וכפי שהערנו בכל החידונים עד היום, עדיף לקיים את החידון בשאר סעודות החג ולא בליל הסדר שבד"כ עמוס בחידושים ופנינים שכל אחד מביא מבית חינוכו, גידולו, ומסורת משפחתו. למחרת ליל הסדר, יש יותר זמן, היום ארוך ...
למען הקל על מתן התשובות, השאלות יהיו פחות או יותר לפי סדר החומשים והפרשות, אך פה ושם נרשה לעצמנו דילוגים קטנים.
וזו אולי שאלה מקדמית-ראשונית לקהל המסובים: הסבר את המשפט האחרון!
אזכורי יציאת מצרים בתנ"ך1
יציאת מצרים היא מהאירועים המוזכרים ביותר בתנ"ך, בצורות שונות: כאזכור היסטורי של האירוע ולקחו, כחובה או רצון להודות לה', כקשור עם מצווה ממצוות התורה, כמצוות זכירה, בהקשר של דיני החג עצמו ועוד. נערוך סיור-חידון על אזכורים אלה והפעם עם תנ"כים פתוחים ונתמקד באזכורים בתורה.2
וזאת עוד נזכיר לכולם את הכלל החשוב: "בקטון החל ובגדול כילה" – לתת תמיד זכות קדימה לקטנים ואת המענה בסדר עולה של הגיל! כמשה שרעה את הצאן ולא כיוסף שהושיב את אחיו.3
- איפה נזכר בפעם הראשונה בתורה עניין "זכירת יציאת מצרים"?
תשובה: בפרשת בא, שמות פרק יג פסוק ג: "זָכוֹר אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
- מי "יצא על ארץ מצרים", לא "יצא ממצרים"?
תשובה: יוסף, בראשית פרק מא פסוק מה: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם־יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן־לוֹ אֶת־אָסְנַת בַּת־פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם".
שאלה למטיבי לכת: היכן מוזכרת יציאה זו בכתובים? (תשובה: תהלים פא ו).
- ומי "יצא בתוך מצרים"?
תשובה: הקב"ה במכת בכורות, שמות פרק יא פסוק ד: "כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם":
- מי הראשון שיצא ממצרים, נכון יותר עלה ממצרים וגם הוא ברכוש גדול והגיע הרבה יותר מהר לארץ?
תשובה: אברהם אבינו, בראשית פרק יג פסוק א: "וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה".
- יציאת מצרים מתוארת בתורה לא רק ע"י הפועל "יצא", אלא גם ע"י פעלים אחרים. מה הם? איך קוראים להם חכמים בשם כולל?
תשובה: ארבע לשונות של גאולה, שמות פרק ו פסוקים ו-ח: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם". והמהדרים מוסיפים: "וְהֵבֵאתִי", ראה שם.
- מה התחנה הראשונה שצפויה לעם ישראל אחרי יציאת מצרים, מה הפסוק ואיך זה קשור בלוח השנה?
תשובה: מתן תורה בהר סיני שחל בתום חמישים ימי הספירה מפסח לשבועות. כך אומר ה' למשה בסנה, שמות פרק ג פסוק ה: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת־הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה".
- סיפור יציאת מצרים, "ההגדה" נאמר בפירוש בתורה. מהו הפסוק המדויק בתורה? האם יש יותר מאחד?
תשובה: שמות פרק יג פסוק ח: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". ושישה פסוקים אחרי זה: "וְהָיָה כִּי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". ועוד אחד בספר דברים ו כא: "וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה".
- מצוות רבות קשורות ביציאת מצרים, חלק מהן נראה להלן. אם נתעלם ממצוות החג עצמו: מצה, פסח, הגדה, וגם ממצוות הזכירה שראינו בשאלה מס' 1, מה המצווה הראשונה שקשורה ביציאת מצרים? רמז: היא איננה נוהגת בחג עצמו.
תשובה: מצוות תפילין, ככתוב בשמות יג ט: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל־יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם".
- חודש ניסן בו יצאנו ממצרים נקבע להיות "החודש הראשון" ומכאן ואילך "החודש השני", "בחודש השלישי" וכו' הם אייר, סיון וכו'. מה הוא האירוע הראשון בתורה שאירע "בחודש השני" ליציאת מצרים, ומה אירע "בחודש השלישי" ליציאת מצרים?
תשובה: נס המן – שמות פרק טז, מתן תורה – שמות פרק יט.
- אינטרמצו – שאלה לגדולים (שיפסיקו להסתלבט על הקטנים): מה עם אזכורים של החודשים לפני יציאת מצרים? לפני "החודש הזה לכם ראש חודשים", כגון: "בחודש השני", "בחודש השביעי", "בחודש העשירי"? האם גם הם לפי נמנים לפי חודש ניסן (אייר, תשרי, טבת בדוגמא הנ"ל)? רמז: הדוגמא עצמה היא הרמז.
תשובה: זו מחלוקת גדולה בין ר' יהושע ור' אליעזר שחולקים כידוע אם העולם נברא בתשרי או בניסן. והדוגמא היא מאזכור החודשים במבול בפרשת נח. האם המבול התחיל בחודש השני היינו אייר או חשוון. רש"י בראשית ח ה והלאה שם.
- חזרה ל"קטון החל ובגדול כילה" – קרוב משפחה של משה שעד עכשיו לא שמע על יציאת מצרים!
תשובה: יתרו, שמות פרק יח פסוק א: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי־הוֹצִיא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם".
- איזה לחם, חוץ מהמצה, גם הוא תזכורת ליציאת מצרים?
תשובה: ֹהמן, שמות פרק טז: "וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם ... לְמַעַן יִרְאוּ אֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
- האם יציאת מצרים מופיעה בעשרת הדברות? אם כן, איפה?
תשובה: ֹיש הבדל בין דברות ספר שמות ודברות ספר דברים. בשניהם מופיעה יציאת מצרים בדיבר הראשון, "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". אבל בדברות ספר דברים מופיעה יציאת מצרים פעם שניה, במצוות השבת, דברים פרק ה פסוק טו: "וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל־כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת". וכאן אפשר לפתח דיון סביב השולחן על ההבדל בין דיבר השבת של שמות ובין זה של דברים.
- האם יציאת מצרים קשורה במשכן? אם כן, הבא פסוק להוכחה.
תשובה: ֹכן, שמות כט מו: "וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם".
- אחד היסודות החשובים ביותר בלוח השנה העברי, הוא שמירה על חג הפסח בחודש האביב. אזכור זה מופיע שלוש פעמים בתורה. מצאת אזכור אחד – ציון עובר, שניים – טוב מאד, שלושה – ציון מעולה.
תשובה: 1. ֹשמות כג טו: "אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם". 2. שמות לד יח: "אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם". 3. דברים טז א: "שָׁמוֹר אֶת־חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה".
- איזה מנגנון חשוב בלוח השנה העברי קשור בשאלה הקודמת ואיך זה קשור לזה שהשנה התחלנו את הסדר בשעה מאוחרת יחסית?
תשובה: ֹעיבור השנה. והשנה שהייתה מעוברת והיה לנו אדר ב', חל פסח בתאריך מאוחר בלוח הכללי (15 באפריל) שבו היום כבר ארוך יחסית ולכן ליל הסדר התחיל בשעה מאוחרת.
- פסח כמובן קשור ביציאת מצרים וגם ראינו כבר את הקשר למתן תורה וחג השבועות. מה חסר? סוכות כמובן. איך גם חג הסוכות קשור ליציאת מצרים?
תשובה: ֹויקרא כג מב-מג: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".
- שמירה על מידות ומשקלות, מסחר הוגן – "מאזני צדק" קשורה ביציאת מצרים. מצא היכן זה כתוב. אם תמצא, תגלה שם עוד מצווה חשובה שקשורה ביציאת מצרים.
תשובה: ֹויקרא פרק יט לה-לו: "לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". והמצווה הנוספת היא לא להונות את הגר ולאהוב אותו. פסוקים לג-לד שם: "וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".
- וגם איסור נשך וריבית קשורים ביציאת מצרים. מצא את המקור ותן הסבר משלך מה יכול להיות הקשר בין איסור נשך וריבית ובין יציאת מצרים (אם לא מצאת, לא נורא, חכה לשאלה הבאה)?
תשובה: ֹויקרא פרק כה פסוקים לז-לח: "אֶת־כַּסְפְּךָ לֹא־תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא־תִתֵּן אָכְלֶךָ: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים".
- איזו מצווה שלא הזכרנו עד עכשיו שבוודאי הכי קשורה ליציאת מצרים! מה היא ואיפה היא נזכרת?
תשובה: ֹמצוות היחס לעבד. מה שלא נזכר בפרשת משפטים, אולי בגלל שהיא בספר שמות וצמודה ליציאת מצרים, מופיע בברור בפרשת בהר, סוף ספר ויקרא, פרק כה פסוק מב: "כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" ופסוק נה שם: "כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". האם עכשיו יש לך הסבר יותר טוב למה נזכרת יציאת מצרים במצוות מידות ומשקלות ובאיסור ריבית?
- אזכור יציאת מצרים, בהקשר עם מצווה, אולי השכיח ביותר שאנחנו אומרים פעמיים בכל יום! מהו?
תשובה: ֹמצוות ציצית, פרשת שלח לך, ספר במדבר סוף פרק טו: "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם ... אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".
תשובה אפשרית נוספת: ברכות קריאת שמע, ברכת אמת ויציב או אמת ואמונה שלאחר קריאת שמע.
- מצווה שאיננו מקיימים היום בגלל שאין מקדש, אבל אזכור יציאת מצרים במצווה זו הוא מוכר מאד וציר מרכזי בהגדה בליל הסדר. מהי המצווה?
תשובה: ֹביכורים, פרשת כי תבא, דברים פרק כו: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה ... וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ ... וַנִּצְעַק אֶל־ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ ... וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים". וכל הדרשות בהגדה.
- סיימנו את מכסת השאלות וכולן מהתורה. בכ"ז שאלה אחת מהנ"ך. מי האיש שמזכיר את יציאת מצרים באירוע חגיגי ורב רושם ומשתמש לתיאור שעבוד מצרים בביטוי "כור הברזל"? מי עוד משתמש בביטוי זה?
תשובה: שלמה המלך, בטקס ֹחנוכת המקדש בירושלים. מלכים א פרק ח פסוק נא: "כִּי־עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל". ומי עוד – ירמיהו, פרק יא פסוק ד: "אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי־אוֹתָם מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּכֹל אֲשֶׁר־אֲצַוֶּה אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים".
- ושאלה אחרונה לצעירים מהנ"ך (רק הצעירים בבקשה). איפה מוזכרת יציאת מצרים בספר תהלים?
תשובה: בהלל, תהלים פרק קיד פסוק א: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז".
- ושאלה באמת אחרונה, לזקנים ולחכמים שבחבורה! יציאת מצרים מוזכרת בתורה גם בהקשר של חילול השם. ויש גם נביא שאומר שיציאת מצרים הייתה בכדי למנוע חילול השם. איפה האזכור בתורה, ומי הוא הנביא ואיפה האזכור שלו?
תשובה: פרשת אמור, ויקרא כב לב-לג: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם: הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' ".
הנביא יחזקאל. יחזקאל פרק כ פסוק ט: "וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
חג שמח וליל סדר מהנה
מחלקי המים