פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר־אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל: (שמות לב ט-י).¹

שמות רבה מב ט פרשת כי תשא – הפדגוג מבין מה תפקידו

"ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם" – וכי משה היה תופש בהקב"ה שהוא אומר: "הניחה לי"? אלא לְמָה הדבר דומה? למלך שכעס על בנו והכניסו לקיטון ומתחיל לבקש להכותו. והיה המלך מצעק מן הקיטון: הניחה לי שאכנו. והיה פדגוגו עומד בחוץ. אמר הפדגוג: המלך ובנו לפנים בקיטון,² למי הוא אומר "הניחה לי"? אלא מפני שהמלך מבקש שאלך ואפייסנו על בנו, לכך הוא מצעק "הניחה לי"! כך אמר הקב"ה למשה: "ועתה הניחה לי". אמר משה: מפני שהקב"ה רוצה שאפייס על ישראל, לפיכך הוא אומר "ועתה הניחה לי". מיד התחיל לבקש עליהם רחמים, הוי: "ויחל משה את פני ה' אלהיו".³

שמות רבה מג א פרשת כי תשא – הפדגוג הוא הסניגור

"ויחל משה את פני ה' אלהיו" (שמות לב יא) , כך פתח ר' תנחומא בר אבא: "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית" (תהלים קו כג) …⁴ רבינו אמר: לְמָה הדבר דומה? למלך שהיה דן את בנו והיה הקטיגור עומד ומקטרג. מה עשה הפדגוג של בן המלך? כיון שראה אותו מתחייב, דחף את הקטיגור והוציאו לחוץ ועמד לו במקומו מלמד על הבן סניגוריא. כך, בשעה שעשו ישראל את העגל, היה השטן עומד ומקטרג בפנים ומשה עומד מבחוץ. מה עשה משה? עמד ודחף את השטן והוציאו לחוץ ועמד במקומו, שנאמר: "עמד בפרץ לפניו" – עמד לו במקומו של פורץ.⁵

שמות רבה לז ב פרשת תצוה – הפדגוג חותר במקום הבן

"ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך" (שמות כח א)⁶ – אמרו: בשעה שירד משה מסיני וראה ישראל באותו מעשה, הביט באהרן שהיה מקיש עליו בקורנס, והוא לא נתכוין אלא לעכבם עד שירד משה. ומשה היה סבור שהיה אהרן שותף עמהן והיה בלבו עליו. א"ל הקב"ה: משה, יודע אני כוונתו של אהרן היאך היתה לטובה. משל לבן מלכים שזחה דעתו עליו ונטל את הצפורן לחתור בית אביו. אמר לו פדגוגו: אל תיגע עצמך, תן לי ואני אחתור. הציץ המלך עליו וא"ל: יודע אני היאך היתה כוונתך. חייך, איני משליט בריה על פלטין שלי אלא אתה. כך, בשעה שאמרו ישראל לאהרן: "קום עשה לנו אלהים" (שמות לב א), אמר להם: "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם" (לב ב) – אמר להם: אני כהן, אני אעשה אותו ומקריב לפניו. והוא לא נתעסק אלא לעכבם עד שיבוא משה. א"ל הקב"ה: אהרן, יודע אני היאך היתה כוונתך, חייך אין אני משליט על קרבנותיהם של בני אלא אתה, שנאמר: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך".⁷

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יט – הפדגוג זז הצידה

"ויגד משה את דברי העם אל ה' " (שמות יט ט)⁸ – וכי מה אמרו ישראל למשה לומר לפני המקום, ומה אמר המקום למשה לומר להן לישראל? אמרו: רצונינו לשמוע מן מלכינו, שאינו דומה שומע מפי פדגוג לשומע מפי המלך. אמר לו הקב"ה: אני אתן להן מה ששאלו: "בעבור ישמע העם בדברי עמך". אמרו לו: רצונינו לראות מלכינו, שאינו דומה שומע ורואה לשומע ואינו רואה. אמר לו הקב"ה: אני אתן להם מה שביקשו: "ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם".⁹

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ב – הפדגוג הוא פרגוד?

רבי אומר: וכי מה אמר המקום למשה לאמר לישראל, או מה אמרו ישראל למשה לאמר למקום? אלא אמרו: רצוננו לשמוע מפי מלכנו. לא דומה שומע מפי פרגוד לשומע מפי המלך. אמר המקום: תן להם מה שבקשו: בעבור ישמע העם בדברי עמך. אמרו: רצוננו לראות את מלכנו. לא דומה שומע לרואה, א"ל המקום: תן להם מה שבקשו: "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני".¹⁰

בראשית רבה א א פרשת בראשית – הפדגוג ביסוד הבריאה והעולם

רבי הושעיה רבה פתח: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל־עֵת" (משלי ח ל). אמון – פדגוג, אמון – מכוסה, אמון – מוצנע …אמון – פדגוג, כמו שאתה אומר: "כאשר ישא האומן את היונק" (במדבר יא יב) … התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה.¹¹ בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות, ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשים. כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם, והתורה אמרה: "בראשית ברא אלהים", ואין ראשית אלא תורה, היאך מה דאת אמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו.¹²

בראשית רבה כח ו פרשת בראשית – הפדגוג שכשל

"אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם" (בראשית ו ז) – רבי יודן ורבי פנחס. רבי יודן אמר: משל למלך שמסר את בנו לפדגוג, והוציאו לתרבות רעה.¹³ כעס המלך על בנו והרגו. אמר המלך: כלום הוציא את בני לתרבות רעה אלא זה, בני אָבַד הוא וזה קיים?¹⁴ לפיכך: "מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים". רבי פנחס אמר: משל למלך שהיה משיא את בנו ועשה לו חופה: סיידָהּ וכיירָהּ וציירָהּ. כעס המלך על בנו והרגו. מה עשה? נכנס לתוך החופה התחיל לשבר את הקנקנים ומפקיע בַּחֵיצָאוֹת ומקרע בכיליות.¹⁵ אמר המלך: כלום עשיתי זו אלא בשביל בני, בני אבד וזו קיימת? לפיכך: "מאדם ועד בהמה ועד עוף השמים".¹⁶

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו – הבן כבר 'יסתדר' עם הפדגוג

דבר אחר: האזינו השמים משל למלך שמסר את בנו לפידגוג להיות יושב ומשמרו. אמר אותו הבן כסבור אבה¹⁷ שהועיל כלום שמסרני לפידגוג? עכשיו הריני משמרו כדי שיאכל וישתה וישן ואלך אני ואעשה צרכיי.¹⁸ אמר לו אביו: אף אני לא מסרתיך לפידגוג אלא שלא יהא מזיזך.¹⁹ כך אמר להם משה לישראל: שמא אתם סבורים לברוח מתחת כנפי שכינה או לזוז מעל הארץ? ולא עוד, אלא שהשמים כותבים שנאמר: "יגלו שמים עוונו" (איוב כ כז), ומנין שאף הארץ מודעת? שנאמר: "וארץ מתקוממה לו" (שם, המשך הפסוק).²⁰

דברים רבה ב יא פרשת ואתחנן – שלושת הפדגוגים

"יענך ה' ביום צרה" (תהלים כ ב) רבנן אמרי: למה הדבר דומה? לבן מלך שיצא לתרבות רעה והיו לו שלשה פדגוגים. הראשון אמר: יעשו לו כבלים של מאה ליטרין.²¹ והשני אמר: אינו יכול לעמוד בכבלים של מאה ליטרין, אלא יעשו לו כבלים של שנים עשר ליטרין. בא השלישי ואמר: היאך הוא יכול לעמוד בכבלים של שנים עשר ליטרין? יעשו לו כבלים של ליטרא אחת. כך אמר משה: יעשו לו כבלים של מאה ליטרות שנאמר: "ומצאוהו רעות רבות וצרות" (דברים לא יז).²²  דוד אמר יעשה לו כבלים של י"ב ליטרין שנאמר: "יענך ה' ביום צרה", כשם שהיום י"ב שעות. כיון שעמד ירמיה אמר לפניו: רבש"ע, אין בהם כח לסבול כשם שאמר דוד ביום צרה, אלא יעשה להם כבלים של ליטרא אחת, שנאמר: "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיה ל ז).²³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: משלי פדגוג רבים יש עוד שלא הבאנו. כי אולי פדגוג טוב הוא מי שלא מאריך ומשאיר טעם של עוד …