List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

 

מדרש תשובת יונה הנביא הוא מדרש קצר לסיפור יונה הנביא, בסגנון המקרא המשוכתב, כלומר, יצירה המספרת מחדש את הסיפור המקראי ומרחיבה אותו, תוך שימוש במסורות חוץ מקראיות.

המדרש היה חיבור עצמאי, שהכיל מסורות ייחודיות שלא ידועות מחיבורים אחרים בספרות המדרש. אולם, חלקים ממנו שולבו בילקוטים שונים, דוגמת ילקוט שמעוני. שילובו המקוטע של המדרש בילקוטים תרם לאיבוד זהותו וייחודו של המדרש.1 חוקרים אשר דנו במדרש סברו, כי זהו ילקוט לספר יונה מתוך חיבורים שונים, כגון: התלמוד הבבלי, פרקי דרבי אליעזר וספר הזוהר.2 אולם, ת' קדרי הוציאה לאור מהדורה ביקורתית של המדרש, לראשונה על פי כתב יד מלא ורציף,3 אשר לא מערב קטעים מחיבורים אחרים. כתב יד זה מעיד כי תשובת יונה הנביא הוא אכן חיבור עצמאי.

שם המדרש ולשונו

המדרש כונה בשמות שונים בכתבי היד ובדפוסים: 'תשובת יונה הנביא',4 'מדרש יונה וקצה נינוה',5 'מדרש יונה ויונה במעי הדגה'. לשונו של המדרש היא עברית, ללא ארמית כלל וללא מילים מלשונות זרות.

זמן המדרש

מ"ד הר ציין כי המדרש נערך לא לפני סוף המאה השמינית, בין השאר מכיוון שחיבור זה מסתמך על פרקי דרבי אליעזר, שנערך ככל הנראה במאה השמינית.6 לדעת קדרי, זמן עריכת המדרש המקורי (לפני ששולב בילקוטים שונים) הוא בין המאה התשיעית למאה ה-11. התאריך המוקדם ביותר לעריכת המדרש הוא במאה התשיעית, בעקבות השערתה כי מדרש תשובת יונה הנביא מתפלמס עם החיבור פרקי דרבי אליעזר. התאריך המאוחר ביותר לעריכת המדרש לפי קדרי הוא במאה ה-11, משום שרש"י עשה שימוש במסורות מתוך המדרש ושיקע בפירושו ביטויים ייחודיים מתוך המדרש. סימוכין להשערה כי המדרש נערך בתקופת זמן זו מוצאת קדרי בסגנון התנחומאי של מדרש,7 בשייכותו לסוגה של המקרא המשוכתב,8 ובהדים למסורות דומות לאלו המופיעות במדרש, בכתבי פרשנים קראיים ואסלאמיים בני המאות התשיעית והעשירית.9

 

1.     גורם נוסף שתרם לבלבול ביחס למדרש הוא העובדה שהוא הופיע בוורסיות שונות תחת שמות שונים.

2.     כך למשל סברו י"ל צונץ וא' ילינק, אולם, ח' אלבק בהשלמותיו לי"ל צונץ (הדרשות) ציין כי לדעתו בבסיס החיבורים השונים של מדרש יונה עומד חיבור אחד בלבד, והוורסיות השונות הנן חילופי נוסח ולא מקבילות ספרותיות.

3.     כתב יד ורשה 258/12.

4.     בכתב יד ורשה, ראה בהערה הקודמת. בחרתי להשתמש בשם זה בעקבות קדרי.

5.     משמעות המילה קצ'ה בערבית הוא מעשה.

6.     ראה במבוא לפרקי דרבי אליעזר.

7.     לדוגמה: בצורת הפתיחה האופיינית לספרות התנחומא "יתברך וישתבח שמו של מלך מלכי המלכים", בביטוי "מכאן אמרו חכמים", בשימוש בעברית במקום בארמית ועוד.

8.     א' שנאן ציין, שסוגת המקרא המשוכתב מופיעה ביחידות קטנות וקטועות בלבד בספרות חז"ל הקדומה, אך החל מראשית ימי הביניים סוגת המקרא המשוכתב מתחילה להקיף יצירות שלמות בשפה העברית.

9.     למשל – בכתבי יפת בן עלי, פרשן קראי מהמאה השישית ובכתבי אלטברי במסורת החד'ית האסלאמית במאות התשיעית והעשירית.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4