List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

מדרש מכילתא דרבי ישמעאל הוא מדרש תנאים לספר שמות, מבית מדרשו של רבי ישמעאל. המדרש נקרא גם 'מדרש הלכה' שכן הוא כולל פרשנות לחלקים ההלכתיים של ספר שמות. אולם, מאחר שזהו מדרש פרשני, כלומר, מדרש המבאר את פסוקי החומש לפי סדרם, הריהו  מפרש גם את החלקים הסיפוריים של ספר שמות, ולכן הוא כולל גם דברי אגדה רבים.1 המכילתא דרבי ישמעאל נערכה בארץ ישראל, כפי הנראה במהלך המאה השלישית לספירת הנוצרים, והיא ממדרשי התנאים הקדומים.

שם המדרש וייחוסו

משמעות המילה הארמית 'מכילתא' היא מידה, שיטה, במשמעות של חוק.2 האמוראים משתמשים במונח מכילתא על מנת לציין קובץ של הלכות.3 בתקופת הגאונים, מכילתא (או בצורת הרבים מכילאתא) מציינת את הפירוש ההלכתי לחומשים שמות עד דברים. המכילתא כונתה בתקופת הגאונים 'מכילתא ואלה שמות' 'ומכילתא דארץ ישראל'. השם 'מכילתא דרבי ישמעאל' מופיע לראשונה אצל רב נסים גאון מקירואן4. המכילתא נקראת על שמו של רבי ישמעאל, ככל הנראה מכיוון שהוא מוזכר בדרשה הראשונה בחיבור, בדומה לחיבורים רבים נוספים הנקראים על שם החכם הראשון המוזכר בהם.5 אולם, במקרה זה השם נושא משמעות נוספת, מכיוון שהמכילתא דרבי ישמעאל משויכת לקבוצת מדרשי התנאים מבית מדרשו של רבי ישמעאל.6 פעמים רבות משפטים המופיעים במכילתא דרבי ישמעאל ללא שם אומרם, מופיעים בתלמודים ובמדרשים מפי רבי ישמעאל או מבית מדרשו. (עם זאת, קיימים גם 'תני רבי ישמעאל' ו'תנא דבי רבי ישמעאל' במדרשים ובתלמודים שאינם  מופיעים במכילתא דרבי ישמעאל, ולעיתים הם אף מנוגדים לה). החכמים המוזכרים במכילתא, המונחים המופיעים בה והשיטה הדרשנית תואמים את שיטת בית מדרשו של רבי ישמעאל.7

זמן המדרש

הדעה הרווחת במחקר היא כי מדרשי התנאים נערכו במהלך המאה השלישית לספירת הנוצרים. אולם, יש גורמים המצביעים על קדימותה היחסית של מכילתא דרבי ישמעאל ביחס לשאר מדרשי התנאים. י"ב לויטרבך, שהתקין מהדורה ביקורתית למכילתא דרבי ישמעאל, סובר כי המכילתא היא הקדומה ביותר מבין מדרשי התנאים, שכן ניתן לזהות בה הלכות קדומות שלעיתים סותרות הלכות מאוחרות יותר, ואף אגדות קדומות שאין להן מקבילות במקורות אחרים, וכן גם פרשנות מקראית קדומה. החלקים הקדומים שייכים, לדעתו, לדורו של רבי ישמעאל ותלמידיו,8 אך המדרש עבר עריכות נוספות בזמן מאוחר יותר. אחת מעריכות אלו התבצעה, לדעתו, בבית מדרשו של רבי יוחנן בר נפחא,9 מכיוון שישנה התאמה בין דבריו במקומות שונים בספרות חז"ל לאמירות אנונימיות במכילתא דרבי ישמעאל.

ב"ז ואכולדר ניסה לערער על האותנטיות של המכילתא דרבי ישמעאל וטען כי בפני עורך המדרש עמדו המשנה, התוספתא, התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, בראשית רבה, אבות דרבי נתן, מסכת שמחות, מסכת גרים, ועוד. לטענתו, עורך המכילתא בנה את המדרש מתוך החומרים האמוראיים שמצא לפניו בצירוף חומרים שהמציא, אך כדי להאדיר את המדרש הוא הציג אותו כמדרש קדום מתקופת התנאים.10   אולם, דעתו נדחתה על ידי החוקרים.

 

 

 

1    דברי האגדה במכילתא דרבי ישמעאל מהווים כ 45% מכל המדרש.

2    ראו במבוא למדרשי התנאים.

3    לדוגמא: בבבלי גיטין מד ע"א אומר ר' ירמיה לר' זריקא 'פוק עיין במכילתך נפק דק ואשכח'. ופירש רש"י על אתר 'מכילתך- במשנה הסדורה לך'. וכן במדרש ויקרא רבה פרשה ג, מהד' מרגליות עמ' נה :'טוב מלא כף נחת' טוב מי שהוא שונה הלכות ומידה ורגיל ממי ששונה הלכות ומידה ותלמוד ואינו רגיל'. ופירש ר' נתן הבבלי בעל מילון הערוך 'טוב מי ששונה משניות ומכילתות כלומר מדרשות כעין מכילתא ומרגילן בפיו'.

4    במפתח למנעולי התלמוד, שבת קו ע"ב.

5    התופעה ששם החיבור נקרא על שם החכם הראשון המוזכר בו קיימת גם במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, מדרש בראשית רבה ומדרש פסיקתא דרב כהנא. ראו במבואות למדרשים אלו.

6    שיוכה של המכילתא דרבי ישמעאל לבית מדרשו של רבי ישמעאל לא נובעת משם החיבור אלא ממאפיינים שונים בחיבור עצמו. על הקריטריונים לחלוקה, רשימת המדרשים על פי בתי המדרש וגישות במחקר החולקות על כך, ראה בהרחבה במבוא למדרשי התנאים.

7    על דרכי הדרשה של רבי עקיבא ורבי ישמעאל ראו במבוא למדרשי התנאים.

8    לדעת י"ב לויטרבך למכילתא דרבי ישמעאל הוכנסו חומרים מבית מדרשו של רבי עקיבא כבר בעריכה הראשונה בדורו של רבי ישמעאל ותלמידיו.

9    רבי יוחנן היה מגדולי אמרואי ארץ ישראל ונחשב לאחד ממסדרי התלמוד הירושלמי. הוא חי בארץ ישראל במאות ה2-3 לספירת הנוצרים.

10 טענות דומות ביחס למדרשים מאוחרים המציגים עצמן כמדרשים קדומים, ראו לדוגמא במבוא לסדר אליהו ובמבוא לפרקי דרבי אליעזר.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4