מים ראשונים: תקופה לא קצרה שלטה רומא בארץ ישראל ומטבע הדברים התפתחו יחסים וקשרים אישיים, לטוב או לרע, בין הכובש והנכבש, בין אישים מרומא השלטת וחכמי ישראל. על 'צמד' כזה, אנטונינוס ורבי, כבר הרחבנו לדון בפרשת וישלח והפעם נתייחס ל'צמד' פחות חביב וידידותי: רבי עקיבא וטורנוסרופוס שלשמו מוצמד תדיר התואר "הרשע" – והכל עפ"י סיפורי המדרש ומנקודת המבט של חז"ל. את טורנוסרופוס (לעתים נקרא גם טנוסרופוס או טונוסרופוס) נוהגים לזהות עם קווינטוס טיניאוס רופוס (Quintus Tineius Rufus) מי שהיה נציב רומא ביהודה בין השנים 130-134, תקופה בה פרץ מרד בר כוכבא בו תמך כידוע רבי עקיבא. ראו הערך בויקיפדיה ובאתר דעת. ומה הקשר של נושא זה לפרשת השבוע? זה יובהר בהמשך.
מדרש תנחומא (בובר) פרשת תזריע סימן ז – ויכוח על המילה
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב ג). אין כתיב כאן שיוציא הוצאות, ראה כמה ישראל מחבבין את המצות, כמה הן מוציאין הוצאות כדי לשמרן. אמר הקב"ה: אתם משמחין את המצות, אף אני אוסיף לכם שמחה, שנאמר: "וְיָסְפוּ עֲנָוִים בה' שִׂמְחָה" (ישעיה כט יט). שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: איזה מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. א"ל טורנוסרופוס הרשע: הרי השמים והארץ, יכול אתה לעשות כהם? א"ל ר' עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם.1 א"ל: למה אתם מולים? א"ל: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה. הביא לו ר' עקיבא שיבולים וגלוסקאות,2 אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים? הביא לו אניצי פשתן וכלים מבית שאן,3 א"ל: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים?4
מסכת בבא בתרא דף י עמוד א – צדקה לעניים
תניא: היה רבי מאיר אומר, יש לו לבעל הדין5 להשיבך ולומר לך: אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן? אמור לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.6 וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא (ר"ע): אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם? אמר לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם. אמר לו: אדרבה, זו שמחייבתן לגיהנם!7 אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו? ואתם קרוין עבדים, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה נה)!
אמר לו ר"ע: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו. כששמע המלך, לא דורון משגר לו? ואנן קרוין בנים, דכתיב: "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים יד א).8 אמר לו: אתם קרויים בנים וקרויים עבדים. בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אתם קרויים בנים, ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרויים עבדים, ועכשיו אין אתם עושים רצונו של מקום!9 אמר לו, הרי הוא אומר: "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית" (ישעיהו נח ז) – אימתי "עניים מרודים תביא בית"? האידנא (היום, בימינו), וקאמר (והוא אומר): "הלא פרוס לרעב לחמך".10
בראשית רבה יא ה פרשת בראשית – השבת11
טורנוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא, אמר לו: מה יום מימים? אמר לו: ומה איש מאנשים? אמר לו:12 מה אמרתי לך, ומה אמרת לי? אמר לו: אמרת לי מה יום מימים – מה שונה יום השבת מכל יום? ואמרתי לך: ומה איש מאנשים? – מה שונה טורנוסרופוס מכל האנשים?13 אמר לו: שרצה המלך לכבדני, אמר לו: אף זו שרצה הקב"ה לכבדה. אמר לו: מנין אתה מודיע לי? אמר לו: הרי נהר סמבטיון יוכיח, שמושך אבנים כל ימות השבת, ובשבת הוא נח. אמר לו: למשוך את מושכני? אתמה. אמר לו: והרי המעלה את המת באוב יוכיח, שהוא עולה כל ימות השבת ובשבת אינו עולה! ואותו האיש יבדוק באביו.14 פעם אחת צרך ובדק באביו ועלה כל ימות השבוע, ובשבת לא עלה. לאחר השבת העלהו. אמר לו: אבא, משעה שמת נעשית יהודי? אתמה! – מפני מה עלית כל ימות השבת ושבת לא עלית? אמר לו: כל מי שאינו משמר את השבת אצלכם ברצונו, כאן הוא משמר אותו בעל כורחו. אמר לו: וכי עמל יש לכם שאתם עמלים כל ימות השבת ובשבת אתם נחים? אמר לו: כל ימות השבת אנו נידונים, ובשבת אנו נחים.15
חזר אצל ר"ע, אמר לו: אם כדבריך שהקב"ה מכבד את השבת, אל יַשֵּׁב בה רוחות, אל יוריד בה גשמים, אל יצמיח בה עשב. אמר לו: תיפח רוחו של אותו האיש.16 אמשול לך משל, לשנים שהיו דרים בחצר אחת. אם אין זה נותן עירוב וזה נותן עירוב, שמא מותרין לטלטל בחצר? אבל אם היה אחד דר בחצר, הרי הוא מותר בכל החצר כולה. אף כאן הקב"ה, לפי שאין רשות אחרת עמו וכל העולם כולו שלו, מותר בכל עולם כולו. ולא עוד, אלא שהרי אוכלי המן מעידין עליו, שכל ימות השבת היה יורד, ובשבת לא היה יורד.17
תנחומא פרשת תרומה סימן ג – שנאת הגויים
מעשה בטורנוסרופוס ששאל את רבי עקיבא, אמר לו: למה הקב"ה שונא אותנו, שכתב: "ואת עשו שנאתי" (מלאכי א ג)? אמר לו: למחר אני משיבך. למחר אמר לו [ל]רבי עקיבא: מה חלמת זה הלילה ומה ראית? אמר לו: בחלומי היה לי הלילה שני כלבים אחד שמו רופוס ואחד שמו רופינא. מיד כעס, אמר לו: לא קראת שם כלביך אלא על שמי ושם אשתי, נתחייבת הריגה למלכות. אמר לו רבי עקיבא: ומה בינך לביניהם? אתה אוכל ושותה והן אוכלין ושותין, אתה פרה ורבה והן פרין ורבין, אתה מת והן מתים. ועל שקראתי שמם בשמך כעסת? והקב"ה נוטה שמים ויוסד ארץ ממית ומחיה אתה נוטל עץ וקורא אותו אלהים כשמו! לא כל שכן שיהא שונא לכם.18
קהלת רבה פרשה ג סימן יז – מותו של רבי עקיבא בידי טורנוסרופס19
"אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלהים" (קהלת ג יז).20 ר' חנינא [הונא] בר פפא אמר: צדיק כרשע ישפוט האלהים – לסטים עולה לגרדון ור' עקיבא עולה לגרדון. ורבי אמר: צדיק ביד רשע ישפוט האלהים, טורנוסרופוס הרשע דן את ר' עקיבא.21
וכשהרג טרכינוס את לוליאנוס ואת פפוס אחיו בלודקייא, אמר להם: אין אתם מעמו של חנניה מישאל ועזריה ואני מבני בניו של נבוכדנצר? יבוא אלהיהם של חנניה מישאל ועזריה ויציל אתכם מידי. אמרו לו: חנניה מישאל ועזריה כְּשֵׁרִים היו והמלך נבוכדנצר היה מלך הגון וראוי היה לעשות על ידו נס.22 אבל אנו בני אדם חייבין אנו למקום ואתה מלך חייב ואינך ראוי לעשות נס על ידך ואנו מחויבי מיתה. אם אתה הורגנו – מוטב, ואם לאו – הרבה אריות ודובים ונחשים ועקרבים והרבה שרפים יש למקום ברוך הוא, שבני אדם נהרגין על ידיהם. ואם אתה הורגנו אינך חשוב אלא כאחד מהם. אלא שהקב"ה עתיד לתבוע דמינו מידך. אמרו: לא הספיק לזוז משם עד שבאו עליו דיופלי מרומי והוציאו את מוחו בגזירין.23
איכה רבה (בובר) פרשה ג – מיסוך תפילתו של ר' עקיבא
"סכות בענן לך מעבור תפילה". ר' עקיבה היה עומד ונידון לפני טורנוסרופוס הרשע, מיד ירד הענן והקיפן, והיה שם ר' יהושע הגרסי עומד ומשמשו, אמר: דומה לי שלא ירד הענן אלא כדי שלא יקובל תפילתו של רבי.24
מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א – אשתו של טורנוסרופוס
מעשה ברבי שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה גויה אחת נאה ביותר, אמר: "מה רבו מעשיך ה' " (תהלים קד כד)!25 ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רַק שָׂחַק וּבָכָה, רק – שהיתה באה מטיפה סרוחה, שחק – דעתידה דמגיירא ונסיב לה, בכה – דהאי שופרא בלי עפרא!26
אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ילמדנו [המתחיל בעמוד 223]
מעשה בטורנוסרופוס שהיה מבקש לשלוט בר' עקיבא ולא היה מוצא עלילה היאך לשלוט בו. אמרה לו אשתו: הריני עושה עלילה היאך תשלוט בו. עמדה וקישטה עצמה ועמדה על פתח בית מדרשו.27 כיון שראה אותה ר"ע מיד רקק בארץ. כעסה ואמרה לו: אתה הוא גדולן של יהודים ואתה רוקק בצלם האל? אמר לה: אף אני לא רקקתי אלא אמרתי: כל הנוי הזה בידו ואת מכעסת אותו? כיון ששמעה כך, נפלה על רגליו. אמרה לו: איני זזה מכאן עד שתגיירני. עמדה ופירשה בספינה והלכה למקום אחר.28
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: לנושא שנזכר בדרך אגב בהערת השוליים האחרונה, הקדשנו דף מיוחד בשם אין טומאה לצדיקים בדפים המיוחדים.