פרשות השבוע

מים ראשונים: בסדר הקריאה בארץ ישראל, "ויהי בחצי הלילה" היא הסדרה העשירית בספר שמות אשר משתרעת על פסוקים כט-נא בפרק יב. ראה חלוקת הסדרות לפי סדר הקריאה הארץ ישראל במחזור שלוש וחצי שנתי באתר מחלקי המים.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם: (שמות יב כט).¹

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם: (שמות יא ד).²

ובכן ויהי בחצי הלילה. אז רוב ניסים הפלאת בלילה: (פיוט יניי בסוף ההגדה לאחר "נרצה").³

 

גמרא ברכות ט א – גאולה בלילה, יציאה ביום

כשנגאלו ישראל ממצרים – לא נגאלו אלא בערב … וכשיצאו – לא יצאו אלא ביום.⁴

בראשית רבה מג ג, פרשת לך לך – פורע שטרו של אברהם

"ויחלק עליהם לילה" (בראשית יד טו) – רבי בנימין בר יפת משם ר' יונתן: הלילה נחלק מאליו. ורבותינו אומרים: יוצרו חילקו.⁵ אמר הקב"ה: אביהם פעל עמי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה. ואימתי? במצרים, שנאמר: "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' " (שמות יב כט). אמר רבי תנחומא: יש שמוציאים לשון אחרת, אמר הקב"ה: אביהם יצא בחצי הלילה, אף אני אצא עם בניו בחצי הלילה, שנאמר: "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" (שמות יא ד).⁶

פסיקתא דרב כהנא פיסקא ז ויהי בחצי הלילה – חצות של האדם וחצות של הקב"ה 

תני ר' שמעון בן יוחאי: משה לא היה יודע לא עתותיו ולא רגעיו ולא זמניו של לילה, לפיכך אמר: "כחצות הלילה" (שמות יא ד), אבל הקב"ה יודע עתותיו ורגעיו וזמניו של לילה, לפיכך הוא נכנס בו כחוט שערה.⁷ ומי חלקו? ר' בנימין בר יפת בשם ר' יוחנן: הלילה נחלק מאליו. רבותינו אמרו יוצרו חלקו.⁸ הכא את אומר: "ויהי בחצי הלילה" (שמות יב כט), ולהלן את אומר: "ויחלק עליהם לילה" (בראשית יד טו) – אמר ר' תנחומא: אביכם יצא עמי בחצות ואני יוצא עם בניו בחצות. ורבנן אמרי: אמר הקב"ה: אביכם יצא עמי מאמש עד חצות ואני יוצא עם בניו מחצות עד הבוקר.⁹

מכילתא דרבי ישמעאל בא מס' דפסחא פרשה יג ויהי בחצי הלילה  – עד חצות

"ויהי בחצי הלילה", למה נאמר? לפי שנאמר: "ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא וגו' " (שמות יא ד) שאי אפשר לבשר ודם לעמוד על חציו של לילה.¹⁰

אבל כאן, יוצרו חלקו. רבי יהודה בן בתירה אומר: היודע שעותיו ועונותיו הוא חלקו.¹¹ רבי אליעזר אומר: נאמר כאן לילה ונאמר להלן לילה – מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות.¹²

רבי בחיי בן אשר שמות יא ד פרשת בא – משה חשש מהחרטומים

וכיון שנאמנו דבריו בכל המכות והיה ענין החרטומים והאצטגנינים הולך לאחור בשקריהם ופחזותם וענין אמיתת נבואת משה מתגבר והולך, לכך נתירא משה במכה זו האחרונה שהיא חתימת עשר מכות, פן ימצאו החרטומים והאצטגנינים מקום לטעות בדבריו מה שלא מצאו עד עתה בין המכות הקודמות. כי אם היו מוצאים עתה מקום לטעות, יהיו מכחישים כל המכות והאותות והמופתים למפרע ויתחלל שם שמים. וע"כ היה הענין מוכרח למשה שהוצרך לשנות לשון השם יתברך פן יטעו הם ויכחישו למפרע ונמצא שם שמים מתחלל, וחשש בזה במכה האחרונה לפי שכל האותות הקודמים תלוין בה.¹³

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב פסוק כט – זמן נפילת המלכויות

ויהי בחצי הלילה – משה אמר להן לישראל: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" (יב יב) ולא קבע להן זמן. שלא יהו יושבין ומהרהרין הרהורין רעים ואומרים: כבר הגיעה שעה ולא נגאלנו. אבל כשאמר לו משה לפרעה, מה הוא אומר: "כה אמר יי כחצות הלילה וגו' " (שמות יא ד).¹⁴ אמר לו: הדבר שקול לכשיחצה הלילה אם כחוט השערה ולמעלה, אם כחוט השערה ולמטה. יושב על אבן שעות ומכוין את השעה כחוט השערה, שאין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא. אלא הגיע זמנה של מלכות ליפול ביום – נופלת ביום. בלילה – נופלת בלילה.¹⁵

פירוש חזקוני על הפסוק – פרשת החודש בין מכת חושך למכת בכורות

"ויהי בחצי הלילה" – ראויה היתה פרשה זו להיות סמוכה לפרשת "ולא שלח את בני ישראל מארצו" (לעיל יא י),¹⁶ כדי להיות כל המכות על הסדר. ומה שנכנסה פרשת החודש באמצע, להודיעך איך נמלטו בכורי ישראל כשבא המשחית על מצרים.¹⁷

בראשית רבה פרשה כז סימן ב – סבבים של רוע, כעס ועונש – גם זה הבל

"וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ" (בראשית ו ה). כתיב: "כִּי כָל־יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס עִנְיָנוֹ גַּם־בַּלַּיְלָה לֹא־שָׁכַב לִבּוֹ גַּם־זֶה הֶבֶל הוּא" (קהלת ב כג). "כי כל ימיו מכאובים" – זה דור אנוש ודור המבול … אלו סדומיים … אלו המצרים שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהם הרעים: "וכעס ענינו" – שהיו מכעיסים להקב"ה במעשיהם הרעים. "גם בלילה לא שכב לבו"¹⁸ – זה הקב"ה מלהביא עליהם פורעניות ביום ופורעניות בלילה. זהו שכתוב: "ויהי בחצי הלילה". "וגם זה הבל הוא".¹⁹

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב פסוק מ ומושב בני ישראל – חשבון השנים

בחצי הלילה נדבר עם אבינו אברהם בין הבתרים ובחצי הלילה נולד יצחק ובחצי הלילה לקו בכורות מצרים, שנאמר: "ויהי מקץ" – קץ אחד לכולן: שלושים שנה וארבע מאות שנה. שלושים שנה אלו מה טיבן? מיום שנידבר עם אבינו אברהם בין הבתרים ועד שנולד יצחק – ל' שנה. ומשנולד יצחק ועד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה.²⁰

ספרי במדבר פיסקא קטו – "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" – תכלת הוא כליה

ר' שמעון בן אלעזר אומר: למה נקרא שמה תכלת? על שם שנתכלו המצריים בבכוריהם שנאמר: "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור" (שמות יב כט).²¹

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה א – ניגון חצות הלילה

"חצות לילה אקום" והוא אומר "על משפטי צדקך" (תהלים קיט סב).²² ומה היה דוד עושה? רבי פינחס בשם רבי אלעזר ברבי מנחם: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומר(ים)? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה!²³

 

שבת שלום

מחלקי המים