להיות שיחול בשבת, תמיד תוקעים
  • לא לשכוח לומר "ויכולו". לא לומר אבינו מלכנו רק בתפילת נעילה (אין תפילת נעילה בשבת).
  • ארבע שבתות המצוינות: שקלים, זכור, החודש, פרה וגם שבת הגדול בהם משתנים מפטיר וההפטרה.
  • שבת שהיא ערב ראש חודש (ראש חודש חל ביום ראשון)' – שהשבת מוותרת ההפטרה וקוראים: "מחר חודש".
  • שבת המועד – שהשבת מוותרת בדומה ליום טוב על קריאת קריאת התורה כולל המפטיר, ההפטרה, הוספת הלל וגם על תפילת מוסף. אבל על תפילת השחרית היא לא מוותרת.

 

ותשובה לחידה/שאלה המרכזית: למה לא קוראים בתורה בכל שבת את פסוקי המוסף: "וביום השבת שני כבשים בני שנה וכו' ". למה לא מוציאים ספר תורה שני לקרוא בו את מוספי שבת כמו שקוראים את המוספים של כל חג ומועד? משום שאלה רק שני פסוקים (במדבר כח ט-י) ואין קוראים פחות משלושה פסוקים. אבל פעמיים בשנה (בערך), כאשר ראש חודש נופל בשבת, מתחילים את הקריאה למפטיר מהפסוקים של מוספי השבת: "וביום השבת שני כבשים בני שנה וכו' " וממשיכים למוספי ראש חודש.

ראש חודש מזכה את קריאת מוספי השבת ולכן השבת מאד שמחה עם האורח הזה.

שבת שלום וחודש טוב

מחלקי המים

הערות שוליים

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה