מדרש פסיקתא דרב כהנא
עדכון אחרון: 17/03/2016
*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל בהוצאת מכללת הרצוג – תבונות 
פסיקתא דרב כהנא הוא מדרש אגדה ארץ ישראלי המורכב מדרשות על הקריאה בתורה בחגים, ועל ההפטרות שנקראו בשבתות מיוחדות לאורך השנה. הדרשות המקוריות במדרש נערכו במאה החמישית לספירת הנוצרים.
שמו של המדרש וייחוסו
משמעות השם 'פסיקתא' היא פרק או פרשה. כנראה, שמו של החיבור במקור נקרא פסיקאתא (צורת הריבוי של המילה 'פסיקתא' הארמית) כלומר, החיבור שכל פרק בו נקרא פסיקתא.1 השם 'פסיקתא דרב כהנא' מופיע לראשונה בתשובה של ר' משולם בן משה מהמאה ה-11, אך עוד קודם לכן המדרש מוזכר ומצוטט תחת השם 'פסיקתא' על ידי חכמי ימי הביניים החל ברב סעדיה גאון, במאה העשירית בבבל.
ייחוסו של החיבור לרב כהנא אינו ברור דיו. ישנם ששה חכמים הידועים לנו בשם רב כהנא אולם הם כולם בבליים בעוד שהמדרש נוצר בארץ ישראל. הועלו מספר הצעות להסבר שמו של החיבור:
- זהו מדרש האמוראים הקדום ביותר שהתחבר או נערך על ידי רב כהנא תלמידו של רב (במאה השלישית!)2
- רב כהנא צירף את הפרקים המרכיבים את החיבור לכדי מדרש מגובש.3
- שמו של החיבור נקרא כך מפני שבפסיקתא הפותחת את החטיבה הגדולה ביותר של החיבור (הדרשות על ההפטרות של הפורענות והנחמה, שלוש שבתות לפני תשעה באב ושבע שבתות שאחריה) מתחילה במילים: 'דברי ירמיהו' – ר' אבא בר כהנא פתח'.4
- שמו של רב כהנא מוזכר בשני כתבי יד של החיבור בתחילת הפסיקתא על ראש השנה שיתכן ועמדה בראש החיבור.5
- המדרש מיוחס לרב כהנא מפני שמוזכר בתלמוד הבבלי מסכת שבת (קנב, א) 'רב כהנא פסק סידרא קמיה רב'. כלומר, רב כהנא היה מסדר פרשיות בפני האמורא רב.6
זמנו ,מקומו ושפתו של המדרש
מקורו הארץ ישראלי של המדרש עולה ממבנהו המבוסס על סדר הקריאה בתורה ובהפטרות על פי המנהג הארץ ישראלי,7 משמות החכמים שמוזכרים בו שהנם ברובם חכמי ארץ ישראל ומלשונו של המדרש המורכבת מעברית, ארמית גלילית ומילים יווניות. שילוב לשוני זה מאפיין את המדרשים שנוצרו בארץ ישראל בתקופת האמוראים.
הקרבה המבנית והספרותית למדרש ויקרא רבה, והמקורות שעליו מתבסס המדרש, מצביעים על כך כי הוא נערך במאה החמישית במקביל (או מעט אחרי)8 מדרש ויקרא רבה.9
1 צונץ משער כי לכל פסיקתא ניתן שם נפרד ובשלב מאוחר יותר הוא הפך להיות שמו של החיבור כולו.
2 כך טען בובר.
3 כך סבורים ברוד וקפסטיין.
4 כך טוענים צונץ ובובר. אולם לא ברור מדוע שמו של החיבור קוצר ל'פסיקתא דרב כהנא'.
5 כך סבור מנדלבוים.
6 דעה זו מובאת על ידי מאק.
7 ראה להלן.
8 ישנן דעות במחקר כי ויקרא רבה מאוחר לפסיקתא דרב כהנא.
9 צונץ שיער כי הוא נערך סביב שנת 700, אולם הוא ציין כי הפייטן הארץ ישראלי הקליר הכיר את המדרש. מכיוון שהקליר מתוארך כיום לתקופה הביזנטית ניתן להקדים את עריכת המדרש גם על פי צונץ.
*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל בהוצאת מכללת הרצוג – תבונות