זכרם בזיכרון טוב לפניך

וידום אהרון

מים ראשונים: לוח השנה חובר לעתים, בצורה מופלאה ללוח הסדרות והפרשיות שבתורה. פרשת שמיני, מות נדב ואביהו, חלה ברוב השנים בסמיכות ליום השואה והגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הדברים שלהלן נכתבו לראשונה ביום חמישי ערב ערב ש"ק פרשת שמיני תשס"ב ביום השנה ה- 9 לנפילתו של סגן משה ברי הי"ד. פרשת שמיני הייתה פרשת הבר מצווה שלו ובה גם נפל. יהיו נא דברי תורה אלה לזיכרון לפני ה' תמיד לכל הנשמות היקרות והטהורות שמסרו נפשם על קידוש השם, העם והארץ.

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה': וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר־דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל־פְּנֵי כָל־הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: (ויקרא י ב-ג).

 

ויקרא רבה יב ב

"ונקדש בכבודי" – זה הדיבר נאמר למשה מסיני ולא נודע בו עד שבא המעשה לידו. וכשבא מעשה לידו אמר לאהרן: אהרן אחי, מסיני נאמר לי: עתיד אני להיוועד להן לישראל ולהתקדש בהן בבית זה ובאדם גדול אני מקדשו. וסבור הייתי או בי או בך בית זה מתקדש, עכשיו נמצאו שני בניך חביבין ממנו. כיון ששמע אהרן כך וידע שבניו ידועי שמים הם, שתק וקיבל שכר טוב על שתיקתו. זהו שכתוב: "וידום אהרן".

 

אהרון אחי,

כשעליתי למרום לקבל תורה

הראוני דבר גדול ונורא

שזה המשכן שי למורא

יתמשכן באש ואורה

ואכתוב "ונקדש בכבודי" במקרא

אך ידעתי שביום שעטרה לו עטרה

"ונקדש במכובדיי" כולנו נקרא

בניך אחי

הם מכובדי אל קדוש ונורא

"וידום אהרון"

בגדו קרע וראשו פרע

 

מנחות כט ע"ב

בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות … אמר לפניו: ריבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו … ראה ששוקלין בשרו במקולין, אמר לפניו: ריבונו של עולם, זו תורה וזו שכרה? א"ל: שתוק, כך עלה במחשבה לפני.

 

אהרון אחי,

כשנכנסתי למחיצה, לפני ולפנים

ראיתי את מלך מלכי המלכים

יושב וקושר לאותיות כתרים

לעקיבא תלמיד חכמים

שידרוש בהן תילי תילין

וסופו אחי, בייסורים נוראים

"ואהבת את ה' אלהיך"

במסרקות ומקולין

כי כל עמלנו – שכר סופרים,

למנות ימינו – ברגעים ספורים

"וידום אהרון"

רק במחשבה, כי אין מילים

 

ויקרא רבה כ א

"אחרי מות שני בני אהרן". ר' שמעון פתח: "הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא וכו' " (קהלת ט ב). "לצדיק" – אלו בני אהרן שכתוב בהם: "בשלום ובמישור הלך אתי" (מלאכי ב ו), "לרשע" – זו עדת קרח שכתוב בהם: "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה" (במדבר טז כו). אלו נכנסו להקריב במחלוקת ויצאו שרופין ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופין!

 

אהרון אחי,

עתיד לקום בישראל החכם מכל אדם

גם הוא לא הבין, גם הוא סתם

הכל באשר לכל, מקרה הוא בעולם

לטוב ולטהור, לטמא ולרשע – טמיר ונעלם

מי הוא צדיק ומי לה' יושלם?

ועל מי נאמר רשעים היו ונוציא דיבתם?

"וידום אהרון"

נסתם הגולל ונדם

 

רמב"ן ויקרא פרק י פסוק ג

וטעם וידום אהרן – שהיה בוכה בקול, ואז שתק. או כטעם "ואל תדום בת עינך" (איכה ב יח).

 

אהרון אחי,

ועוד ראיתי זאת

שעד סוף כל הדורות

לא יסופו מעמנו מביני אות

בעלי פירוש ומסורות

וילמדונו במקראות גדולות

שבכה אהרון, בכי מר מאד

ולא יכלו המילים לשטף הדמעות

עלתה זעקתו עד הפרגוד

זעזעה ספים ונעו אמות

עד ששמע קול ממעלות:

בכה אהרון, בכה ואל תעמוד

שם אני את דמעותיך בנאדי להיות

ליד לבנת הספיר

תחת כסא הכבוד

"וידום אהרון"

כאשר תם לבכות

 

מחלקי המים

עדכון אחרון: 02/03/2016

הערות שוליים