List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

 

מדרש ספרי דברים הוא מדרש תנאים לספר דברים, שחלקו ההלכתי הוא מבית מדרשו של רבי עקיבא. המדרש נערך בארץ ישראל במהלך המאה השלישית לספירת הנוצרים, כשאר מדרשי התנאים.

שם המדרש וייחוסו

משמעות השם ספרֵי בארמית הוא ספרים. בתלמודים ציין השם ספרי אוסף של קבצים הלכתיים לספרים שמות במדבר ודברים. בסוף תקופת הגאונים ציינו החכמים בצפון אפריקה, ואחריהם רב חכמי ימי הביניים באירופה, בשם זה את מדרשי ההלכה לחומשים במדבר ודברים בלבד. למרות השם הזהה, המדרשים לבמדבר ולדברים הם מדרשים שונים מבתי מדרש שונים.

המדרש מתחלק באופן ברור לחלק הלכתי, המהווה את חלקו המרכזי של המדרש, ולחלקים האגדיים, המרוכזים בתחילתו ובסופו. 1 רוב החוקרים מסכימים כי החלק האמצעי הכולל את רוב החלק ההלכתי במדרש (פיסקאות נט- קג) הוא מבית מדרשו של רבי עקיבא. כמו כן מקובל במחקר שהפיסקאות הדורשות את פרשת שמע ופרשת היה אם שמוע (פיסקאות לא- לו, מא- מז הם מבית מדרשו של רבי ישמעאל. אמנם, בתוך החלקים ההלכתיים מצויים כמה קטעים עם מאפיינים מבית מדרשו של רבי ישמעאל. א"א פינקלשטיין הדפיס קטעים אלו במהדורתו באות קטנה. אולם, מ' כהנא הראה כי מקורם של קטעים אלו הוא במכילתא דברים (מבית מדרשו של רבי ישמעאל) והם נוספו רק בחלק מכתבי היד של המדרש.

החוקרים נחלקו לגבי מקורן של החטיבות האגדות שבראש המדרש ובסופו. ד"צ הופמן סבר כי החלק הראשון של המדרש (פיסקאות א- נח) הוא מבית מדרשו של רבי ישמעאל והחלק האחרון (פיסקאות קד- קנז) הם מבית מדרשו של רבי עקיבא. אולם מאוחר יותר הוא שינה את דעתו וטען שגם החלק האחרון הוא מבית מדרשו של רבי ישמעאל.  י"נ אפשטיין בעקבותיו, סבר כי החלק האגדי שבראש המדרש הוא מבית מדרשו של רבי ישמעאל, אך חלק זה לדעתו מסתיים סוף פיסקא נד.2  אולם, א' גולדברג חלק על דעתם וסבר שכל המדרש, גם החלקים האגדיים שבראש המדרש ובסופו (פרט לפיסקאות הדורשות את פרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע) הם מבית מדרשו של רבי עקיבא. מ' כהנא מציין כי רוב המאפיינים שמבחינים בין בית מדרשו של רבי עקיבא ושל רבי ישמעאל לא חלים על החלקים האגדיים, ונראה כי דרשות האגדה במדרשי התנאים ככלל ובמדרש ספרי דברים בפרט, נובעות ממקור משותף לשני בתי המדרש.3

ד"צ הופמן טען כי ספרי דברים נערך על ידי ר' יוחנן בר נפחא תלמידו של ר' חזקיה, והוא מבסס את דעתו על ציטוטים מהמדרש המופיעים בתלמוד הירושלמי מפי ר' חזקיה. אולם, י"נ אפשטיין סבר כי דברי ר' יוחנן בתלמוד הבבלי (סנהדרין פו ע"א) 'סתם ספרי ר' שמעון', (כלומר, שהאמירות האנונימיות המופיעות במדרש הן מפי רבי שמעון בר יוחאי), חלים בצורה הטובה ביותר על החלק ההלכתי של ספרי דברים.4 ואמנם יש ציטוטים אנונימיים מספרי דברים המופיעים במקורות אחרים מפי רבי שמעון בר יוחאי. י"נ אפשטיין הניח כי ספרי דברים נלמד בבתי המדרש של ר' חזקיה ושל רבי ולכן יש דרשות מן הספרי המצוטטות בתלמודים בשמם של ר' חזקיה ורבי, למרות שלא הם ערכו את החיבור. א"א פינקלשטיין זיהה במדרש הלכות קדומות הנוטות לשיטת בית שמאי, וכנגד שיטת בית הלל, ושיער כי המדרש החל להיווצר על ידי רבי אליעזר בן הורקנוס שנטה, לדעתו, לשיטת בית שמאי. הוא סבר, כי המדרש נלמד בבית מדרשו של רבי עקיבא, שהוסיף, תיקן והתאים את ההלכות על פי שיטת בית הלל, אך עדיין נותרו בו עקבות לעריכה הקדומה יותר שצידדה בבית שמאי.5

זמן המדרש, מקומו ולשונו

ספרי דברים, כמו שאר מדרשי התנאים, נערך על פי הדעה הרווחת במחקר בארץ ישראל במהלך המאה השלישית לספירת הנוצרים. לשון המדרש, היא עברית הזהה ללשון המשנה והתוספתא, בצירוף מילים יווניות ולטיניות.6 כתב יד וטיקן 32, הוא כתב היד הקדום והחשוב ביותר של ספרי דברים, משמר מאפייני לשון ייחודיים של העברית בתקופת התנאים.7

1   האגדה מהווה כמחצית מהיקף המדרש כולו.

2    י"נ אפשטיין התבסס על קטע גניזה שפרסם ש' שכטר, של מדרש מכילתא דברים מבית מדרשו של רבי ישמעאל, (ראו במבוא למכילתא דברים). בעד נוסח זה החומר האגדי דומה לזה שבספרי דברים עד פיסקא נד, אך מפיסקא נה הוא שונה.

3  מ' כהנא מסביר את השינוי בסגנון המדרש בתחילת פיסקא נה במעבר שבין חומר אגדי שלא שייך לאף אחד מבתי המדרש לחומר הלכתי שתואם את בית מדרשו של ר' עקיבא.

4    וראו גם המבוא לספרי במדבר וספרי  זוטא.

5    מ' כהנא סבור, כי בספרי דברים אין יותר הלכות קדומות מאשר במדרשי הלכה אחרים, וכי הוכחותיו של א"א פינקלשטיין בדבר זיקה לבית שמאי אינן עומדות בפני הביקורת.

6    ראו במבוא למדרשי התנאים.

7    ראו במבוא למדרש ספרי במדבר.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4