מים ראשונים: כבר נדרשנו לנושא קרבנות הנשיאים ותרומתם למשכן וחנוכתו, בדברינו ויהי ביום כלות – ויקריבו הנשיאים, על הקשר בין כִּלוּי מלאכת המשכן ותרומת הנשיאים שבאה באחרונה. שם גם הזכרנו את פשר הציווי למשה: "קח מאיתם". והפעם נרצה להרחיב במוטיב זה.
וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת־הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל־הַפְּקֻדִים: וַיָּבִיאוּ אֶת־קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ־עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל־שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן: וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל־הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ: (במדבר פרק ז פסוקים א-ה).1
ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא מה – ממה חשש משה
שש עגלות צב, אין צב אלא מטוקסין שלא היו מחוסרים כלום.2 רבי אומר אין צב אלא מחופים.3 … באו ועמדו לפני המשכן ולא קיבל משה מהן, עד שנאמר לו מפי הקודש: "קח מאתם" – הא הסכימה דעתן לדעת העליונה.4
ספרי זוטא פרק ז פסוק ה – גם הקב"ה כביכול לא ידע
"קח מאתם", היה משה מתירא ואומר: דומה שמא עברה ממנו5 רוח הקדש ושרת על הנשיאים? אמר לו המקום: אילו אני אמרתי להן להקריב, לא לך הייתי אומר שתאמר להן? אלא הן התנדבו בעצמן והיה משה מסרב לקחת מידם. א"ל המקום: קח מאתם.6
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ו סימן ב – מדרש אמוראים מרחיב7
"יפה את רעיתי כתרצה", כשאת רוצה, כד את בעייא, לית את צריכה בעייה מכלום, מילף מכלום.8 מי אמר להם להביא עגלות ובקר לטעון המשכן, לא מהן ובהן הביאו אותן? הדא הוא דכתיב: "וַיָּבִיאוּ אֶת־קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ־עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל־שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן" (במדבר ז ג) – כנגד ששה רקיעים … כנגד שש ארצות … כנגד שישה ערכי משנה9 … כנגד ששת ימי בראשית, כנגד שש אמהות … תני בשם נחמיה כמין קמרוטין היו שלא יהיו כלי שרת מתבקעין. ושני עשר בקר כנגד שנים עשר נשיאים, עגלה על שני הנשיאים, ושור לאחד, מלמד שלא לקחום בדמים, אלא זה הביא שור וזה הביא שור זה הביא עגלה וזה הביא עגלה,…10
"ויקריבו אותם לפני המשכן", מלמד שמסרום לציבור.11
"ויאמר ה' אל משה לאמר"12 – מהו "לאמר"? אמר לו הקב"ה: צא ואמור להם דברי שבח ונחמות.13 א"ר הושעיא: אמר הקב"ה: מעלה אני עליכם כאילו כבר הייתי צריך לסבול בו את עולמי והבאתם לי.14
באותה שעה נתיירא משה, אמר בלבו: תאמר רוח הקדש נסתלקה ממני ושרת על הנשיאים? או שמא נביא אחר עמד וחידש את ההלכה?15 אמר לו הקב"ה: משה, אילו להם הייתי אומר שיביאו, הייתי אומר לך שתאמר להם, אלא: "קח מאתם והיו". מהו קח מאתם? מאתם היו הדברים.16
ומי נתן להם את העצה? א"ר סימון: שבטו של יששכר, אמר להם: המשכן הזה שאתם עושים פורח הוא באויר? עשו לו עגלות כדי שיהא נטען בהם. הוא שהכתוב משבח שבט יששכר, שנאמר: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א יב).17 …18 "וכל אחיהם על פיהם", מלמד שכל אחיהם היו מסכימין ההלכה על פיהם, כהלכה למשה מסיני.19
באותה שעה אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, שמא תמות אחת מן הפרות20 וישבר אחד מן הגלגלים, ונמצא קרבנן של נשיאים פסול, ונמצאת עבודת המשכן בטלה?21 מיד: "ויאמר ה' אל משה לאמר: קח מאתם והיו לעבוד וכו' " – "והיו" – נתן להם הוויה, שיהו חיות וקיימות בעולם לעולמי עולמים.22
עד איכן היו קיימות? רבי יודן ורבי הונא בשם בר קפרא: עד הגלגל, הדא הוא דכתיב: "בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי" (הושע י ביב).23 ואיכן הקריבו אותן? רבי אבון אמר: בנוב הקריבו אותן. רבי אבא אמר: בגבעון הקריבו אותן. לוי אמר: בשילה הקריבום. ורבנן אמרין: בבית העולמים הקריבום24 …
ר' מאיר אומר: עכשיו הן קיימות, ולא הוממו25 ולא הזקינו ולא הטריפו, אלא הן חיות וקיימות. והרי דברים קל וחומר: ומה הפרות שנדבקו על ידי אדם במלאכת המשכן, נתן להם הוויה שיהיו הן חיות וקיימות לעולמי עולמים, ישראל שדבקים בחי העולמים על אחת כמה וכמה, שנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום". (דברים ד ד).26
פירוש ספורנו על הפסוק – משה העדיף נשיאה בכתף
קח מאתם – כי חשב משה שיהיה כל משא הלויים בכתף כמו הענין במשא בני קהת.27
פירוש רמב"ן על הפסוק – נשיאה בכתף איננה סבירה
והנה חשבו הנשיאים, שלא יתכן שישאו הלוים על כתף קרשי המשכן והאדנים שהם כבדות מאד והביאו מעצמן עגלות, שכן דרך כל נושאי בתי המלכים והיכלי אהליהם לשאת אותם בעגלות.28
במדבר רבה יב טז פרשת נשא –
"ויקריבו נשיאי ישראל". שומע אני שהיו הדיוטות ונתמנו? תלמוד לומר: "ראשי בית אבותם"; ולא ראשי בית אבות, אלא אף נשיאי שבט. זהו שכתוב: "הם נשיאי המטות" – נשיאים בני נשיאים … הם שהיו ממונים עליהם במצרים: "ויוכו שטרי בני ישראל" (שמות ה יד). "הם העומדים על הפקודים" – על מנין הדגלים. כמו שאתה אומר: "ואתכם יהיו איש איש למטה, איש ראש לבית אבותיו הוא" (במדבר א ד).29
שבת שלום
מחלקי המים