List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

 

סדר עולם הוא חיבור ייחודי בספרות חז"ל. החיבור הוא כרונוגרפיה מדרשית העוסקת בתקופת המקרא, כלומר חיבור המפרט אירועים היסטוריים שהתרחשו בתקופת המקרא על פי סדר זמנים נכון. הכרונוגרפיה בסדר עולם היא מדרשית, מכיוון שהחיבור דורש פסוקים על מנת לקבוע את זמנם של אישים או של אירועים שונים. החיבור כתוב בעברית והוא נוצר ככל הנראה בתקופת התנאים בארץ ישראל, על ידי מחבר אחד.

שם המדרש

שמו המקורי של החיבור הוא 'סדר עולם' ומשמעותו היא: סדר האירועים שהתרחשו בעולם. לדעת ש' מירסקי, בשם החיבור יש רמז לכך שהעולם מתנהל מתוך סדר וחוקיות, ולא שולטת בו יד המקרה. שם זה נזכר כמה פעמים בתלמוד הבבלי (ראה להלן).

החל מהמאה ה-12 נוסף לשם החיבור הכינוי 'רבה',1 על מנת להבדיל אותו מחיבור כרונוגרפי אחר שחובר בימי הגאונים ונקרא 'סדר עולם זוטא',2 אולם עדיין ברוב הציטוטים מתוך החיבור בידי חכמי ימי הביניים מופיע השם 'סדר עולם'. בדפוס הראשון של החיבור,3 מופיע השם 'סדר עולם רבה' בסוף החיבור, ומיד לאחריו הודפס החיבור 'סדר עולם זוטא'. בהשפעת הדפוס הראשון נפוץ השם 'סדר עולם רבה' והפך, בתקופה המודרנית, לשמו העיקרי של החיבור.

ייחוס המדרש

בתלמוד הבבלי מופיעים פעמיים דבריו של האמורא הארץ ישראלי ר' יוחנן, המייחס את סדר עולם לתנא ר' יוסי בן חלפתא: "וא"ר יוחנן מאן תנא סדר עולם? רבי יוסי".4 אזכור נוסף של החיבור מופיע בפירוש רשב"ם על דברי התלמוד הבבלי "שאר ספרי דבי רב".5 בפירושו שם, רשב"ם מצטט את נוסח התלמוד,6 המפרט מיהו החכם שדבריו מובאים בסתם, כלומר, באופן אנונימי בחיבורים שונים:

סתם מתניתין רבי מאיר, סתם ספרא רבי יהודה, סתם ספרי רבי שמעון, סתם סדר עולם ר' יוסי, סתם תוספתא רבי נחמיה וכולן אליבא דר' עקיבא.

יש לציין, כי הגרסה "סתם סדר עולם ר' יוסי" שבציטוט רשב"ם, אינה מופיעה בנוסח התלמוד שלפנינו. על פי מקורות אלו סבר י"ל צונץ, כי ר' יוסי הוא מחבר סדר עולם, וכי אמירות בחיבור המובאות בשם חכמים המאוחרים לר' יוסי הן תוספות מאוחרות. ד"ב רטנר סבר, כי כוונת ר' יוחנן לא הייתה שר' יוסי עצמו חיבר את כל סדר עולם, אלא שרבי יוסי היה התנא שהניח את היסוד לחיבור וקיבץ מאמרים בעלי אופי היסטורי וכרונוגרפי ממקורות שונים. רטנר שיער, כי החיבור נערך בשלב מאוחר יותר, ושר' יוחנן עצמו ערך את סדר עולם, כשהוא נעזר בדברי ר' יוסי ובדברי חכמים נוספים. ב"ז בכר סבר, כי רובו של החומר המצוי בסדר עולם קדום יותר לר' יוסי, וחומר זה נערך בבית מדרשו של רבי עקיבא, כשאחד מהחכמים הבולטים שעמלו על סידור החיבור היה ר' יוסי. אולם, בכר הוסיף כי החיבור המצוי בידינו אינו סדר עולם הקדום, מכיוון שנוספו בו מאמרים של חכמים המאוחרים לר' יוסי.

ח' מיליקובסקי (סדר עולם) סבר, כי סדר עולם הוא חיבור ייחודי בספרות חז"ל מבחינות שונות. אחד ההיבטים לייחודו של החיבור הוא דרך היווצרותו. בדרך כלל, מקובל לתאר את האדם שהביא חיבור מספרות חז"ל לידי גמר כ'עורך' או כ'מסדר', מכיוון שהיו לפניו מקורות רבים המיוחסים לחכמים שונים, שבאמצעות סידורם ועריכתם נבנה החיבור החדש. לדעת מיליקובסקי (סדר עולם), סדר עולם לא נוצר כתוצאה מאיסוף של מסורות כרונוגרפיות עצמאיות של חכמים שונים, אלא הוא חיבור אחיד שנוצר בידי מחבר אחד או קבוצה אחת של מחברים.7 על כך מצביעים, לדעתו, סגנון החיבור, אוצר המילים שבו והערות המופיעות בחלקים שונים של החיבור שלא ניתנות להבנה בהקשר המידי שלהן, אלא רק בהשוואה לפסקאות אחרות בחיבור. מיליקובסקי (סדר עולם) סבר, כי אמירתו של ר' יוחנן בתלמוד הבבלי המייחסת את החיבור לר' יוסי, אינה תיאור של ר' יוסי כמחבר סדר עולם, אלא תיאור של רבי יוסי כמוסר סדר עולם, כלומר, רבי יוסי היה החכם המרכזי שלמד את החיבור, מסר אותו לתלמידים, והוסיף לחיבור הערות. מתוך 19 מימרות שמובאות מפי תנאים, תשע מיוחסות לרבי יוסי. אולם מיליקובסקי (סדר עולם) ציין, כי אף אחת מהמימרות המיוחסות לתנאים אינה שייכת לרובד הכרונולוגי של החיבור, כלומר, גם אם משמיטים את כולן, הרצף הכרונולוגי המשתקף בחיבור, לא נפגע. לדעתו, לרבי יוסי היה תפקיד משמעותי בלימוד ובהעברת החיבור, והוא אף הוסיף לחיבור תוספות משל עצמו, ולכן תלמידיו של רבי יוסי, או עורך מאוחר יותר, הוסיפו את שמו של רבי יוסי לחיבור. מיליקובסקי (סדר עולם) הסיק, כי עיקרו של החיבור היה מגובש עוד קודם לתקופת רבי יוסי, ושיער כי רבי יוסי העניק לחיבור את המבנה שלו כפי שאנחנו מכירים אותו. עם זאת, החיבור עבר עוד כמה שינויים והוכנסו בו תוספות לאחר רבי יוסי.

לשון המדרש

שפתו של סדר עולם היא עברית, בדומה לשפת המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה, אם כי יש בחיבור כמה פעלים ומשפטים בארמית. מיליקובסקי (סדר עולם) ציין, כי אחת התופעות המייחדות את לשון סדר עולם היא העירוב בין לשון מקראית לבין הרחבה ופירוש בלשון חכמים המשתלבים זה בזה באותו המשפט. תופעה זו אינה רווחת בספרות חז"ל, אך היא נפוצה בחלק מספרות הבית השני, כדוגמת מגילת המקדש. אוצר המילים בסדר עולם תואם לשאר ספרות התנאים, אולם ניתן לזהות בו תופעות ייחודיות, לדוגמה: הפועל 'שטפ' משמש באופן יחידני בסדר עולם, במשמעות נלחם והכניע את האויב, בהשפעת הפסוק המתאר את בואו של מלך אשור למלחמה על יהודה: "וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע" (ישעיהו ח', ח). פועל זה מופיע מספר פעמים בסדר עולם, לדוגמה: "שטף שבנא הסוכן וסיעתו, והלך לכוש ונטל חמדת כל הארצות, ובא לו לירושלם".8 מיליקובסקי (סדר עולם) ראה בשימוש היחידני בפעלים מסוימים בחלקים שונים של החיבור אישוש להשערה, כי החיבור נוצר בידי מחבר אחד.

זמן המדרש ומקומו

שאלת זמנו של המדרש תלויה בשאלת ייחוסו של המדרש לתנא רבי יוסי. רוב החוקרים מסכימים, כי עיקרו של החיבור נוצר בתקופת התנאים. רטנר סבר כי ר' יוחנן ערך את סדר עולם.9 ש' מירסקי ראה בסדר עולם חיבור השייך לתקופת חכמי יבנה, כחלק ממפעלם בסידור התורה שבעל פה. לדעתו, חכמי יבנה שאפו ליצור כרונוגרפיה מקראית-יהודית כצורך שעה, שתשמש כנגד אבות הכנסייה הנוצרית אשר דרשו את פסוקי המקרא על מנת להתאים את תקופת ימות המשיח לפי המסורה היהודית, לתחילת מניין השנים הנוצרי.

מיליקובסקי (כרונוגרפיה) נמנע מלקבוע טווח זמן מדויק ליצירת החיבור, אך הוא מציין כי זהו חיבור שנוצר בתקופת התנאים. זאת בשל לשונו של המדרש, אזכור שמות תנאים בחיבור, מקבילות המשותפות בין סדר עולם לחיבורים אחרים מספרות התנאים וציטוטים מתוך סדר עולם המובאים כברייתות בחיבורים אחרים. מיליקובסקי (תוספתא) טען, כי ניתן להוכיח שעורך התוספתא למסכת סוטה עשה שימוש בסדר עולם, כלומר, שסדר עולם היה ערוך סמוך לסיום עריכת המשנה. מיליקובסקי (תוספתא) הראה, כי פסקות אחדות בתוספתא סוטה, המקבילות לפסקות בסדר עולם, אינן מובנות כשלעצמן, אלא רק בהשוואה לפסקה המקבילה בסדר עולם ולהקשרן שם.10 מיליקובסקי (כרונוגרפיה) שיער, כי ההתעניינות בכרונוגרפיה בתקופה זו נבעה מכמה גורמים אפשריים: השפעת ההיסטוריונים היווניים שחיברו כרונוגרפיות לתקופות קדומות; השפעת העיסוק המוגבר במשיחיות ובחישובי קץ, שבאה לידי ביטוי בחיבורים שונים מהמאות האחרונות של הבית שני, והלימוד והעיסוק במקרא, שהוביל לניסיון להבין את הפסוקים במציאות שלהם, ולא רק להעבירם לעולמו של הלומד.

 

1.     החכם הראשון שכינה את החיבור 'סדר עולם רבה' היה אברהם בן נתן הירחי בספר המנהיג.

2.     ראה להלן.

3.     דפוס מנטובה 1513.

4.     יבמות פב ע"ב; נידה מו ע"ב.

5.     בבא בתרא קכד ע"ב.

6.     סנהדרין פו ע"א.

7.     על חיבורים נוספים בספרת חז"ל, שייתכן שנוצרו בידי מחבר ולא בידי עורך, ראה במבוא לסדר אליהו ובמבוא לפרקי דרבי אליעזר.

8.     סדר עולם פרק כג, מהד' רטנר עמ' 101.

9.     אם כי גם רטנר כתב כי עיקרו של החיבור קודם לחיבור המשנה.

10.   מיליקובסקי (מכילתא) הראה גם, כי סדר עולם שומר על מסורת מקורית יותר ביחס לתקופת השעבוד של בני ישראל במצרים, לעומת המסורת המצויה במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי. הוא ציין, כי ייתכן שעורך מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי עשה שימוש בסדר עולם עצמו, או במקור אחר הזהה כמעט לסדר עולם.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4