מועדי ישראל

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: (שמות יג ח).¹

וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: (שם יג יד).²

כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם: וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה:  (דברים ו כ פרשת ואתחנן).³

לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם: (יהושע ד ו).⁴

תנחומא פרשת בא סימן יג – שימור למחר שלאחר זמן

"והיה כי ישאלך בנך מחר" – יש מחר שהוא עכשיו ויש מחר לאחר זמן. "כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת" – הרי מחר לאחר זמן. "מחר יהיה האות הזה" (שמות ח יט) – הרי מחר עכשיו. "מחר אנכי נצב על ראש הגבעה"  (שמות יז) – מחר עכשיו. "מחר יאמרו בניכם לבנינו  (יהושע כב) – הרי מחר לאחר זמן.⁵

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק (ג) ויאמר – תגיד גם אם לא שואל

מכלל שנאמר: "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר" – יכול  אם ישאלך אתה מגיד לו ואם לאו אי אתה מגיד לו? תלמוד לומר: והגדת לבנך, אע"פ שאינו שואלך.⁶

מסכת פסחים פרק י משנה ד – מלמדים את הבן לשאול

מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור. שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי. שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים. ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה.⁷

פסחים דף קטז עמוד א – הכל בדרך של "כי ישאלך"

תנו רבנן: חכם בנו – שואלו, ואם אינו חכם – אשתו שואלתו. ואם לאו – הוא שואל  לעצמו. ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח – שואלין זה לזה.⁸

פסחים דף קטו עמוד ב – מנגים לעורר השאלות

למה עוקרין את השולחן? אמרי דבי רבי ינאי: כדי שיכירו תינוקות וישאלו. אביי הוה יתיב קמיה  דרבה, חזא דקא מדלי תכא מקמיה. אמר להו: עדיין לא קא אכלינן, אתו קא מעקרי תכא מיקמן? אמר ליה רבה: פטרתן מלומר מה נשתנה.⁹

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יג יד והיה – הכל בהתאם לדעתו של הילד

"והיה כי ישאלך בנך" – משאלתו ומדיבורו אתה יודע מדעתו. "ואמרת אליו" – שלא תתבייש מלומר לו. אלא מילתא די את בהית בה, הקדם אמרה.¹⁰

שכל טוב (בובר) שמות פרק יב כו – אמירה לבן הרשע

"והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם". בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה  שעה, שעתידה תורה להשתכח מבניהם. והן שואלין כך במזיד, כלומר: לכם ולא לו. וזה אחד מארבעה בנים שדיברה תורה כנגדם, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. וזה הרשע שמוציא את עצמו מן הכלל וכופר בבוראו.¹¹

רמב"ן דברים פרק ו פסוק כ – השאלה היא על כל המצוות

וטעם כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות – שישאל תחילה, על מה יעידו אלה המצות הנקראים "עדות" בעבור שהם זכר לנפלאותיו ועדות בהם, כגון המצה והסוכה והפסח והשבת והתפילין והמזוזה. ומה החוקים, כי נעלם טעמם בתורה. והמשפטים, ישאל מה המשפטים  שנעשה במצות האלה … כי משפטי ישוב המדינות, בדיני השור והבור והשומרים ושאר הדינין שבתורה צדיקים וטובים הן, כל רואיהם יכירון.¹²

ספר כלבו סימן נא ד"ה עבדים היינו – הסיפור הוא העיקר

"ואפילו כולנו חכמים מצוה עלינו לספר" – וכל שכן שיש לנו להודיע אל שאינן יודעים שנאמר (שמות יב, כז) ואמרתם זבח פסח וכו', ועוד (שם יג, ח) והגדת לבנך ונאמר (שם יג, יד) כי ישאלך בנך ויש לנו לספר כל העניין כמו שכתוב  (דברים טז, ג) למען תזכור.¹³

חג שמח

מחלקי המים

מים אחרונים: בהזדמנות זו מן הראוי להדגיש שבגיליון זה, ככל שאר גיליונותינו ומימינו, רק מעט מן המעט הם "מים שלנו" ואין בהם אפילו לאפות מצה מצווה אחת. רוב שיעור המים הוא של חז"ל ולהם כל הזכויות. ולפי שיש מוציאי גיליונות וספרים שמקפידים לציין "כל הזכויות שמורות", הרינו להבהיר שלמחלקי המים אין שום זכויות (רק חובות אם שיבשנו וטעינו חו"ח), וכל אחד רשאי לעשות שימוש בגיליונותינו ככל שהוא או היא מוצאים לנכון וראוי. אין גם צורך לצטט – "יגדיל תורה ויאדיר". והגאולה בו תבוא קמעא קמעא כאיילת השחר בניסן בו נגאלו ובו נגאלים ועתידים להיגאל עוד.