פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה: וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם: וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה: ס  (שמות ט ח-יב).¹

 

שמות רבה יא ה-ו פרשת וארא – הייחודיות של מכת השחין

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה" (שמות ט ח) – נס גדול נעשה בשחין שמשה ואהרן לקחו שניהם מלא חפניהם, והחזיקה ידו של משה מלוא חופן שלו ומלוא חופן של אהרן. מכאן, שמועט מחזיק מרובה. זו המכה באה להן ע"י הקב"ה ומשה ואהרן: לפי שמשה ואהרן לקחו שניהם פיח הכבשן וזרקו משה השמימה, והפכו הקב"ה לשחין למעלה, ונפל עליהם.²

"וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ט ט) – שחין למה הביא עליהם? מפני ששמו את ישראל לָחוֹם להם חמין ולצנן להם את הצונן; לפיכך לקו בשחין כדי שלא יוכלו ליגע בגופם. אמר ר' יהושע בן לוי: נס גדול נעשה בשחין, שאדם זורק חץ למעלה, אינו מהלך מאה אמות. ומשה זרק פיח הכבשן מלוא חופניו, דבר שלא היה בו ממש, וזרקו משה השמימה עד כסא הכבוד. ועוד נס אחר נעשה בו, שמה שהחזיק ידו של משה ב' חפנים. ועוד נס אחר נעשה בשחין: אדם מפזר עפר קב אחד, אין מפזר אלא ד' אמות. אבל משה נטל מלא ידו ופיזרו על כל ארץ מצרים, שהייתה ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, שנאמר: "והיה לאבק על כל ארץ מצרים".³

"וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה" (ט י) – מהו "פורח"? שלקו בצרעת עמו, כמו שאתה אומר: "ואם פרוח תפרח הצרעת" (ויקרא יג יב). "ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה" (ט יא) – למה לא יכלו לעמוד לפני משה? לפי שהם השיאו עצה לפרעה להשליך ליאור כל הבן הילוד, כדי שימות משה. ועוד, שהיו מחייבים אותו הריגה על שהסיר העטרה מראש פרעה לראשו, לפיכך: "ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה". "ויחזק ה' את לב פרעה" (ט יב) – כיון שראה הקב"ה שלא חזר בו פרעה בחמש מכות ראשונות, מכאן ואילך אמר הקב"ה: אפילו אם ירצה לשוב אני מחזק לבו, כדי שאפרע כל הדין ממנו. "כאשר דבר ה' אל משה" (שם) – שכן כתוב: "ואני אקשה את לב פרעה" (ז ג).⁴

וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא: וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת וְנִרְאָה אֶל הַכֹּהֵן: וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא בַּשְּׁחִין פָּרָחָה: … וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן: (ויקרא יג יח-כג פרשת תזריע).⁵

 

מסכת נגעים פרק ז משנה א – נגעים ובהם השחין שמטמאים ונגעים שהם טהורים

אלו בהרות טהורות: שהיו בו קודם למתן תורה, בגוי ונתגייר, בקטן ונולד, בקמט ונגלה, בראש ובזקן בשחין ובמכוה וקדח המורדין, חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקֶדַח ונעשו צרבת – טהורים. הראש והזקן עד שלא העלו שער, העלו שער ונקרחו, השחין והמכוה והקדח עד שלא נעשו צרבת, נעשו צרבת וחָיוּ – ר' אליעזר בן יעקב מטמא שתחילתן וסופן טמא. וחכמים מטהרים.⁶

יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם ובעפלים וּבַטְּחֹרִים וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא: … יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ: (דברים פרק כח פרשת כי תבוא).⁷

 

איכה רבה (בובר) פרשה א – דמעות החורבן צורבות כשחין

"על בחוריה", את מוצא בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש, תפשו את הבחורים וכפתו ידיהם לאחוריהן, והיו בוכין והיו הדמעות יורדות על לחייהן, ולא היו יכולין לקנחן, ונושרות על לחייהם כצרבת השחין.

וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ: אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ אִם לֹא אֶל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן הִנּוֹ בְיָדֶךָ אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר:  וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי ה' וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ עד וְעַד קָדְקֳדוֹ: (איוב פרק ב פסוקים ד–ז).⁸

 

מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסח א פרק ט – יש ריפוי לשחין? הקלה?

מיד ירד סטן בשמחה גדולה והכה אותו בשחין רע לקח לו חרש להתגורר בו. אמרה לו אשתו: "עודך מחזיק בתומתך?", נזף בה ואמר לה: כדבר אחת הנבלות תדברי. כיון שסרח הבית עליו, והלך וישב באשפה עד שסרח בשרו עליו. והיה יורדין ממנו תולעים והיו תולעים עושים נקבים נקבים בבשרו עד שעשת תולעים עם חברתה מריבה. מה עשה איוב? נטל אחת והניחה על חור שלה. ואחת הניחה על חור שלה. אמר להם: בשר שלי הוא ואתם עושים עליו מריבה?⁹

מסכת ברכות דף נח עמוד ב – מוכה שחין חשוב כמת?

אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הבהקנים אומר: ברוך משנה הבריות. מיתיבי: ראה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הקפח ואת הננס ואת הדרניקוס אומר: ברוך משנה את הבריות. את הקטע ואת הסומא ואת פתויי הראש ואת החגר ואת המוכה שחין ואת הבהקנים אומר ברוך דיין אמת! – לא קשיא, הא – ממעי אמו, הא – בתר דאיתיליד.¹⁰

מסכת תענית דף כא עמוד א – נחום איש גם זו

אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו, גדם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו, וכל גופו מלא שחין, והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מטתו מונחין בספלין של מים כדי שלא יעלו עליו נמלים. …אמרו לו תלמידיו: רבי! וכי מאחר שצדיק גמור אתה, למה עלתה לך כך? – אמר להם: בניי, אני גרמתי לעצמי.¹¹

אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יג – ר' אליעזר מורחק כמוכה שחין

א"ל (ריב"ז לרבי אליעזר): בן מי אתה? ולא הגיד לו. … – מה תבקש? אמר לו: ללמוד תורה. א"ל: מימיך לא נכנסת לבית הספר ולא למדת קריאת שמע ולא תפילה ולא ברכת המזון? א"ל: לאו. עמד ולמדו שלשתן. א"ל: מה אתה מבקש, לקרות או לשנות? … עשה שמונה ימים ולא טעם כלום, עד שעלה ריח פיו לפניו וטרדו מלפניו. וישב לו והיה בוכה. א"ל: למה אתה בוכה? א"ל: שהעמדתני מלפניך כאדם שהוא מעמיד מלפניו מוכה שחין. א"ל: בן מי את? א"ל: בן הורקנוס אני. א"ל: הלא את בן גדולי העולם ולא היית מודיעני?! היום את סועד אצלי. א"ל: כבר סעדתי אצל בני אכסניא שלי. שלח רבן יוחנן לבני אכסניא שלו. אמר להם: אצליכם סעד אליעזר היום? אמרו לו: לאו, והרי יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום.¹²

קהלת רבה ט ז – החסיד ומוכה השחין

אבא תחנה חסידא נכנס לעירו ערב שבת עם חשיכה, וחבילתו מונחת לו על כתפו, ומצא מוכה שחין אחד מוטל בפרשת דרכים. אמר ליה:¹³ רבי, עשה עמי צדקה והכניסני לעיר. אמר: אם אני מניח חבילתי, מהיכן אתפרנס אני וביתי?¹⁴ ואם אני מניח את מוכה שחין, אני מתחייב בנפשי. מה עשה? המליך יצר טוב על יצר רע והכניסו למוכה שחין לעיר, ובא ונטל את חבילתו ונכנס עם דמדומי חמה. והיו הכל תמהין ואומרים: זה הוא אבא תחנה חסידא?! אף הוא הרהר בלבו ואמר: תאמר שמא חיללתי את השבת?! באותה שעה הזריח הקב"ה את החמה, דכתיב: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וגו' " (מלאכי ג כ).¹⁵ באותה שעה הרהר בלבו ואמר: תאמר שלא נתקבל שכרי?¹⁶ יצתה בת קול ואמרה לו: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך" (קהלת ט ז) – נתקבל שכרך.¹⁷

וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי: (מלכים ב פרק כ פסוק ז).¹⁸

 

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויסע פרשה א – ריפוי מר במר, מחבל במתחבל

בוא וראה כמה מופרשין דרכי הקב"ה מדרכי בשר ודם. בשר ודם במתוק מרפא את המר, אבל הקב"ה מרפא את המר במר. הא כיצד? נותן דבר המחבל לתוך דבר המתחבל כדי לעשות בו נס. כיוצא בזה אתה אומר: "ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וגו' " (ישעיה לח כא). והלא בשר חי כשאתה נותן עליו דבלת תאנים מיד הוא נסרח! הא כיצד? נתן דבר המחבל לתוך דבר המתחבל כדי לעשות בו נס.¹⁹

ויקרא רבה פרשה כב סימן ד – באר מרים המרפאת

א"ר תנחומא: אפילו במים הקב"ה עושה שליחותו.²⁰ מעשה במוכה שחין אחד שירד לטבול בטבריא וארעה השעה וצפתה בארה של מרים ונתרפא. והיכן היא בארה של מרים? א"ר חייא בר אבא: כתוב: "עלי באר ענו לה … וממדבר מתנה … ונשקפה על פני הישימון" (במדבר כא ז-כ) – שכל מי שהוא עולה על ראש הר ישימון ורואה כמין כְּבָרָה קטנה בים של טבריא, זו היא בארה של מרים. א"ר יוחנן בן נורי: שיערו רבותינו והיא מכוונת כנגד השער האמצעי של בית הכנסת העתיק של סרונגין.²¹

בראשית רבה יג טז פרשת בראשית – הרווחה לכל העולם

"וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב ו) – ר' אלעזר בשם רבי יוסי בר זמרא אמר: הכל מתברך: משא ומתן מתברך, והפרגמטוטים²² מרוויחים. ר' יוחנן בר לוי אמר: אף מוכי שחין מרוויחים.²³

 

שבת שלום, גשמים בעיתם ורפואה שלימה לעולם כולו

מחלקי המים