פרשות השבוע

מים ראשונים: פרשת קדושים היא מהפרשות המרובות-מצוות שבתורה: חמישים ואחת מצוות: 13 עשה ו-38 לא תעשה. יתירות עליה רק שתי פרשות בתורה: אמור ובה 63 מצוות וכי תצא ובה 74 מצוות (גם פרשת משפטים ביחד עם פרשת "אם כסף", כפי שאנו קוראים, שיש בה 53 מצוות). אך בחיבור עם פרשת אחרי-מות, שיש בה יש 28 מצוות, חיבור שקורה ברוב שנים, יכולה הפרשה המחוברת לטעון לכתר: 79 מצוות! חלק ניכר של המצוות מרוכז בפרק יט בתחילת הפרשה, לאחר הפתיחה/כותרת: "קדושים תהיו", והן מובאות בלשון קצרה ותמציתית. בפסוק אחד נזכרות שתיים ואפילו שלוש מצוות (עשה או לא תעשה), שנמנות כמצוות נפרדות, אך ברור שהן מתחברות זו עם זו, על דרך ההשלמה, הניגוד או ההעצמה. כך הוא, למשל, בפסוקים: "לֹא־תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה' " (השלמה מקבילה), "לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא־תִשָּׂא פְנֵי־דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ארבעה ציוויים שהם אחד), "לֹא־תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת־עֲמִיתֶךָ וְלֹא־תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (שלישייה משלימה ומגבילה), "לֹא־תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל־דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' " (העצמה) ועוד. על מקצת מפסוקים אלה כבר זכינו לדון בפרשת זו בדברינו לפני עיוור לא תיתן מכשול, הוכח תוכיח את עמיתך, לא תעשוק, לא תעמוד על דם רעך. הפעם נידרש לפסוק שהוא אולי הידוע מכולם, בעיקר חציו השני: "ואהבת לרעך כמוך".

לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה': (ויקרא יט יח).¹

 

רבה פרשה כד סימן ה – כנגד לא תחמוד

שׁוֹנֶה ר' חייא: מלמד, שפרשה זו נאמרה בהַקְהֵל. ומפני מה נאמרה בהקהל? מפני שרוב גופי תורה תלויין בה.² ר' לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בתוכה: "אנכי ה' אלהיך" – וכתוב כאן: "אני ה' אלהיכם" (יט ב). "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – וכתוב כאן: "אל תפנו את האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם" (יט ד). "לא תשא את שם אלהיך לשוא" – וכתיב הכא: "ולא תשבעו בשמי לשקר" (שם יב). "זכור את יום השבת לקדשו" – וכתיב הכא: "ואת שבתתי תשמורו" (שם ג). "כבד את אביך ואת אמך" – וכתיב הכא: "איש אמו ואביו תיראו" (שם). "לא תרצח" – וכתיב הכא: "לא תעמוד על דם רעך" (שם טז). "לא תנאף" – וכתיב הכא: "אל תחלל את בתך להזנותה" (שם כט). "לא תגנוב" – וכתיב הכא: "לא תגנובו ולא תכחשו" (שם יא). "לא תענה ברעך עד שקר" – וכתיב הכא: "לא תלך רכיל בעמך" (יט טז). "לא תחמוד בית רעך" – וכתיב הכא: "ואהבת לרעך כמוך" (יט יח).³

מסכת כתובות דף לז עמוד ב – גם במיתה

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אמר קרא: "ואהבת לרעך כמוך" – בְּרוֹר לו מיתה יפה.⁴

מסכת קידושין דף מא עמוד א – בנישואין

אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: "ואהבת לרעך כמוך".⁵

מסכת נדרים פרק ט משנה ד – פתח להתרת נדרים

ועוד אמר רבי מאיר: פותחין לו⁶ מן הכתוב שבתורה, ואומרין לו: אילו היית יודע שאתה עובר על "לא תקום" ועל "לא תטור", ועל "לא תשנא את אחיך בלבבך", "ואהבת לרעך כמוך", "וחי אחיך עמך", שהוא עני ואין אתה יכול לפרנסו.⁷ אמר: אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר – הרי זה מותר.⁸

ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא קפז – מצוה קלה

"כי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו" (דברים יט יא). מיכן אמרו: עבר אדם על מצוה קלה, סופו לעבור על מצוה חמורה. עבר על "ואהבת לרעך כמוך", סופו לעבור על "לא תקום ולא תטור" ועל "לא תשנא את אחיך" ועל "וחי אחיך עמך" (ויקרא כה לו), עד שיבוא לידי שפיכות דמים. לכך נאמר: "כי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת".⁹

אבות דרבי נתן נוסח א פרק טז – לא את כולם צריך לאהוב

ושנאת הבריות,¹⁰ כיצד? מלמד שלא יכוין אדם לומר אהוב את החכמים ושנא את התלמידים. אהוב את התלמידים ושנא את עמי הארץ. אלא אהוב את כולם ושנא את המינין ואת המשומדים ואת הַמָּסוֹרוֹת.¹¹ וכן דוד אמר: "משנאיך ה' אשנא ובמתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי" (תהלים קלט כא-כב). הלא הוא אומר: "ואהבת לרעך כמוך אני ה' " , מה טעם? כי אני בראתיו. ואם עושה מעשה עמך אתה אוהבו ואם לאו אי אתה אוהבו.¹²

מסכת כלה רבתי פרק ו הלכה ג – כבוד אדם וכבוד שמים

בשעת פטירתו של ר' אליעזר, נכנסו תלמידיו וישבו לפניו, אמרו לו: רבינו, לָמְדֵנוּ דבר אחד בלבד.¹³ אמר להם: בניי, מה אלמד אתכם? צאו והיזהרו איש בכבוד חבירו. ובשעה שאתם עומדים ומתפללים, הוו יודעים לפני מי אתם עומדים ומתפללים. שבשביל דבר זה תכנסו כולכם לחיי העולם הבא. דכתיב: "ואהבת לרעך כמוך אני ה' ". ואף על גב דאמרי לכו רחומי חבריכו, כי קימיתו קמי מריכו, דחוי יקריכו.¹⁴

ספרא קדושים פרשה ב פרק ד – זה כלל גדול בתורה

"לא תקום". עד היכן היא כוחה של נקימה? אמר לו: השאילני מגלך ולא השאילו. למחר אמר לו: השאילני קרדומך. אמר לו: איני משאילך כשם שלא השאלתה לי מגלך. לכך נאמר: לא תקום. "לא תטור". עד היכן כוחה של נטירה? אמר לו: השאילני קרדומך ולא השאילו. למחר אמר לו: השאילני מגלך, אמר לו: הא לך, איני כמותך שלא השאלת לי קרדומך. לכך נאמר: לא תיטור … "ואהבת לרעך כמוך", רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר: "זה ספר תולדות אדם" [בראשית ה א], זה כלל גדול מזה.¹⁵

תלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט הלכה ד – אם חתכת יד אחת, תחתוך גם את השנייה?

כתיב: "לא תקום ולא תטור את בני עמך". היך עבידא?¹⁶ הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי. תחזור ותמחי לידיה?¹⁷ "ואהבת לרעך כמוך" – רבי עקיבה אומר: זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר: "זה ספר תולדות אדם" – זה כלל גדול מזה.¹⁸

בראשית רבה כד ז, פרשת בראשית – ביזיון החבר הוא ביזיון דמות אלהים

בן עזאי אומר: "זה ספר תולדות אדם" (בראשית ה א)¹⁹ – זה כלל גדול בתורה, ר' עקיבא אומר: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח) – זה כלל גדול בתורה. שלא תאמר: הואיל ונתבזיתי – יתבזה חבירי עמי. הואיל ונתקללתי – יתקלל חבירי עמי. אמר ר' תנחומא: אם עשית כן, דע למי אתה מבזה: "בדמות אלהים עשה אותו".²⁰

ספרא קדושים פרשה ג תחילת פרק ח – אהבת הגר

" … יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך" (ויקרא יט לד).²¹ כשם שנאמר לישראל: "ואהבת לרעך כמוך", כך נאמר לגרים: "ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים" דעו מנפשן של גרים, שאף אתם הייתם גרים בארץ מצרים.²²

מסכת בבא מציעא דף סב עמוד א – חייך קודמים לחיי חברך

שנים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם – מתים, ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב. דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: "וחי אחיך עמך" – חייך קודמים לחיי חבירך.²³

תרגום המיוחס ליונתן ויקרא פרק יט פסוק יח – מה ששנוא עליך

לָא תֶהֱווֹן נַקְמִין וְלָא נַטְרִין דְבָבוּ לִבְנֵי עַמָךְ וּתְרַחֲמֵי לְחַבְרָךְ דְמַן אַנְתְּ סַנֵי לָךְ לָא תַעֲבֵיד לֵיהּ אֲנָא יְיָ:²⁴

אבן עזרא ויקרא פרק יט פסוקים יז-יח – שמירה על העם והארץ

לא תשנא את אחיך הפך ואהבת לרעך. והנה אלה המצות כולם נטועות בלב, ובהישמרם ישבו בארץ, כי על שנאת חנם חרב בית שני … ואהבת לרעך – על דעת רבים שהלמ"ד נוסף, כלמ"ד לאבנר (שמואל ב ג ל). ועל דעתי שהוא כמשמעו שיאהב הטוב לחבירו כמו לנפשו. וטעם "אני ה' " – כי אני אלוה אחד בראתי אתכם.²⁵

פירוש רמב"ן על הפסוק – לפרגן

וטעם ואהבת לרעך כמוך – הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו.²⁶ ועוד, שכבר בא רבי עקיבא וְלִמֵּד: חייך קודמין לחיי חבירך (בבא מציעא סב א).²⁷

אלא מצות התורה שיאהב חבירו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב. ויתכן בעבור שלא אמר "ואהבת את רעך כמוך", והשוה אותם במילת "לרעך". וכן ואהבת לו כמוך (פסוק לד) דְגֵר,²⁸ שיהיה פירושו להשוות אהבת שניהם בדעתו, כי פעמים שיאהב אדם את רעהו בדברים ידועים להטיבו בעושר ולא בחכמה וכיוצא בזה, ואם יהיה אוהבו בכל יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה, ולא שישוה אליו אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה.²⁹

ספר החינוך מצוה רמג – מצות אהבת ישראל

לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש, כלומר שנחמול על ישראל ועל ממונו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו, שנאמר: ואהבת לרעך כמוך. ואמרו זכרונם לברכה: דעלך סני לחברך לא תעביד. ואמרו בספרי: אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה, כלומר שהרבה מצוות שבתורה תלויין בכך, שהאוהב חבירו כנפשו לא יגנוב ממונו ולא ינאף את אשתו ולא יונהו בממון ולא בדברים ולא יסיג גבולו ולא יזיק לו בשום צד. וכן כמה מצוות אחרות תלויות בזה, ידוע הדבר לכל בן דעת.³⁰

שורש המצוה ידוע, כי כמו שיעשה הוא בחבירו כן יעשה חבירו בו, ובזה יהיה שלום בין הבריות.³¹

ודיני מצוה זו כלולים הם בתוך המצוה, שכלל הכל הוא שיתנהג האדם עם חבירו כמו שיתנהג עם עצמו, לשמור ממונו ולהרחיק ממנו כל נזק, ואם יספר עליו דברים יספרם לשבח ויחוס על כבודו ולא יתכבד בקלונו, וכמו שאמרו זכרונם לברכה [ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א] (ב) המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא. והמתנהג עם חבירו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם, עליו הכתוב אומר [ישעיהו מ"ט, ג'] ישראל אשר בך אתפאר.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן. ועובר עליה ולא נזהר בממון חבירו לשומרו, וכל שכן אם הזיק אותו בממון או צערו בשום דבר לדעת, ביטל עשה זה, מלבד החיוב שבו לפי הענין שהזיקו כמו שמפורש במקומו.³²

רמב"ם הלכות אבל פרק יד הלכה א – הבסיס לגמילות חסדים

מצות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים, ולהתעסק בכל צרכי הקבורה: לשאת על הכתף, ולילך לפניו ולספוד ולחפור ולקבור. וכן לשמח הכלה והחתן, ולסעדם בכל צרכיהם. ואלו הן: גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור. אף על פי שכל מצות אלו מדבריהם, הרי הן בכלל "ואהבת לרעך כמוך". כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצות.³³

 

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הארכנו, אבל אנו מקווים שהצלחנו להראות את גרף הפעמון: למטה, לשיא ושוב למטה. התחלנו בגישה המינימליסטית-בסיסית של ואהבת לרעך כמוך המתחברת עם הדיבר החותם את עשרת הדברות: "לא תחמוד" ובאה לידי ביטוי במיתה, קידושין ונדרים. המשכו והעפלנו לפסגות של "זה כלל גדול בתורה" והדין של בן פטורא: "אל יראה במיתת חברו", ושוב ירדנו לקרקע המציאות הפשוטה בעזרת הלל שטבע את מטבע הלשון: מה ששנוי עלי, אל תעשה לחברך, ובעזרת פרשני המקרא: אבן עזרא ורמב"ן, וספר החינוך שמפרשים: "ואהבת לרעך כמוך" – עשה טוב לחברך – תפרגן לו.³⁴ וסיכמנו ברמב"ם שמסמיך את מצוות גמילות חסדים שהן דבר מושכל ומקובל על האנושות כולה לפסוק "ואהבת לרעך כמוך".