פרשות השבוע

לֹא־תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל־דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה': (ויקרא יט טז).¹

ויקרא רבה פרשה כד סימן ה – כנגד לא תרצח

שׁוֹנֶה ר' חייא: מלמד, שפרשה זו נאמרה בהַקְהֵל. ומפני מה נאמרה בהקהל? מפני שרוב גופי תורה תלויין בה. ר' לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בתוכה: "אנכי ה' אלהיך" – וכתוב כאן: "אני ה' אלהיכם" (יט ב). "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – וכתוב כאן: "אל תפנו את האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם" (יט ד). "לא תשא את שם אלהיך לשוא" – וכתיב הכא: "ולא תשבעו בשמי לשקר" (שם יב). "זכור את יום השבת לקדשו" – וכתיב הכא: "ואת שבתתי תשמורו" (שם ג). "כבד את אביך ואת אמך" – וכתיב הכא: "איש אמו ואביו תיראו" (שם). "לא תרצח" – וכתיב הכא: "לא תעמוד על דם רעך" (שם טז). "לא תנאף" – וכתיב הכא: "אל תחלל את בתך להזנותה" (שם כט). "לא תגנוב" – וכתיב הכא: "לא תגנובו ולא תכחשו" (שם יא). "לא תענה ברעך עד שקר" – וכתיב הכא: "לא תלך רכיל בעמך" (יט טז). "לא תחמוד בית רעך" – וכתיב הכא: "ואהבת לרעך כמוך" (יט יח).²

ספרא קדושים פרשה ב פרק ד סימן ח – הרחבה לחובת הצלה

ומנין שאם אתה יודע לו עדות, אין אתה רשאי לשתוק עליה? תלמוד לומר: "לא תעמוד על דם רעך".³ ומנין אם ראית טובע בנהר או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו, חייב אתה להצילו (בנפשו)?⁴ תלמוד לומר: "לא תעמוד על דם רעך".⁵ ומנין לרודף אחר חבירו להורגו ואחר הזכור ואחר נערה המאורסה חייב אתה להצילו בנפשו? תלמוד לומר: "לא תעמוד על דם רעך".⁶

רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א הלכה יד – הרבה נוספת

כל היכול להציל ולא הציל, עובר על: "לא תעמוד על דם רעך". וכן הרואה את חבירו טובע בים, או ליסטים באים עליו, או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להצילו ולא הציל; או ששמע גוים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח ולא גלה אוזן חבירו והודיעו; או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו, העושה אותם עובר על "לא תעמוד על דם רעך".⁷

מסכת דרך ארץ פרק היוצא הלכה יג – לשון הרע מביא לשפיכות דמים

רבי יצחק אומר האוכל קורצין הרי זה משופכי דמים, שנאמר: "לא תלך רכיל בעמיך לא תעמוד על דם רעך".⁸

פירוש ריב"א ויקרא פרק יט טז – אין רכילות בהצלה

ולא תעמוד על דם רעך – יש מפרשים: לא תלך רכיל בעמך – אף על פי שהזהרתיך על לשון הרע, לא תעמוד על דם רעיך. שאם אמר לך אדם אחר שיהרגנו, אל תעמוד עד שתודיע לו. עוד יש מפרשים: לא תלך רכיל, כדי שלא תעמוד על דם רעך, כשתאמר לאדם: פלוני הוציא עליך שם רע. שמא יקום עליו ויהרגנו.⁹

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא פט – לא בכל מקרה

"לא תאבה לו",¹⁰ מכלל שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח)¹¹ יכול אתה אוהב לזה? תלמוד לומר: "לא תאבה לו". … "ולא תחוס עינך עליו", מכלל שנאמר: "לא תעמד על דם רעך" (ויקרא יט טז), יכול אי אתה רשיי לעמוד על דמו של זה? תלמוד לומר: "ולא תחוס עינך עליו". "ולא תחמול" – לא תלמד עליו זכות.¹²

רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה י – מצוות פדיון שבויים

פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן. ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, וביטל מצות פתח תפתח את ידך לו, ומצות וחי אחיך עמך, ואהבת לרעך כמוך, והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו. ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים.¹³

רמב"ן דברים פרק כב פסוקים ח-ט – מצוות מעקה

ועשית מעקה – מצות המעקה מחודשת, או מבוארת מלא תעמוד על דם רעך (ויקרא יט טז).¹⁴

משיבת נפש ויקרא פרק יא פסוק ב – שיתוף ידע¹⁵

ומאשר אנחנו רואים, שנאמר: "והלכת בדרכיו" – מה הוא מבקר חולים אף אתה עשה כן,¹⁶ אם כן, חייב כל רופא וכל היודע ענין מהרפואות שלא להסתיר אותו בפני חבירו, ואדרבה חייב לפרסם ולדרוש ברבים. וכן התלמוד כתב כל הרפואות להודיע אותן לרבים. ויראה לי המסתיר רפואתו עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן אפילו בשאר מלאכות.¹⁷

שבת שלום

מחלקי המים