מים ראשונים: אם אברהם הוא אבינו, אז תרח הוא סבנו, לא כך? ואם כן, אז מה יחסנו אל תרח בפרט ואל אבות אבותינו בכלל? האם אנחנו מרגישים בנח איתם? האם אנחנו מנסים להתעלם מהם?
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחוֹר וְאֶת־הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת־לוֹט … וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיִּהְיוּ יְמֵי־תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן: (בראשית יא כז-לב).1
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־כָּל־הָעָם כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים: (יהושע כד ב).2
בֶּן־אָדָם הוֹדַע אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶת־תּוֹעֲבֹתֶיהָ: וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי ה' לִירוּשָׁלִַם מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית: (יחזקאל טג ב-ג).3
בראשית רבה פרשה לט סימן י – הכל בשביל המרגלית
רבי ברכיה בשם רבי נחמיה אמר: (משל) למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מעל ראשו. עמד המלך והעמיד פמליא שלו שם ועשה צְבָרִים והביא מִכְבָּרוֹת וְכָבַר את הראשונה ולא מצא, השני ולא מצא ובשלישית מְצָאָהּ. אמרו: מצא המלך מרגליות שלו. כך אמר הקב"ה: מה צורך היה לי לייחס שֵׁם, ארפכשד, שלח, עבר, פלג, רעו, שרוג, נחור, תרח, לא בשבילך? "ומצאת את לבבו נאמן לפניך" (נחמיה ט ח).4
פסיקתא דרב כהנא פיסקא ד פרה אדומה – טהור מטמא
"מי יתן טהור מטמא לא אחד" (איוב יד ד), כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, ומרדכי משמעי,5 ישראל מאומות, העולם הבא מהעולם הזה. מי עשה כן? מי ציווה כן? מי גזר כן? לא "אחד"? לא יחידו של עולם?6
חידושי הגרי"ז סימן רח הגדה של פסח – תרח אינו "אבותינו", אברהם עבד עבודה זרה
מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו – מכאן ראיה למה שכתב הרמב"ם בפרק א מהלכות עבודת כוכבים הלכה ג, דגם אברהם עבד מתחילה עבודה זרה, עיין שם.7 דאם הכוונה על תרח, מאי "אבותינו" הוא זה? אמנם מהפסוק שמביא "תרח אבי אברהם" משמע לכאורה הכוונה על תרח, אך קשה לומר כן וצריך לדחוק דמהפסוק אין כוונתו להביא ראיה מתרח.8
בראשית רבה מא ח פרשת לך לך – אברהם העברי
"וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי" (בראשית יד יג) – ר' יהודה אומר: כל העולם כולו מֵעֵבֶר אחד והוא מֵעֵבֶר אחד.9 ר' נחמיה אומר: שהוא מבני בניו של עבר.10 ורבותינו אומרים: שהוא בא מעבר הנהר ושהוא משיח בלשון עברי.11
אבות דרבי נתן נוסח ב פרק מז –
שלושה חזרו למקומן: ישראל והתורה והכסף והזהב. ישראל היו מעבר הנהר, שנאמר: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם וגו' " (יהושע כד ב). ומנין שחזרו למקומן? שנאמר: "לָהֵן מִן־דִּי הַרְגִּזוּ אֲבָהָתַנָא לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא יְהַב הִמּוֹ בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל כסדיא כַּסְדָּאָה וּבַיְתָה דְנָה סַתְרֵהּ וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל" (עזרא ה יב).12 התורה היתה מן השמים … ומנין שחזרה למקומה … הכסף והזהב היו מארץ מצרים … ומנין שחזרו למקומן וכו'.13
רמב"ן שמות פרק כ פסוקים א-ב – ע"ז של מצרים לעומת של בבל
… ובזה אמר הכתוב: "יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" (דברים לב יז) – לעג להם הכתוב שהם זובחים גם לשדים שאינם אלוה כלל, כלומר שאינם כמלאכים הנקראים אלוה, אבל הם אלהים שלא ידעום, כלומר שלא מצאו בהם שום אלוהות וכח שולטנות. והם חדשים להם שלמדו לעשות כן מחדש מן המצרים המכשפים, וגם אבותיהם הרשעים כתרח ונמרוד לא שערום כלל. ומזה מזהיר "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם" (ויקרא יז ז).14
במדבר רבה כ כג פרשת בלק – כולנו בני תרח
עשו להם קלעים והושיבו בהם זונות ובידיהן כל כלי חמדה. והיתה זקנה יושבת מבחוץ ומשמרת לילדה שהיתה לפנים מן החנות … נערה יוצאה מקושטת ומבוסמת ומפתה אותו ואומרת לו: למה אנו אוהבין אתכם ואתם שונאין אותנו? טול לך כלי זה חנם. הלוא כולנו בני איש אחד, בני תרח אבי אברהם!15 אין אתם רוצים לאכול מזבחותינו ומבישולינו, הרי לנו עגלים ותרנגולים, שחטו כמצותכם ואִכְלו.16
קטעי מדרשים – גניזה (מאן) ד. – תרח מגונן על אברהם
… אמרו לו (לנמרוד): בן שנולד היום, ינחל את העולם כולו. אמר להם: ומה לעשות לו? אמרו לו: הביאהו והורגהו, ותן לאביו מלא ביתו כסף וזהב כדי שלא יחוס על בנו.
היה תרח יושב ביניהן,17 אמר להן: ריקים שבעולם, אמשול לכם משל: למה הדבר דומה, לעיר פרא שאמר לו בוא ונחתוך את ראשך וניתן לך כור שלשעורים, אמר להן: טיפשים אם אתם חותכין את ראשי, שעורים במה אוכלם?18 אמרו לו לתרח: הבן הילוד לך, היום הוא נולד? אמר להן: בן נולד לי, וכשנולד מת. אמרו לו: בבן מת אין אנו מדברים, אלא בבן חי אנו מדברים. מיד לקח תרח את אברהם אבינו ואת מיניקתו, הטמינן בביתו שלוש עשרה שנה. לאחר כך יצא (אברהם) וראה השמש ועבדו כל היום, וכשבא לילה ראה את הירח ואת הכוכבים ועבדן כל הלילה. זרח השמש ועמד במקומם. אמר: זה מנהגו שלעולם, אבל יש אלוה אעבוד אותו.19
בראשית רבה לט ז פרשת לך לך – אברהם חושש לכיבוד אב ואם
"ויאמר ה' אל אברם לך לך". מה כתוב למעלה מן הענין? – "וימת תרח בחרן". א"ר יצחק: אם לענין החשבון ועד עכשיו, מתבקש לו עוד ששים וחמש שנים.20 אלא בתחילה אתה דורש: הרשעים קרוים מתים בחייהן.21 לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר: אצא ויהיו מחללים בי שם שמים ואומרים: הניח אביו והלך לו לעת זקנתו!22 אמר לו הקב"ה: "לֶךְ־לְךָ" – "לְךָ" אני פוטר מכיבוד אב ואם23 ואין אני פוטר לאַחֵר מכיבוד אב ואם. ולא עוד, אלא שאני מקדים מיתתו ליציאתך, בתחילה: "וימת תרח בחרן" ואח"כ: "ויאמר ה' אל אברם לך לך".24
בראשית רבה לח יב (ל סימן ד) פרשת נח – שם כפול לתרח
"ואלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם וגו' ". א"ר אבא בר כהנא: כל מי שנכפל שמו, יש לו חלק לעולם הזה ולעולם הבא. השיבו לו: והכתיב: "אלה תולדות תרח תרח", יש לו בעולם הזה ויש לו לעולם הבא? אתמהא! אמר להם: אף היא אינה שבירה, שאמר ר' יודן משום ר' אבא בר כהנא: "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (בראשית טו טו), בִּישְׂרוֹ שיש לאביו חלק לעולם הבא.25
שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב – אברהם חוזר לחרן אל אביו
דתניא בסדר עולם (רבה): אברהם אבינו היה כשנידבר עמו הקב"ה תחילה, בן שבעים שנה. פירוש, היינו כשאמר לו: "לך לך" (בראשית יב א). ובאותו הפרק נידבר עמו בין הבתרים באותו שנה, ואח"כ חזר לחרן ועשה שם חמש שנים …והחזיר את אביו בתשובה והניח את אביו ויצא מחרן בשנה החמישית לחזירתו שם.26
משנת רבי אליעזר פרשה ח עמוד 147 – תרח בחר בארץ ישראל וחזר בתשובה
נתן הקב"ה גדולה לתרח וקיבלו בתשובה. אמרו: כל אותן השנים היה עובד צלמים, ואילולי שקיבל הקב"ה תשובתו, לא היה אומר לאברהם: "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום", לָשׂוּם מחצבתו עמו.27 ולא עוד, אלא שהסכימה דעתו שלתרח לבחור את ארץ ישראל עד שלא נצטוה, שנאמר: "ויקח תרח את אברם בנו … ללכת ארצה כנען".28
פירוש רא"ם (רבי אליהו מזרחי) על רש"י בראשית פרק יב – נחור הולך לחרן לסעוד את תרח
… שמפני שאברהם אבינו עליו השלום בצאתו מחרן, עדיין היה נחור אחיו באור כשדים, שלא לקח תרח רק את אברם בנו ואת לוט בן בנו ויצאו אתם מאור כשדים, ולא ידע שכאשר נשאר אביו לבדו בחרן אחרי צאתו משם, קם נחור והלך בחרן לעשות חברה לאביו.29
במדבר רבה ב כא פרשת במדבר – ממי המקום מעמיד אומה
כל מי שהמקום מתעסק בו להעמיד ממנו אומה או שלשלת יוחסין, היה המקום מתעסק בו כענין הזה, לכתוב בו תולדות. שכן אתה מוצא י"ב תולדות בכתובים: … "אלה תולדות השמים וארץ" (בראשית ב ד), "זה ספר תולדות אדם" (שם ה א), "אלה תולדות נח" (שם ו ט), "אלה תולדות בני נח" (שם י א), "אלה תולדות שם" (שם יא י), "אלה תולדות תרח" (שם כז), אלה תולדות ישמעאל יצחק עשו יעקב (בראשית כה, יט, לו, לז) – אלו עשר תולדות שנתעסק בהן הקב"ה לבראות עולם ולהעמיד אומות.30
מדרש תהלים (בובר) מזמור ט – תרח נולד מהול
… מכאן את למד שיעקב נולד מהול. זה אחד מי"ג שנולדו מהולים, ואלו הן: אדם הראשון, שת, חנוך, נח, שם, תרח, יעקב, יוסף, משה, שמואל, דוד, ישעיה, ירמיה.31
זוהר – מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קה עמוד א
ואמר רבי: אסור לו לאדם להתפלל על הרשעים שיסתלקו מן העולם,32 שאלמלא33 סלקו קודשא בריך הוא לתרח מן העולם כשהיה עובד עבודה זרה, לא בא אברהם אבינו לעולם ושבטי ישראל לא היו, והמלך דוד ומלך המשיח, והתורה לא נתנה וכל אותם הצדיקים והחסידים והנביאים לא היו בעולם.34
שבת שלום
מחלקי המים
ומבקשי גשמים בעיתם35 וכתיקונם36
מים אחרונים: כבדרך אגב ובתוך הערות השוליים הבלענו שלושה מדרשים ש"משוחחים" ביניהם על מוטיב הבן שמציל את האב או האב שמציל את הבן, האב שמתכבד בבן או הבן שמכבד את האב ומתכבד בו. הראשון הוא ויקרא רבה בפרשת צו שעל בסיס המשנה במסכת תמיד פרק משנה ג הקובעת: "כל העצים כשרין למערכה חוץ משל זית ושל גפן", מעלה את הטענה שלא יכול להיות מצב לפיו: "הבאר שנואה ומימיה חביבין, חלקת כבוד לעצים בשביל בניהם!" ולפיכך לא ייתכן שאחרי מות שני בני אהרון, אהרון יושם בצד ובניו יקורבו. והמסקנה שם: "אמר לו הקב"ה (למשה): חייך שבשבילך אני מקרבו ולא עוד אלא שאני עושה אותו עיקר ובניו טפלים". היינו האב הוא העיקר והבנים בזכותו.
בא מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת ויקרא פרק א סימן ח (מובא בהערה 25 לעיל), ועל בסיס אותו מקור במשנה מסכת תמיד הופך את המבנה שבנה ויקרא רבה על פניו ודורש: "וערכו בני אהרן. תנן התם: כל העצים כשרים למערכה, חוץ משל זית ומשל גפן, מפני שהיין והשמן קרבין על גבי המזבח. אם כן, הצילו הפירות את האילנות! מכאן אמרו רבותינו ז"ל: הבן הטוב מציל את האב מגיהינום, וכן מצינו באברהם אבינו ע"ה שהציל את תרח, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (בראשית טו טז), מלמד שבישרו שעשה תרח תשובה, ויש לו חלק לעולם הבא". אברהם הוא שמציל את תרח, הבן מציל את האב, וככה גם בני אהרון הנותרים, אלעזר ואיתמר, הצילו את אהרון!
בא מדרש רות רבה (לרנר) שהבאנו כבר פעמיים לעיל ומחזיר את הכבוד לאב: "ולעולם האב גדול מן הבן. ואם תאמר: תרח אין לו חלק לעולם הבא, היה גדול מאברהם, [אִין] שאילולי תרח לא היה אברהם. ובישר הקב"ה לאברהם שיש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום". מדרש זה דן שם על אדם הראשון ולא על אהרון, אבל מתרח נלמד עם קל וחומר או בלי קל וחומר לאהרון.