מים ראשונים: כבר נדרשנו בפרשת שקלים, לנושא של "כופר נפש" וכמו כן נדרשנו לנושא מצוות נתינת השקלים, מועדה והקשרה למצוות ציבוריות אחרות החלות בחודש אדר: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים" (שקלים פרק א משנה א). הפעם נתמקד בביטוי "כי תשא את ראש" – נשיאת ראש או תילוי ראש בלשון המדרש.
כִּי תִשָּׂא אֶת־רֹאשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא־יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: (שמות ל יב יג).1
מגילה כט עמוד ב – מה קוראים ב"פרשת שקלים"
מאי פרשת שקלים? רב אמר: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי" (במדבר כח א), ושמואל אמר: "כי תשא" (שמות ל יא-טז).2
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה י – מתליית ראש לתילוי הראש
"כי תשא את ראש" … לשון נטילת ראש. למה הדבר דומה? לבן מלכים שסרח על אביו. אמר המלך: לכו שאו את ראשו, לכו תלו את ראשו … כיון ששמע פדגוגו, אמר לו: אתה מארי מאבד את בנך מן העולם … אין אתה צריך לעשות כך! א"ל המלך: והיאך אני עושה? שכבר הוצאתי קילווסין3 עליו שישאו את ראשו ויתלו אותו. אמר לו: יכולה קילווסין שלך קיימת ובנך במקומו ואינו ניזוק … בלשון הזה שהוצאת עליו בו אתה מגדלו בעולם … ילכו ירוממו את ראשו4 … אמר לו המלך: חייך, הואיל ולמדת אותי סניגורא ונתת לו נפשו על ידך, אני זוקפו ותולה לו את ראשו.
כך, הבן אלו ישראל … סרחו על הקב"ה והכעיסוהו. אמר הקב"ה: מאבדם אני מן העולם "הרף ממני ואשמידם", כיון ששמע משה כך חגר את מתניו בסניגורא ובא לו אצל הקב"ה. אמר לו: רבש"ע, מאבד אתה את בניך מן העולם … כיון שלימד עליהם התנחם הקב"ה. וכבר יצתה בגזירה שינשאו את ראשם! הפוך את הלשון ורומם את ראשם. אמר לו הקב"ה: חייך, הואיל ואתה למדת עליהם סניגורא, על ידיך אני מרומם ונושא את ראשם – "כי תשא את ראש בני ישראל".5
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה י – מהשפלה וירידה לזקיפה ורוממות
כך פתח ר' יונתן: "וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם" (ישעיהו ב ט). "וישח אדם" – אלו ישראל … "וישפל איש" – זה משה … שבשעה שעלה להוריד הלוחות מלמעלה קילקלו ישראל למטה. מיד עמדו המלאכים להורגו. מה עשה לו הקב"ה? אמר: עמוד כאן אין בכוחך להם, "קום רד מהר מזה כי שחת עמך" … כשזכו ונתעלו אתה נתעלית עמהם … עכשיו שחטאו הם בירידה אף אתה לך. למה? בהם אתה תלוי.6 מיד ירד משה נטל את העגל ושחקו וזירה אותו על פני המים והשקה את הסרוחים ואחר כך מלמד סנגוריא "למה ה' יחרה אפך בעמך" … "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך". כיון שנתקבל משה ונתרצה לו הקב"ה התחיל משה אומר לו: רבש"ע, הודיעני נא את דרכיך … דחק משה בתפילה וקבלו הקב"ה. אמר לו: הואיל ודחקת בזו אני נותנך בנקרת הצור7 … ומשם נטל משה קרני ההוד …
וכיון שירד משה לקראת ישראל ראו אותו דבר מעולה ומשובח … לא היה אדם יכול להביט במשה אלא א"כ נותן סורר8 על פניו, שנאמר: "ויתן על פניו מסוה". באותה שעה היה רע על ישראל, אמרו: אנחנו בירידה מפני שעשינו אותו מעשה ואף הקב"ה נתרצה לנו וסלח לעונותינו. ואף אתה משה היית עמנו, וקרניו של משה זקף וקרנינו שפלות? מיד בא לו משה אצל הקב"ה, אמר לו: רבש"ע, כשהשפלת אותם אף אני נשפלתי עמהם, שנאמר: "וישח אדם וישפל איש" … ועכשיו שזקפת ראשי, אף כך רומם ראשם. אמר לו הקב"ה: לך רומם ראשם. א"ר יונתן דבית גוברין: אמר: לאו ריבוני, אלא כשם שזקפת, כך אתה תלה ראשם של בניך …9 אמר לו הקב"ה: לאו, אלא אני זקפתי את ראשך, כך אף אני אזקיף את ראשם של בניי – "כי תשא את ראש בני ישראל".10
תנחומא כי תשא סימן ב – מעבירה בשעתה למצווה לדורות
אמר ר' יהודה בר שלום: ישיבה אחת שישבו בעצה אחת למכור את יוסף כלכלה את העולם שבע שנים בשני רעבון. אם עבירותיהן כלכלה והעמיד את העולם, זכיותיהן על אחת כמה וכמה! 11
ואף כאן, מי גרם לשבטים בפרשת שקלים שיתנו כופר נפשותיהן? מעשה העגל! ואם חטאה גדולה שעשו גרמה למצוה ולזכות, מצוה שהן עושין על אחת כמה וכמה!12
תנחומא כי תשא סימן ג – זקיפת ראשו של משה לדורות
וכן משה לימד תורה לישראל והדריכן למצות ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראים בהם בכל שבת ובכל חדש וחדש ובכל מועד13 והם מזכירים אותו בכל פרשה ופרשה ובפרשת שקלים. אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, משאני מת אין אני נזכר? א"ל הקב"ה: חייך, כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן, כך בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני, כאילו את עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן. מנין? ממה שקראו בענין "וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא את ראש" – "שא את ראש" לא נאמר, אלא "כי תשא".14
שבת שלום
מחלקי המים