List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

 

מדרש מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי [מכילתא דרשב"י] הוא מדרש תנאים לספר שמות. המכילתא דרשב"י נקראת גם 'מדרש הלכה' מכיוון שהיא כוללת פרשנות לחלקים ההלכתיים של ספר שמות. אולם, בהיותה מדרש פרשני, כלומר, מדרש המבאר את פסוקי החומש לפי סדרם, מפרשת המכילתא גם את החלקים הסיפוריים של ספר שמות, ולכן כוללת גם דברי אגדה רבים. המכילתא דרשב"י נערכה בארץ ישראל במהלך המאה השלישית לספירת הנוצרים, אך היא נחשבת למאוחרת יחסית לשאר מדרשי התנאים. המכילתא דרשב"י שייכת לקבוצת המדרשים המיוחסים לבית מדרשו של רבי עקיבא.1 שמות החכמים המופיעים בה הם מבית מדרשו של רבי עקיבא, אולם מוזכרים בה גם חכמים מבית מדרשו של רבי ישמעאל. המכילתא דרשב"י עושה שימוש בדרכי הדרשה המיוחסות לרבי עקיבא, אך יש בה גם דרשות שהם פשוטו של כתוב, כשיטת רבי ישמעאל.2

גילוי המדרש מחדש

המכילתא דרשב"י היתה ידועה לגאונים ולחכמי ימי הביניים והם הרבו לצטט ממנה, אולם היא לא הודפסה עם שאר המדרשים בתחילת המאה ה-16, ומאז נחשבה לאבודה. מ' איש שלום היה הראשון שהחל ללקט ציטוטים מהמכילתא דרשב"י מתוך ספרות הראשונים. י' לוי גילה כי ציטוטים אלו מופיעים גם בתוך מדרש הגדול לספר שמות,3 והחל לשחזר את המכילתא דרשב"י על פי מדרש הגדול. אולם, בעל מדרש הגדול לא ציין את המקורות מהם לקח את המדרשים, ואף עיבד, קיצר ותיקן את מקורותיו, והשחזור של המכילתא דרשב"י היה אפוא מסופק. ד"צ הופמן הוציא מהדורה ראשונה של המדרש ב-1905, בהתבסס על ציטוטים מתוך כתב יד של מדרש הגדול וכן על עוד שלושה קטעי גניזה שפורסמו בידי ש' שכטר, וכללו קטעים של המכילתא דרשב"י עצמה. לאחר פרסום המהדורה הראשונה התגלו עוד קטעי גניזה של המכילתא דרשב"י שהכילו יותר ממחצית הספר,4 והתגלו עוד ציטוטים מן המכילתא בספרות הראשונים. הגילויים החדשים הובילו את י"נ אפשטיין להוציא מהדורה נוספת של המדרש, המבוססת הן על 95 דפים וקטעי דפים מהמכילתא שרובם התגלו בגניזה, והן על שחזור הקטעים החסרים של המכילתא מתוך חמישה כתבי יד של מדרש הגדול. י"נ אפשטיין הספיק להכין רק כמה עמודים ראשונים של הספר, ולאחר פטירתו הושלמה העבודה על ידי תלמידו ע"צ מלמד ויצאה לאור ב1955. לאחר פרסום המהדורה נמצאו עוד מספר קטעי גניזה,5 אך חלקים גדולים של המכילתא עדיין אבודים והיא טרם התגלתה בשלמותה.

שם המדרש וייחוסו

מכילתא היא המילה הארמית 'מידה' במשמעות של שיטה, חוק.6 המדרש היה הידוע בימי הביניים גם בשמות: 'ספרֵי דבי רב', 'מכילתא דרבי עקיבא' 'ומכילתא דסניא' (מכילתא של הסנה).

השמות 'מכילתא דרשב"י', ו'מכילתא דסניא' נובעים ממשפטי הפתיחה של המדרש – פרשנות על שמות ג, העוסק בהתגלות ה' למשה בסנה. רבי שמעון בר יוחאי הוא החכם הראשון המוזכר במדרש ולכן המדרש כולו נקרא על שמו.7

ל' גינצבורג סבר כי המכילתא קרויה על שמו של רשב"י מכיוון שיצאה מבית מדרשו. הסתמות שבה (ההלכות המובאות בלא שם אומרן), טען ל' גינצבורג, הן כדעת רבי שמעון, כיוצא מהשוואה למקורות נוספים. י' לוי טען כי  הסתמות המופיעות במכילתא דרשב"י תואמות במקרים רבים את  תני דבי חזקיה (אמורא מהדור הראשון) בתלמודים ובמדרשים, ולכן יש לראות בחזקיה את עורך  המכילתא. אולם, י"נ אפשטיין הראה ציטוטים רבים מפי תני ר' שמעון ותני רב חזקיה שאינם  מופיעים במכילתא דרשב"י, ויתר על כך, הם אף חולקים על הדעה במכילתא דרשב"י. מכאן הסיק י"נ אפשטיין כי המכילתא אינה מבית מדרשו של ר' שמעון מחד, והיא לא נערכה על ידי רב חזקיה מאידך, אלא המכילתא דרשב"י עשתה שימוש בדרבי רבי שמעון ובדברי רב חזקיה כמו בדברי חכמים אחרים, ולפעמים גם הביאה סתמות מפיהם.

זמן המדרש

הדעה הרווחת במחקר לגבי זמן עריכתם של מדרשי התנאים היא במהלך המאה השלישית. אולם, החוקרים הצביעו על גורמים שונים המצביעים על עריכה מאוחרת של המכילתא דרשב"י יחסית לשאר מדרשי התנאים. י"נ אפשטיין טען כי החלק ההלכתי במכילתא דרשב"י הוא המאוחר ביותר ממדרשי התנאים של בית מדרשו של רבי עקיבא שכן הוא עשה שימוש בספרא, בספרֵי ובתוספתא כלשונם, כלומר החיבורים הללו היו לפניו חתומים וערוכים. צ"א יהודה ערך השוואה מקיפה בין המכילתא דרבי ישמעאל והמכילתא דרשב"י בדרשות על עבד עברי והסיק כי המכילתא דרשב"י נערכה מאוחר יותר. ב' דה פריז טען כי הדרשות במכילתא דרשב"י אינן מקבילות לדרשות במכילתא דרבי ישמעאל אלא מעבדות אותן. ח"י לוין בדק את ציטוטי המשנה במכילתא דרשב"י ואת האופן שהמכילתא מפרשת אותם, והגיע למסקנה כי פעולת עורך המכילתא ביחס למשנה דומה מאוד לפעולתם של האמוראים: המכילתא דרשב"י מנסחת מחדש את המשנה, מוסיפה פירוש למשנה, מפשטת משניות קשות, מיישבת סתירות בין משניות על ידי אוקימתות ופוסקת הלכה על פי דעה אחת במשנה. מכאן הסיק ח"י לוין כי עורך המכילתא דרשב"י היה אמורא.8 א"ח בורגנסקי בחן את דרכי העריכה של המכילתא דרשב"י על פי סוגיה הילכתית אחת והסיק כי בפני עורך המכילתא דרשב"י היו מצויים קטעים הלכתיים רבים ממקורות שונים שבהם הוא עשה שימוש נרחב. מקורות אלו כוללים בין השאר את המשנה, התוספתא, דרשות ממכילתא דר"י,  ויתכן אפילו סוגיות בבליות. כמו כן, א"ח בורגנסקי מציין כי יתכן וחלק ממקורות אלו היו כבר ערוכים ברמה ראשונית. ל' אליאס בר- לבב חקרה את דיני נזיקין במכילתא דרשב"י,9 וציינה אף היא שהמכילתא דרשב"י עושה שימוש במשנה ובתוספתא כשהם היו כבר חיבורים חתומים. לטענתה, עורך המכילתא דרשב"י מעבד את המשנה ולעיתים משנה את ספר הדרשות במכילתא על מנת להביא את ההלכות על פי הסדר שבו הן נדונות במשנה. אולם, לדעתה, עורך המכילתא דרשב"י נשען בעיקר על התוספתא (ולא על המשנה) כמקור ההילכתי לדיני נזיקין. המובאות מן התוספתא רבות יותר מאלו של המשנה ולעיתים התוספתא משולבת במכילתא דרשב"י כלשונה ללא כל עיבוד. עם זאת ל' אליאס בר- לבב לא קיבלה את דעתו של ח"י לוין כי עורך המכילתא דרשב"י היה אמורא, והיא סברה שהמכילתא דרשב"י אמנם מאוחרת יחסית לשאר מדרשי התנאים, אך היא עדיין חיבור תנאי. מ' כהנא, שהתמקד בדרשות האגדה על פרשת עמלק, מצביע אף הוא על עריכה מאוחרת של המכילתא דרשב"י, ביחס למכילתא דרבי ישמעאל.

סימן נוסף לאיחור המכילתא דרשב"י ניתן למצוא בשתי יחידות האגדה הפותחות את המכילתא. יחידות אלו, העוסקות במעמד הסנה ובבחירת משה לשליח שיגאל את ישראל, אינן מפרשות את הפסוקים לפי סדרם כדרך המכילתא, אלא דנות בנושא רעיוני אחד, אגב הדיון בפסוק הראשון של הסדר המקראי. תופעה זו של דרשה אגדית על פסוק הסדר נדירה במדרשי התנאים, אבל מפותחת מאוד במדרשי האמוראים, דוגמת ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא, ומאוחר יותר גם בספרות התנחומא.

1    הקריטריונים לחלוקה, רשימת המדרשים על פי בתי המדרש וגישות במחקר החולקות על כך ראו בהרחבה במבוא למדרשי התנאים.

2    על דרכי הדרשה של רבי עקיבא ורבי ישמעאל ראו במבוא למדרשי התנאים.

3    מדרש הגדול הוא אוסף מדרשים תימני שקובץ על ידי ר' דוד בן עמרם העדני שפעל במאה ה 13  בתימן. ראו במבוא למדרש הגדול.

4    הקטעים החדשים נמצאו בספריות שונות ברחבי העולם, אולם חלקם הגדול היו שייכים לאותו כתב היד. לעיתים חצי אחד של הדף נמצא בספריה אחת וחציו השני בספריה אחרת!

5 ראו למשל, מ' כהנא, קטעי מדרשי הלכה מן הגניזה, ירושלים תשס"ה.

6    ראו במבוא למדרשי התנאים.

7    התופעה  ששם המדרש נקבע  לפי החכם הראשון שמוזכר בו קיימת במדרשים נוספים, ראו לדוגמא במבוא למכילתא דרבי ישמעאל ובמבוא לפסיקתא דרב כהנא.

8    ח"י לוין  התמקד במחקרו בדרך שבה המכילתא דרשב"י מצטטת את המשנה ולכן הוא מסייג את מסקנתו לחלק של פירושי המשנה המצויים במכילתא דרשב"י בלבד.

9    במסגרת עבודת דוקטור שכתבה על המכילתא דרשב"י. לאחר פטירתה בטרם עת עבודתה הושלמה בידי מ' כהנא.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4