List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

ילקוט שמעוני הוא חיבור רחב היקף המרכז מאמרי חז"ל בהלכה ובאגדה על חמישה חומשי תורה, על נביאים ועל כתובים, לפי סדר הפסוקים. מחבר ילקוט שמעוני ציין את מקור הדרשות, והוא שמר בדרך כלל על הנוסח המקורי שלהן. בין מקורותיו של ילקוט שמעוני מצויים מדרשים שאבדו במרוצת הדורות, וציטוטים מתוכם בילקוט שמעוני מאפשרים להכיר את המדרשים הללו ולעתים אף לשחזר אותם. ילקוט שמעוני נערך, ככל הנראה, בתחילת המאה ה-13 באשכנז, בידי ר' שמעון הדרשן מפרנקפורט.

שם הילקוט, ייחוסו ומקומו

ייחוס ילקוט שמעוני לחכם בשם ר' שמעון הדרשן מופיע לראשונה בהערת הסופר שהעתיק את כתב היד של ילקוט שמעוני לתורה בשנת 1308.1 אולם, זיהויו של ר' שמעון הדרשן וציון מקום מגוריו נעשו לראשונה על ידי ר' מאיר פרינץ, מדפיס הדפוס השני של הילקוט (בוונציה בשנת 1566). בשער הילקוט נכתב: "שחיבר רבנו שמעון ראש הדרשנים זצ"ל מק"ק פרנקפורט".2 י"ל צונץ העריך, שילקוט שמעוני התחבר בתחילת המאה ה-13,3 ולכן שיער כי החכם ר' שמעון הדרשן מפרנקפורט הוא ר' שמעון קרא שחי במאה ה-13 בדרום אשכנז. אולם, ש"י רפפורט הטיל ספק בזיהוי מחבר הילקוט ובתיארוכו, ושיער כי הילקוט התחבר בידי ר' שמעון, אביו של ר' יוסף קרא, בן דורו של רש"י, בראשית המאה ה-11. לדעתו, הכינוי 'קרא' מקביל לכינוי 'הדרשן', ומשמעו – חכם המפורסם בידיעת המקרא והמדרשים. חוקרים רבים התנגדו להשערתו של רפפורט, וביניהם א' עפשטיין, שסבר כי ילקוט שמעוני נוצר במאה ה-13.

זמן הילקוט

כאמור, צונץ שיער כי ילקוט שמעוני חובר בתחילת המאה ה-13. הילקוט חובר, לדעתו, לאחר תקופת הגאונים, שכן בתקופת הגאונים לא הייתה מצויה באשכנז ספרות מדרשית כה רחבה כזו שהייתה בידי מחבר הילקוט. הילקוט, לדעתו, מאוחר גם למאות ה-11 וה-12, שכן חכמים שפעלו במאות אלו, כגון רש"י ורבי נתן בעל הערוך, לא מזכירים אותו כלל. מעבר לכך, בילקוט שמעוני מוזכרים מדרשים מאוחרים, כמו מדרש דברי הימים של משה ומדרש אבכיר.4 כמו כן, הכינוי 'הדרשן', שהוצמד לשם מחבר הילקוט, מוכר באשכנז החל מן המאה ה-13. לדעת צונץ, תחילת המאה ה-13 היא המתאימה ביותר לתיארוך הילקוט: בשנת 1240 החלו רדיפות קשות כלפי היהודים באזור פרנקפורט, מקום מושבו של מחבר הילקוט, ורק ערב רדיפות אלו שררו במקום השקט והביטחון שהיו נחוצים לחיבור ילקוט רחב היקף שכזה.

רפפורט חלק על התיארוך של צונץ, והקדים את זמן חיבור הילקוט לתחילת המאה ה-11, מכיוון שהוא סבר, כאמור, כי ר' שמעון, אביו של ר' יוסף קרא, הוא מחבר המדרש. רפפורט ביסס את השערתו על מספר מקומות בפירושו של רש"י לתנ"ך, שבהם רש"י מביא דרשות מילקוט שמעוני ומייחס את הדברים לרבי שמעון. ברם, עפשטיין בדק את הציטוטים בפירושי רש"י שבהם מוזכר רבי שמעון, השווה אותם לילקוט שמעוני וטען כי באף אחד מהם לא ניתן לומר בוודאות שרבי שמעון המוזכר ברש"י הוא רבי שמעון קרא. זאת ועוד, ר' יוסף קרא, בנו של רבי שמעון, איננו מביא אפילו פירוש אחד משל אביו בכל פירושיו הרבים, דבר היכול אולי להעיד כי אביו כלל לא חיבר חיבור פרשני-מדרשי על התנ"ך. כמו כן מונה עפשטיין, בעקבות צונץ, מספר מדרשים מאוחרים המוזכרים בילקוט שמעוני המעידים כי הוא לא חובר לפני המאה ה-13, דוגמת דברים רבה ומדרש תדשא.5

ד' היימן תרם הוכחה נוספת לכך שמחבר ילקוט שמעוני איננו רבי שמעון, אביו של ר' יוסף קרא. הוא הראה, שלא רק שרש"י לא השתמש בילקוט שמעוני, אלא ההפך הוא הנכון: בעל ילקוט שמעוני השתמש בפירושי רש"י לתלמוד וב-26 מקומות הוא אף שיקע את פירוש רש"י מילה במילה בתוך הילקוט. היימן העלה "השערה רחוקה", כדבריו, כי מחבר ילקוט שמעוני אינו ר' שמעון הדרשן, שאינו מוכר לנו משום מקור אחר, אלא רבנו שמשון משאנץ, מחכמי התוספות שחי במאה ה-12 בצרפת.

ילקוט שמעוני היה כמעט בלתי-ידוע מזמן חיבורו ועד סוף המאה ה-15. במהלך תקופה זו סבלו יהודי אשכנז מרדיפות, ולכן גם היצירה התורנית בתקופה זו הייתה דלה. הציטוטים הראשונים מילקוט שמעוני מופיעים במאה ה-15 אצל סופרים מספרד, ביניהם דון יצחק אברבנאל.

לשון הילקוט

ילקוט שמעוני מכיל דרשות חז"ל ממקורות רבים: מדרשי הלכה, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי ומדרשי אגדה קדומים ומאוחרים. המקורות שבהם השתמש מחבר הילקוט לא עברו עיבוד, בדרך כלל, ולכן לשון הילקוט היא כלשון מקורותיו – עברית, ארמית גלילית, ארמית בבלית ומילים זרות.

 

1.     כתב יד אוקספורד 2637 שבבודליאנה. זהו כתב היד היחיד של ילקוט שמעוני על התורה.

2.     לא ברור על מה התבסס ר' מאיר פרינץ בקביעתו שמחבר הילקוט, ר' שמעון הדרשן, היה מהעיר פרנקפורט. זאת מכיוון שככל הנראה לא היו בידיו כתבי יד של ילקוט שמעוני, והוא הדפיס את הילקוט מתוך הדפוס הראשון שנדפס בסלוניקי ארבעים שנים קודם לכן, תוך הוספת שינויים ותיקונים. בדפוס הראשון של ילקוט שמעוני אין מידע על מחבר הילקוט, פרט לכינויו ר' שמעון הדרשן.

3.     ראה להלן בפרק זמן הילקוט.

4.     ראה במבואות למדרשים אלו.

5.     ראה במבואות למדרשים אלו.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4