List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

 

מדרש אבכיר הוא מדרש אגדה אבוד, כלומר, מדרש שלא הגיע לידינו אף עד נוסח שלו, והעדויות עליו הן ממקורות עקיפים בלבד, כלומר ציטוטים מתוך המדרש בחיבורים שונים. ע' גאולה (אבודים) ריכז את המובאות מן המדרש, והצביע על כך שהמקורות המזכירים את המדרש הם מאשכנז סביב המאה ה-13. המדרש נערך ככל הנראה באיטליה בסוף המאה העשירית.

שם המדרש

משמעות השם אבכיר היא ראשי תיבות של המילים – אמן במהרה כן יהי רצון.1 יש עדויות לכך שמילים אלו היו תבנית חוזרת בסיומן של דרשות נחמה במדרש. שם המדרש מופיע בסגנונות שונים: 'אביכיר', 'אכביר', 'אכיר', 'אבוכיר'. גאולה (אבודים) שיער, כי שם זה ניתן למדרש בידי המעתיקים, ולא יצא מידי עורך המדרש.

לשון המדרש

לשון המדרש היא בעיקר עברית, המתאפיינת בחזרה לשימוש בצורות מלשון המקרא (כגון – 'אדם גדול', במשמעות של עשיר), אך בעיקרה היא עברית של לשון חכמים. כמו כן, יש במדרש מעט ארמית ומילים יווניות ורומיות, שמקורן ככל הנראה במקורות שעמדו בפני עורך המדרש. סגנון המדרש מאפיין את המדרשים המאוחרים: הוא מכיל שאלות רטוריות (כגון – 'מפני מה', 'מה ראה הקב"ה'), מילות פניה ('מיד', 'באותה שעה') וכן מונחי מדרש מאוחרים האופייניים לספרות התנחומא ('אמרו חכמים', 'רבותינו בעלי אגדה אומרים').

זמן המדרש ומקומו

המדרש נזכר לראשונה בסוף המאה ה-12 באשכנז, בספר ייחוסי תנאים ואמוראים של ר' יהודה ב"ר קלונימוס משפירא, אשר הזכיר את המדרש וציטט ממנו. גם תלמידו, ר' אלעזר מוורמס (הרוקח), וחלק מתלמידי הרוקח ציטטו מן המדרש והסתמכו עליו בהלכה ובקבלה. המקור העיקרי לשחזור המדרש הוא המובאות מתוכו בתוך ילקוט שמעוני.2 כל המובאות מן המדרש במאה ה-13 הן מאשכנז בלבד, ובקרב חוג מצומצם יחסית של חסידי אשכנז. גאולה שיער, שכבר בתקופה זו היו למדרש עותקים מועטים בלבד. החל מהמאה ה-16 מופיעות ידיעות על הימצאות המדרש באיטליה ובמצרים, אך לא השתמשו בו רבים. המובאות האחרונות מן המדרש הן בידי ר' אברהם העלין, מן המאה ה-18 בפולין, בפירושו זרע אברהם למדרש רבה, אך לא ברור אם אכן היה כתב יד של המדרש בידו, או שהוא הביא ממנו מובאות מכלי שני.

החוקרים העלו השערות שונות ביחס לזמנו ולמקומו של המדרש. רוב החוקרים סברו שהוא נערך בין המאה ה-11 למאה ה-13. כמה חוקרים הצביעו על ארץ ישראל ועל איטליה כמקום יצירת המדרש, אך השערות אלו התבססו בחלקן על מובאות שמקורן במדרש מסופק. גאולה (אבודים) סבר, כי המדרש נוצר באיטליה, ועל כך מעידים לדעתו, תפוצתו של המדרש בקרב חסידי אשכנז, אשר ינקו מהיצירה היהודית באיטליה; דרשות המשקפות פולמוס עם הנוצרים; סממנים ראליים המעידים על סביבה ביזנטית; השפה העברית של המדרש המכילה גם לעזים יווניים-רומיים; מקורות המדרש המבוססים על מדרשי ארץ ישראל, התלמוד הירושלמי וספרות ההיכלות; ענייני הלכה ומנהג התואמים את מנהג איטליה, וכן מבנה המדרש, שהתבסס ככל הנראה על חלוקת המקרא לסדרים, כפי המנהג הארץ ישראלי, שהמשיך להתקיים בקהילות היהודיות באיטליה. גאולה סבר, כי המדרש נערך בסוף המאה העשירית, ועל כך מעידים, לדעתו, חיבורים מסוף המאה ה-11 שעשו שימוש במדרש, כדוגמת ילקוט לקח טוב; לשונו וסגנונו של המדרש, וכן דרשה משיחית המכילה תאריך שמעיד על כתיבתה בשנת 985. גאולה ציין, כי ייתכן שחלק מן הדרשות במדרש נערכו בזמן מוקדם יותר.

 

1.     לפירוש השם יש שתי עדויות מפורשות בפירוש התפילה לרוקח. מובא בידי נ' בריל (N. Brüll,
Jahrbücher für Jüdische Geschichte und Literatur I, 1874, p. 146) אולם הוא קרא "אמן בימינו כן יהי רצון"; וראה גאולה, אבודים, חלק ב מובאות, ובעדות מפי אחד מתלמידי הרוקח. י"ל צונץ, שלא הכיר עדויות אלו, שיער שהמדרש נקרא כך מפני שהוא התחיל במילים 'אבכיר כיולדה'.

2.     ר' שמעון מפרנקפורט, בעל ילקוט שמעוני, ציין את המקורות למדרשים שהביא בילקוטו, ומקובל על רוב החוקרים שציטוטיו מן המקורות שעמדו לפניו הם מדויקים. ראה במבוא לילקוט שמעוני.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4