פרשות השבוע

וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו: וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ: (בראשית לג ג-ד).¹

בראשית רבה עח ט – נשיקה או נשיכה?

"וירץ עשו לקראתו וישקהו" – נָקוּד עליו. אמר ר' שמעון בן אלעזר: בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקודה, אתה דורש את הכתב. הנקודה רבה על הכתב, אתה דורש את הנקודה. כאן לא כתב רבה על הנקודה ולא נקודה רבה על הכתב – מלמד שנכמרו רחמיו באותה השעה ונשקו בכל לבו.² אמר לו ר' ינאי: אם כן, למה נקוד עליו? אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו. ונעשה צווארו של אבינו יעקב של שיש וקהו שיניו של אותו רשע. ומה תלמוד לומר ויבכו? אלא זה בוכה על צווארו וזה בוכה על שיניו.³

אבות דרבי נתן נוסח א פרק לד – עשר הנקודות שבתורה⁴

עשר נקודות בתורה, אלו הן:

"יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ" (בראשית טז ה) – נקוד על יו"ד שב"ביניך",⁵ מלמד שלא אמרה לו אלא על הגר. ויש אומרים על המטילין מריבה ביני וביניך.⁶

כיוצא בו: "ויאמרו אליו איה שרה" (שם יח ט) – נקוד על אי"ו שב"אליו",⁷ מלמד שיודעין בה ומבקרין אחריה.⁸

כיוצא בו: "ולא ידע בשכבה ובקומה" (שם יט לג) – נקוד על וי"ו שב"קומה" הראשון, מלמד שלא הרגיש אלא בעמידתה של צעירה.⁹

כיוצא בו: "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צואריו וישקהו" (שם לג ד) – כולו נקוד, מלמד שלא נשקו באמת. רבי שמעון בן אלעזר אומר: נשיקה זו של אמת וכולן אינן לאמת.¹⁰

כיוצא בו: "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם" (שם לז יב) – נקוד על "את", מלמד שלא לרעות הצאן הלכו אלא לאכול ולשתות ולהתפתות.¹¹

כיוצא בו: "כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן" (במדבר ג לט) – נקוד על "ואהרן",¹² למה? מלמד שלא היה אהרן מן המנין.¹³

כיוצא בו: "או בדרך רחוקה" (שם ט י)¹⁴ – נקוד על ה"א שב"רחוקה", מלמד שלא היתה דרך רחוקה אלא מן אסקופת עזרה ולחוץ.¹⁵

כיוצא בו: "ונשים עד נופח אשר עד מידבא" (שם כא ל)¹⁶ – נקוד על רי"ש שב"אשר", למה? מלמד שהחריבו האומות ולא החריבו המדינות.¹⁷

כיוצא בו: "ועשרון עשרון" (שם כט טו) – של יום טוב הראשון של חג הסכות נקוד "ועשרון" בוא"ו,¹⁸ למה? מלמד שלא יהא שם אלא עשרון אחד.¹⁹

כיוצא בו: "הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" (דברים כט כח) – נקוד על "לנו"²⁰ "ולבנינו"²¹ ועל עי"ן שב"עד",²² למה? אלא כך אמר עזרא: אם יבוא אליהו ויאמר לי: מפני מה כתבת כך? אומר אני לו: כבר נקדתי עליהן.²³ ואם אומר לי: יפה כתבת  אעבור נקודה מעליהן.²⁴

רד"ק בראשית פרק יח ט – טעם הנקודות הן הדרשות

ויאמרו אליו – נקוד על איו, ואין לנו טעם בנקודות אלא מה שנמצא מהם בדרשות.²⁵

מסכת בבא מציעא דף פז עמוד א – ללימוד דרך ארץ²⁶

ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל – להודיע ששרה אמנו צנועה היתה. אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יצחק: יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה, אלא מאי באהל – כדי לחבבה על בעלה. רבי יוסי ברבי חנינא אמר: כדי לשגר לה כוס של ברכה. תני משום רבי יוסי: למה נקוד על איו שב"אליו" – לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו.²⁷

מסכת נזיר דף כג עמוד א – גנותו של לוט

משל ללוט ושתי בנותיו עמו, הן שנתכוונו לשם מצוה – "וצדיקים ילכו בם", הוא שנתכוין לשם עבירה – "ופושעים יכשלו בם".²⁸ ודלמא הוא נמי לשום מצוה איכווין! אמר רבי יוחנן, כל הפסוק הזה על שם עבירה נאמר: "וישא לוט את עיניו", "ותשא אשת אדוניו את עיניה" …²⁹ והא מינס אניס!³⁰ תנא משום רבי יוסי בר רב חוני: למה נקוד על וי"ו "ובקומה" של בכירה?³¹ לומר, שבשכבה לא ידע, אבל בקומה ידע. ומאי הוה ליה למיעבד? מאי דהוה הוה!³² נפקא מינה, דלפניא אחרינא לא איבעי למישתי חמרא.³³

מסכת סנהדרין דף מג עמוד ב – הנסתרות והנגלות

…³⁴ כתנאי: "הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד? מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה.³⁵ אמר ליה רבי נחמיה: וכי עָנַשׁ על הנסתרות לעולם? והלא כבר נאמר "עד עולם". אלא, כשם שלא ענש על הנסתרות – כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן.³⁶

מסכת ברכות דף ד עמוד א

ודוד מי קרי לנפשיה חסיד? והכתיב: "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים" (תהלים כז יג) ותנא משמיה דרבי יוסי: למה נקוד על לולא? – אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא, אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו! – שמא יגרום החטא; כדרבי יעקב בר אידי, דרבי יעקב בר אידי רמי, כתיב: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך", וכתיב: "ויירא יעקב מאד"! אמר: שמא יגרום החטא, כדתניא: "עד יעבר עמך ה' עד יעבר עם זו קנית"; "עד יעבר עמך ה' " – זו ביאה ראשונה, "עד יעבר עם זו קנית" – זו ביאה שניה; מכאן אמרו חכמים: ראויים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא.³⁷

לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: (תהלים קיט צב).

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נראה שנגענו כאן בנושא מעניין ומורכב הקשור למסורת המקרא שברי סמכא ואוריין כבר דנו בו. למקורות מעט שמצאנו, ראה:

1. אביגדור שנאן, "עשר נקודות בתורה – דרשות חז"ל על המלים המנוקדות מעליהן", בתוך: שרה יפת (עורכת), המקרא בראי מפרשיו – ספר זיכרון לשרה קמין, הוצאת מאגנס והאוניברסיטה העברית, עמ' 214-198.
2. יוסי עופר: ראה דף שכתב באתר אונ' בר אילן: https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/ofe.html. וכמו כן ספרו, המסורה הבבלית לתורה, עקרונותיה ודרכיה , ירושלים תשס"א, עמ' 240 – 253.
3. הספר 'בעיני אלהים ואדם', בית מורשה ירושלים תשע"ה 2015, בפרט עמודים 101-116

וכל היודע מקורות ומאמרים נוספים בנושא זה אנא יאיר עינינו ויחיש שמועתו הטובה אלינו במהרה.