יציאת מצרים היא מהאירועים המוזכרים ביותר בתנ"ך, בצורות שונות: כאזכור היסטורי של האירוע ולקחו, כחובה או רצון להודות לה', כקשור עם מצווה ממצוות התורה, כמצוות זכירה, בהקשר של דיני החג עצמו ועוד. נערוך סיור-חידון על אזכורים אלה והפעם עם תנ"כים פתוחים ונתמקד באזכורים בתורה.2
וזאת עוד נזכיר לכולם את הכלל החשוב: "בקטון החל ובגדול כילה" – לתת תמיד זכות קדימה לקטנים ואת המענה בסדר עולה של הגיל! כמשה שרעה את הצאן ולא כיוסף שהושיב את אחיו.3
תשובה: בפרשת בא, שמות פרק יג פסוק ג: "זָכוֹר אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
תשובה: יוסף, בראשית פרק מא פסוק מה: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם־יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן־לוֹ אֶת־אָסְנַת בַּת־פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם".
שאלה למטיבי לכת: היכן מוזכרת יציאה זו בכתובים? (תשובה: תהלים פא ו).
תשובה: הקב"ה במכת בכורות, שמות פרק יא פסוק ד: "כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם":
תשובה: אברהם אבינו, בראשית פרק יג פסוק א: "וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה".
תשובה: ארבע לשונות של גאולה, שמות פרק ו פסוקים ו-ח: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם". והמהדרים מוסיפים: "וְהֵבֵאתִי", ראה שם.
תשובה: מתן תורה בהר סיני שחל בתום חמישים ימי הספירה מפסח לשבועות. כך אומר ה' למשה בסנה, שמות פרק ג פסוק ה: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת־הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה".
תשובה: שמות פרק יג פסוק ח: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". ושישה פסוקים אחרי זה: "וְהָיָה כִּי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". ועוד אחד בספר דברים ו כא: "וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה".
תשובה: מצוות תפילין, ככתוב בשמות יג ט: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל־יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם".
תשובה: נס המן – שמות פרק טז, מתן תורה – שמות פרק יט.
תשובה: זו מחלוקת גדולה בין ר' יהושע ור' אליעזר שחולקים כידוע אם העולם נברא בתשרי או בניסן. והדוגמא היא מאזכור החודשים במבול בפרשת נח. האם המבול התחיל בחודש השני היינו אייר או חשוון. רש"י בראשית ח ה והלאה שם.
תשובה: יתרו, שמות פרק יח פסוק א: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי־הוֹצִיא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם".
תשובה: ֹהמן, שמות פרק טז: "וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם ... לְמַעַן יִרְאוּ אֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
תשובה: ֹיש הבדל בין דברות ספר שמות ודברות ספר דברים. בשניהם מופיעה יציאת מצרים בדיבר הראשון, "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". אבל בדברות ספר דברים מופיעה יציאת מצרים פעם שניה, במצוות השבת, דברים פרק ה פסוק טו: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל־כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת". וכאן אפשר לפתח דיון סביב השולחן על ההבדל בין דיבר השבת של שמות ובין זה של דברים.
תשובה: ֹכן, שמות כט מו: "וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם".
תשובה: 1. ֹשמות כג טו: "אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם". 2. שמות לד יח: "אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם". 3. דברים טז א: "שָׁמוֹר אֶת־חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה".
תשובה: ֹעיבור השנה. והשנה שהייתה מעוברת והיה לנו אדר ב', חל פסח בתאריך מאוחר בלוח הכללי (15 באפריל) שבו היום כבר ארוך יחסית ולכן ליל הסדר התחיל בשעה מאוחרת.
תשובה: ֹויקרא כג מב-מג: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".
תשובה: ֹויקרא פרק יט לה-לו: "לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". והמצווה הנוספת היא לא להונות את הגר ולאהוב אותו. פסוקים לג-לד שם: "וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".
תשובה: ֹויקרא פרק כה פסוקים לז-לח: "אֶת־כַּסְפְּךָ לֹא־תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא־תִתֵּן אָכְלֶךָ: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים".
תשובה: ֹמצוות היחס לעבד. מה שלא נזכר בפרשת משפטים, אולי בגלל שהיא בספר שמות וצמודה ליציאת מצרים, מופיע בברור בפרשת בהר, סוף ספר ויקרא, פרק כה פסוק מב: "כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" ופסוק נה שם: "כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". האם עכשיו יש לך הסבר יותר טוב למה נזכרת יציאת מצרים במצוות מידות ומשקלות ובאיסור ריבית?
תשובה: ֹמצוות ציצית, פרשת שלח לך, ספר במדבר סוף פרק טו: "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם ... אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".
תשובה אפשרית נוספת: ברכות קריאת שמע, ברכת אמת ויציב או אמת ואמונה שלאחר קריאת שמע.
תשובה: ֹביכורים, פרשת כי תבא, דברים פרק כו: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה ... וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ ... וַנִּצְעַק אֶל־ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ ... וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים". וכל הדרשות בהגדה.
תשובה: שלמה המלך, בטקס ֹחנוכת המקדש בירושלים. מלכים א פרק ח פסוק נא: "כִּי־עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל". ומי עוד – ירמיהו, פרק יא פסוק ד: "אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי־אוֹתָם מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּכֹל אֲשֶׁר־אֲצַוֶּה אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים".
תשובה: בהלל, תהלים פרק קיד פסוק א: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז".
תשובה: פרשת אמור, ויקרא כב לב-לג: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם: הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' ".
הנביא יחזקאל. יחזקאל פרק כ פסוק ט: "וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
חג שמח וליל סדר מהנה
מחלקי המים