List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

 

שכל טוב הוא ילקוט מדרשים ופירושים על חמישה חומשי תורה, שחיבר ר' מנחם בן שלמה בשנת 1139, ככל הנראה באיטליה. הילקוט כולל פירושים על דרך הפשט של המחבר, דרשות של חז"ל ודיונים בהלכה. הילקוט שהגיע לידינו כולל רק את חומשי בראשית ושמות וקטע מחומש ויקרא, בעוד שבימי הביניים הוא היה ידוע בשלמותו.

שם הילקוט וייחוסו

השם שכל טוב ושם המחבר מנחם בן רבי שלמה מופיעים פעמים רבות בילקוט. בהקדמת המחבר לחומש שמות, נכתב:

'שכל טוב ייתן חן ודרך בוגדים איתן' (משלי י"ג, טו) אמרתי אני בלבי לפתוח ספר יציאת כושרות1 בשכל טוב ולקרותו שכל טוב לכבוד יוצרי שהוא שכל העולם ולכבוד אבינו יעקב ובניו שבטי יה ובניהם יורדי מצרים אשר השכילו שכל טוב בתורת הדעת לאהבת אלהיהם.2

בספר נוסף של ר' מנחם בן שלמה, אבן בוחן,3 הוא מזכיר את שכל טוב גם בכינוי 'ספר משכיל', ולעתים בשם הכפול 'בספרי שכל טוב בשכל משכיל'. חכמים אחרים המצטטים מן הילקוט או מפנים אליו, מכנים אותו בשם שכל טוב.

זמן הילקוט, מקומו ולשונו

זמן חיבור הילקוט מופיע באופן מפורש בדברי המחבר:

משחרב בית המקדש שני אלף ושבעים ואחת שנה בשנת שש עשרה למחזור רנ"ח הרי לנו משנברא העולם ארבעת אלפים ושמונה מאות ותשעים ותשע שנה עד עכשיו שאני מנחם ברבי שלמה עוסק לחבר חיבורי זה.4

על פי חישוב השנים מחורבן הבית עולה כי שכל טוב התחבר בשנת 1139.

ר' מנחם בן שלמה לא ציין את ארץ מגוריו. י"ל צונץ שיער, כי הוא חי באיטליה או בצרפת. ש' בובר סבר, שהוא חי באיטליה, מכיוון שהמילים הלועזיות המובאות בילקוט הן באיטלקית, וי' אלבוים מסכים עמו.5 י"מ תא-שמע פקפק תחילה בזיהוי זה, מכיוון שמנחם בן שלמה לא מזכיר את מילון הערוך של רבי נתן מרומי, שחובר כחמישים שנים קודם לכן, אך מאוחר יותר הצטרף לדעה זו. מ' לוקשין סבור, שלא ייתכן שר' מנחם בן שלמה חי בצרפת, מכיוון שלדעתו הוא לא הכיר את פירוש רש"י.6

בדרך כלל ר' מנחם בן שלמה מביא את מקורותיו בעברית תוך השמטת המילים הזרות שבמקור,7 אם כי לפעמים הוא מצטט את מקורותיו בארמית, במיוחד מקורות תלמודיים בעלי אופי סיפורי. במקרים שבהם המחבר מתרגם מילים לצורך הסבר, מילים אלו מובאות, כאמור, באיטלקית.

 

1.     משמעות הכינוי "ספר יציאת כושרות" הוא: ספר יציאת מצרים, על פי הדרשות במכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא פרשה טז, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 62. כינוי זה מופיע שוב בילקוט שכל טוב שמות פרק יג, מהד' בובר עמ' 153.

2.     שכל טוב הקדמה לשמות, מהד' בובר עמ' 3.

3.     אבן בוחן הוא חיבור לשוני העוסק בדקדוק העברי, הספר התחבר בשנת 1143. רובו עדיין לא התפרסם ונותר בכתב יד.

4.     שכל טוב בא פרק יב מב, מהד' בובר עמ' 144-145.

5.     י' אלבוים ציין, שרמזים לכך שר' מנחם בן שלמה חי באיטליה ניתן למצוא גם בשמות בניו של ר' מנחם (המוזכרים בסוף ספר אבן בוחן) – ידידיה, שאלתיאל ויצחק – מכיוון שאלו שמות שרווחו באיטליה, וכן בחילופי השו"ת שניהל מנחם עם חכמי איטליה.

6.     גם בובר סבר שר' מנחם לא הכיר את פירוש רש"י, אולם אלבוים נטה לערער על השערה זו.

7.     כך עשה גם בעל ילקוט לקח טוב (ראה במבוא לילקוט לקח טוב). ר' מנחם מזכיר את לקח טוב, והוא ככל הנראה השתמש בו כמודל לילקוטו.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4