List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

 

פרק שירה הוא חיבור מיסטי קדום, הכולל אוסף של המנונות, כלומר, שירי שבח של העולם והנבראים לבורא, פרט לדברי שבח של בני האדם. החיבור הוא מעין המנון שבח קוסמי של הבריאה. דברי השבח בפרק שירה הם ציטוט של פסוקים מן התנ"ך, בעיקר מספר תהילים. החיבור נערך ככל הנראה במאה השלישית בארץ ישראל.

שם החיבור וייחוסו

השם 'פרק שירה' מופיע בכתבי היד של החיבור וכן במקורות המזכירים את החיבור ומצטטים ממנו.1 בדפוסים המאוחרים החיבור נקרא 'פרקי שירה', מפני שהחיבור חולק בהם לשישה פרקים. פרק שירה כולל בעיקר פסוקים מספר תהילים, ולכן הוא יוחס לדוד המלך, ולעתים הוא יוחס לשלמה בנו.

זמן החיבור מקומו ולשונו

מ' בית-אריה סבר, שפרק שירה שייך לספרות ההיכלות, שהיא ספרות מיסטית המתארת את העולמות העליונים ואת המלאכים, שהתפתחה בתקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים בארץ ישראל. לדעתו, פרק שירה הוא אחד החיבורים הקדומים בספרות ההיכלות והוא חובר בתקופת התנאים במאה השלישית. פרק שירה שונה מההמנונות שבספרות ההיכלות, מכיוון שהם יצירות מקוריות, המתאפיינות בתיאורים חוזרים של העולמות העליונים ושירת המלאכים, המנוסחים בקצב שירי, כמו בפיוט, ללא הבאת פסוקים ופרשנותם, בעוד שפרק שירה נשען על פסוקי המקרא, ואיננו מכיל תיאורים של העולמות העליונים.2 אולם, בית-אריה רואה בהבדל זה סימן לקדמותו היחסי של פרק שירה. לדעתו, פרק שירה נוצר בתקופה שבה המיסטיקאים עדיין הסתמכו על פסוקי המקרא וחששו מביטוי גלוי של המנון מיסטי, ככל הנראה בתקופה שבה האיסור על עיסוק במעשה מרכבה ברבים היה במלוא תוקפו.

 

1.     לדוגמה: פרק שירה מוזכר בפירושו של רמב"ן לאיוב ל"ח, ו, וכן בילקוט שמעוני תהילים רמז תתפס.

2.     פרט לרמז לכך בפתיחה לשירת התרנגול, שבה נכתב "בשעה שבא הקב"ה אצל הצדיקים שבגן עדן מזליפין [= מרננים] כל אילני גן עדן לפניו בשמיים" (פרק שירה, מהד' בית-אריה, עמ'
57).

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4