כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר: (דברים יב כ).1
דברים רבה פרשה ד סימן ט – ה' מתיר אסורים
"ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר בכל אות נפשך תאכל בשר" (דברים יב כ). זהו שאומר הכתוב: "עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים ה' מתיר אסורים" (תהלים קמו ז) – מדבר בישראל. אמר ר' פנחס בר חמא: מלמד שהיו במצרים יותר משבעים אומות, ומכולן לא היו משעבדין אלא בישראל. ומי עשה דין בהם? הקב"ה כביכול, שנאמר: "עושה משפט לעשוקים".2
"נותן לחם לרעבים" – אלו ישראל, מנין? שנאמר: "ויענך וירעבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח ג).
"ה' מתיר אסורים" – אלו ישראל. כיצד? רבותינו אומרים: שמונה דברים אסר להן הקב"ה והתיר להן שמונה בהן. אמר הקב"ה: אסרתי לך את החלב בבהמה והתרתי לך בחיה וכו' עד סדין בציצית. הוי: "ה' מתיר אסורים". אף להלן אסר בשר תאוה וכאן התירו להן. מנין? שנאמר: "בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר".3
ויקרא רבה פרשה כב סימן י – רשימה רחבה4
"עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים ה' מתיר אסורים" (תהלים קמו ז). "עושה משפט לעשוקים" – אלו ישראל דכתיב בהן: "כה אמר ה' צבאות עשוקים בני ישראל" (ירמיה נ לג). "נותן לחם לרעבים" – אלו ישראל דכתיב בהן: "ויענך וירעיבך" (דברים ח, ג). "ה' מתיר אסורים" – מה שאסרתי לכם התרתי לכם. אסרתי לכם חלב בבהמה והתרתי לכם חלב בחיה. אסרתי לכם גיד הנשה בחיה התרתי לכם בעוף. אסרתי לכם שחיטה בעוף והתרתי לכם שחיטה בדגים.5 ר' אחא ור' ביסנא ור' יונתן בשם ר' מאיר: יותר ממה שאסרתי לכם התרתי לכם.6 אסרתי לכם דם הנידה – התרתי לכם דם בתולים.7 אסרתי לכם אשת איש – והתרתי לכם את השבויה. אסרתי לכם אשת אח – התרתי לכם יבמה. אסרתי לכם אשה אל אחותה – התרתי לכם אחר מיתתה. אסרתי לכם לבישת כלאים – והתרתי לכם סדין בציצית. אסרתי לכם בשר חזיר – והתרתי לכם לשון דג. אסרתי לכם את החֶלֶב – והתרתי לכם את השומן. אסרתי לכם את הדם – והתרתי לכם את הטחול. אסרתי לכם בשר וחלב – והתרתי לכם את הכְּחָל.8
ר' מנחמא ור' בֵּבַי ור' אחא ור' יוחנן בשם ר' יונתן: תחת מה שאסרתי לך – התרתי לך. תחת איסור דגים – לוויתן דג טהור. תחת איסור עופות – זיז עוף טהור הוא, שכתוב: "ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי" (תהלים נ יא).9
מדרש תנחומא פרשת שמיני סימן ח – כנגד היצר ולצרף את הבריות10
תפש הקב"ה כל מין ומין והראה לו למשה וא"ל: זה אכול וזה לא תאכל, שנאמר: "זאת החיה אשר תאכלו … וזה אשר לא תאכלו". ואם אתה תמה על הדבר על שהעבירן הקב"ה לפני משה, כך העבירן הקב"ה לפני אדם הראשון כל בריות שברא וא"ל: מה שמו של זה" והוא אומר לו: שור. – מה שמו של זה? והוא אומר לו: גמל. וכן חמור וכן כל דבר ודבר. ומנין? שכן כתיב: "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" (בראשית ב) לאחר שקרא לכולן שמות א"ל הקב"ה: ואני מה שמי? א"ל ה', זהו שאומר הכתוב: "אני ה' הוא שמי" (ישעיה מב) – הוא שמי שקרא לי אדם הראשון, הוא שמי שהתניתי ביני לבין בריותי. ומה אם אדם הראשון העביר הקב"ה את כל הבריות לפניו, משה שהקב"ה מבקש שיזהיר את ישראל על הטהרות ועל הטמאות, אתה תמה שהראה לו הקב"ה כן? שכתוב: "זאת החיה אשר תאכלו … וזה אשר לא תאכלו", שא"ל: הזהר את ישראל שלא לאכול דברים טמאים.11
שלא יטעך יצרך לומר שכל דברים טובים אסר הקב"ה לישראל.12 אמר הקב"ה: כל מה שאסרתי לך התרתי לך כנגדו. כיצד? אסרתי לך דם נדה – התרתי לך דם בתולים. אסרתי לך את הדם – התרתי לך את הכבד שכולו דם. אסרתי לך את החזיר – התרתי לך את הדג ששמו שיבוטא שהוא דומה לחזיר. אסרתי לך אשת איש – התרתי לך גרושת איש. אסרתי לך נכרית – התרתי לך אשת יפת תואר. אסרתי לך אשת אח – התרתי לך יבמה לאחר מיתתו בלא בנים, שנאמר (דברים כה) יבמה יבא עליה. אסרתי לך כלאים – התרתי לך סדין בציצית. אסרתי לך חלב בהמה – התרתי לך חלב חיה. א"ר ביסנא בשם רבי חייא: כל מה שאסר הקב"ה בבהמה – התיר בחיה, וכל מה שאסר בחיה – התיר בעוף,13 ואת שאסר בעוף התיר בדג. כיצד? אסר חלב בבהמה – התיר חלב חיה, אסר גיד הנשה בחיה – והתיר אותה בעוף, אסר בעוף הדם – התיר אותה בדג.14
וכל כך למה? כדי שיתן שכר טוב לישראל שמשמרין את המצות,15 לכך נאמר (תהלים יח) האל תמים דרכו, שכל דרכיו של הקב"ה תמימות הן. וכי מה איכפת לו להקב"ה בין ששוחט את הבהמה ואוכל או אם נוחר ואוכל? כלום אתה מועילו או כלום אתה מזיקו? או מה איכפת לו בין אוכל טהורות לאוכל נבלות? אמר שלמה: "אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא" (משלי ט יב) – הא לא נתנו המצות אלא לצרוף בהן את הבריות וישראל, שנאמר: "כל אמרת ה' צרופה", למה? שיהא מגן עליך, שנאמר: "מגן הוא לכל החוסים בו". הוי אומר: "זאת החיה אשר תאכלו".16
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ז – שתי אמירות בדיבור אחד
זכור ושמור, שניהם נאמרו בדיבור אחד. "מחלליה מות יומת" (שמות לא יד), "וביום השבת שני כבשים" (במדבר כח ט), שניהם בדיבור אחד נאמרו. "ערות אשת אחיך" (ויקרא יח טז), ו"יבמה יבוא עליה" (דברים כה ה), שניהם נאמרו בדיבור אחד. "לא תלבש שעטנז" (דברים כב יא), ו"גדילים תעשה לך" (דברים כב יב), שניהם נאמרו בדיבור אחד. מה שאי איפשר לאדם לומר כן, שנאמר: "אחת דבר אלהים שתים זו שמענו" (תהלים סב יב), ואומר: "הלא כה דברי כאש נאם ה' " (ירמיה כג כט).17
ויקרא רבה כו ח פרשת אמור – שתי אמירות במת מצוה
וזה: "אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם" – מהו אמור ואמרת שתי פעמים? אלא באמירה ראשונה אמר לו: "לנפש לא יטמא בעמיו". באמירה שניה אמר לו: אם בא מת מצוה לידיך, היזקק לו.18
מסכת יבמות דף עו עמוד ב – עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואביה
משנה: עמוני ומואבי אסורים ואיסורן איסור עולם, אבל נקבותיהם מותרות מיד …
גמרא: … על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, דרכו של איש לקדם, ולא דרכה של אשה לקדם. קשי להו דואג כל הני קושייתא, אישתיקו … , מיד: "ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי " … וכתיב: "יתר הישמעאלי" … אמר רבא: מלמד, שחגר חרבו כישמעאל ואמר: כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב, כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: עמוני – ולא עמונית, מואבי – ולא מואבית.19
עם 'סגירת הגיליון' מצאנו מקור נוסף מעניין אותו נביא כמות שהוא.
מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קמו
ה' מתיר אסורים. מהו מתיר אסורים? יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקב"ה לעתיד לבוא, וכן הוא אומר: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה" (קהלת א ט), ומה שנעשה טהורים היו מקודם לבני נח. וכן הוא אומר להן: "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט ג) – מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה והבהמה לכל מתחילה. ולמה אסר אותה? לראות מי שמקבל דבריו, ומי אינו מקבל. ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא, שכן הוא אומר: "אוכלי בשר החזיר וגו' " (ישעיה סו יז). ומה אם למי שהיה אוכלם הוא מכרית ומאביד, הבהמה הטמאה לא כל שכן! ומהו מתיר אסורים? אין אסור גדול מן הנדה, שהאשה רואה דם ואסרה הקב"ה לבעלה, ולעתיד לבוא הוא מתירה: "וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג ב), ואין טומאה אלא נדה … ויש אומרים: אף תשמיש המטה היא אסורה לעתיד לבא, תדע לך שכן הוא, שביום שנגלה הקב"ה על הר סיני ליתן התורה לישראל אסר תשמיש המטה שלשה ימים, שנאמר היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שמות יט טו), ומה כשנגלה עליהם יום א' אסרן מתשמיש המטה שלושה ימים, לעתיד לבא שהשכינה ביניהם אינם אסורין, ומהו מתיר אסורים, אסורי מות ואסורי שאול.
שבת שלום ונחמת ציון
מחלקי המים
מים אחרונים 1: כבר זכינו בינתיים להשלים את הדף לא ניתנה התורה חתוכה בדפים המיוחדים שמצטרף לכל המוטיבים של כח חכמים בבית המדרש: "ככל אשר יורוך", "על ימין הוא שמאל ושמאל שהוא ימין", "לא בשמים היא", "אלו ואלו דברי אלהים חיים", "דברי חכמים כדרבנות", "כפטיש יפוצץ סלע" ואולי עוד. המוטיב "אסרתי לך, התרתי לך" חוזר כאמור אל התורה שבכתב! אל ספר התורה עצמו. ונשמח כאמור לכל הארה והערה בנושא מיוחד זה.
מים אחרונים 2: חידה לילדים בשולחן שבת: מי יודע מהו הסימן דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש? רמז: זה קשור להפטרות בתקופת השנה בה אנו מצויים. בין הפותרים נכונה יוגרלו 12 מנויים שנתיים לאתר מחלקי המים …